אחד עשר תלמידי תיכון מעיר הבירה, נבחרו להשתתף בתחרות מדענים צעירים 2022 במוזיאון המדע

תחרות מדענים ומפתחים צעירים ישראל 2019. צילום יובל כהן אהרונוב
בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2022 המתקיימת בניהולו של מוזיאון המדע בירושלים ישתתפו 44 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ, מציגים 38 פרויקטים מצטיינים פרי מחקר של חודשים רבים, בתחומי הטכנולוגיה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, מדעי החיים, ספרות והיסטוריה. בין המדענים הצעירים שייקחו חלק בתחרות נמצאים אחד עשר תושבי ירושלים. אדם מהרשק מבית הספר חוות הנוער הציוני, מאיה קריז'נובסקי, תמר אטלי, אלחנן ויזן, שי אלוף ואמיתי בן פורת-אילוז מבית הספר יאס"א למדעים ואמנויות, נעה רוזנבלט ממדרשיית הרטמן לבנות, נגה בוטון דסקל ונועה לבנה מבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה, נגה ברימן מבית ספר פלך, ונתן שלום אנטר מבית הספר קריית נוער ירושלים.
ירושלים מדענים צעירים. צילום - רועי ואשגר

אחד עשר תלמידי תיכון מירושלים נבחרו השנה לקחת חלק ב"תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2022", שתתקיים בין ה- 20-22/3, בניהולו של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, ובשיתוף משרד החינוך-מינהל מדע וטכנולוגיה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וקרן גורן-מונטי-פרארי באמצעות הקרן לירושלים.

נעה רוזנבלט חקרה את הסילוק של חומרים אורגנים מומסים וחומצות ממי שתייה (שפוגעים באיכות המים) באמצעות מרוכב חרסית-פולימר. המחקר של נעה הראה שמרוכבי פולימר חרסית יכולים להוות סופח יעיל יותר מהפחם הפעיל הגרנולרי, ולהוות פתרון לבעיות זיהום המים ולשימוש במים נקיים יותר, הבריאים לנו ולסביבה.

תמר אטלי חקרה את השפעת ניתוחי קיצור קיבה להתפתחות אלצהיימר. התוצאות הראו כי בניגוד להשערה, הניתוחים החמירו את מצבם של עכברי מודל לאלצהיימר, וכי ישנה ירידה בפעילות קוגניטיבית תקינה בקרב קבוצת העכברים הזו. ממצאים אלו מהווים היפותזה חדשנית לגבי גורם סיכון פוטנציאלי נוסף לאלצהיימר, ותורם להבנה עמוקה יותר של מנגנון המחלה.

מאיה קריז'נובסקי חקרה את הקשר בין בידוד חברתי בעקבות מגפת הקורונה והתנהגות המוח. היא סללה את הדרך למחקרים עתיידים בנושא והחלה בתצפיות על מכרסמים כדי להבין את הקשר בין ההתנהגות שלנו למגפת הקורונה. בממצאיה, ראתה מאיה כי יש קשר בין בידוד ובין תוקפנות עכברים.

נתן שלום אנטר חקר את השפעת המסה על חספוס פני השטח של סלעי גיר ועל תכונות ההרטבה במי תהום. עולה מן תוצאות המחקר כי שימוש בהמסה לסילוק מזהמים ממי אקוויפר עשוי להיות אפשרי ויעיל. המחקר יכול להוות בסיס ולתרום למחקרים עתידיים שמטרתם לשחרר מזהמים מאקוויפרים גירניים.

אלחנן ויזן חקר אהת שינויים במתמטיקה בעת העתיקה וניסה להבין מה גרם לשינוי של המסורת התלמאית בעת העתיקה המאוחרת ומדוע נגדעה המסורת התלמאית באותה התקופה.

אמיתי בן פורת-אילוז חקר את השינויים בתפיסת המשפחה בליברליזם האמריקאי בין שנות ה-60 לשנות ה-80, תוך התמקדות בעלייתן של שלוש קבוצות לחזית הפוליטית במהלך שנות ה- 70: נשים, אפרו-אמריקאים וניאו-ליברלים.

נגה בוטון-דסקל חקרה על תרבותה של קוריאה במבחן הזמן. היא ראתה כי התגברות הלאומיות והחשיבות של הזהות הלאומית, וכך גם השאיפה למודרנה בקוריאה, היוו גורמים משפיעים משמעותיים על השתמרות המאפיינים התרבותיים המסורתיים לאורך המאה ה-20.

שי אלוף חקרה את השינויים במערכת הפיאודלית האנגלית לאור מלחמת מאה השנים ומלחמת השושנים במאות הארבע-עשרה והחמש-עשרה. ממצאי המחקר מציעים מסקנות חדשות בנוגע לתפר שבין חברה למלחמה בימי-הביניים, וחושפים לראשונה את החוליה החסרה שבהתפתחות המדינה באנגליה. ממצאים אלו מציעים גם זווית ראייה חדשנית לגבי התפתחות המדינה המודרנית. 

אדם מהרשק חקר על אפיון תהליך היווצרותן של פריזמות בקירטון של תצורת חתרורים. אדם השתמש בשיטות  שונות כדי ללמוד על ההרכב הכימי, המינרלוגי והערכים האיזוטופים בכדי לאפיין את ההיווצרות והגודל

נגה ברימן חקרה על השפעת טכנולוגית ה"ננו-טופוגרפיה" על התרבות גידולים סרטניים. ממצאיה יעזרו למחקר העוסק בהאטת קצב התפתחות סרטן בגוף האדם.

נועה לבנה חקרה על מודיפיקציות על החלבון KPNA2 ומעורבותן בתגובה לנזקי DNA. נועה ניסתה להבין את השינויים בפתולוגית הסרטן, מחקרה מהווה צעד ראשון במציאת טיפול מותאם גנטית למחלה.

מוזיאון המדע בירושלים מקדיש חלק נכבד מפעילותו במיזמים בינלאומיים, להנחלת חינוך מדעי-טכנולוגי בקרב בני הנוער, קידום מצוינות מדעית והעלאת המודעות לעיסוק בתחומים אלו.

המוזיאון, שחרט על דגלו קידום פרויקטים מדעיים במיוחד בקרב בני נוער בבתי ספר מכל המגזרים וכל שכבות האוכלוסייה, מקיים מזה 25 שנה את התחרות למדענים ומפתחים צעירים בישראל בהשתתפות עשרות בני נוער בגילאי 17-21 מכל רחבי המדינה.

כמדי שנה מגישים מאות בני נוער, שעשו עבודות גמר ברמה של 5 יח"ל, מועמדות לתחרות המתקיימת ביוזמתו וניהולו של מוזיאון המדע. בתחרות הקרובה ישתתפו 44 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ, אשר יציגו 38 פרויקטים מצטיינים פרי עבודה ומחקר של חודשים רבים, בתחומי הטכנולוגיה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, מדעי החיים, ספרות והיסטוריה.

התחרות הניבה במהלך שנות קיומה למעלה מ-1,000 בוגרים, שרובם השתלבו בהצלחה רבה בתחומי המחקר והאקדמיה, בתעשייה, בעסקים ועוד.

בין הפרויקטים שייקחו חלק בתחרות: הקשר בין בידוד חברתי בעקבות מגפת הקורונה והתנהגות המוח, קבלת החלטות במשחק שחמט, שיפור עדשות וצילום כוכבים, זיהוי מאגר מים על ידי מחשב, מתמטיקה בעת העתיקה, בקרת מזון במושבת נמלים ועוד.

התחרות הינה חלק מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לעידוד ושיתוף פעולה בין מדענים צעירים באירופה וישראל, ושל התחרות העולמית היוקרתית רג'נרון אייסף Regeneron-ISEF בארה"ב. התחרות נתמכת על ידי משרד החינוך – מינהל מדע וטכנולוגיה וקרן גורן-מונטי-פרארי באמצעות הקרן לירושלים והיא מתקיימת בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים והאיחוד האירופי.

צילום חמוטל לוטן
צילום חמוטל לוטן

התחרות תתקיים במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, במשך 3 ימים (20-22/03/2022). 25 שופטים ממיטב החוקרים ממוסדות אקדמיים בארץ, מהנדסים ואנשי תעשייה מתקדמת יבחנו ויעריכו את הפרויקטים והעבודות. בנוסף באתר התחרות (https://www.youngscientistsisrael.com/) יוצגו כל העבודות לקהל הרחב.

לזוכים בתחרות יוענקו מלגות לימודים והם ייצגו את ישראל בתחרות רג'נרון אייסף בארה"ב, בתחרות מדענים ומפתחים צעירים של האיחוד האירופי  וישתתפו במחנה מדעי באירוח ממשלת גרמניה.

מידע נוסף אודות התחרות באתר מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים: https://www.mada.org.il/young/about