כיצד רוקדים סכסוך? כיצד רוקדים שלום? האם המציאות לתוכה אנו גדלים, ובה אנו חיים ומתעצבים, משפיעה עלינו כאמנים? על השאלות האלה ינסו לענות סטודנטים מהתואר השני למחול באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. במסגרת שיתוף פעולה ייחודי עם תלמידי התואר השני מהאוניברסיטה לאמנויות באיסלנד, יחקרו הסטודנטים והסטודנטיות כיצד שייכות משפיעה על אמנות, וכיצד מושפע הריקוד מנוף ילדותו של הרקדן.
"המשותף לישראל ולאיסלנד הוא ששתיהן מדינות אי. האחת במובן הגיאוגרפי והשנייה במובן הגיאו-פוליטי", מסביר נעם כרמלי, מורה בתואר השני למחול באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. "שתי המדינות שונות מאוד. האחת נמצאת בקונפליקט מתמשך, בעלת אוכלוסייה הטרוגנית, ואילו השנייה בעלת אוכלוסייה הומוגנית ושגרת חיים שלווה ומנומנמת. ולמרות זאת, בין הדברים הראשונים ששמנו לב אליהם מיד הוא ששתי קבוצות הרקדנים הרגישו צורך עז בשייכות, בחום אנושי. אולי דווקא בגלל שמדובר בשתי מדינות אי, שתי האוכלוסיות מרגישות בודדות, כל אחת בדרכה שלה".
מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין שתי האוניברסיטאות. במסגרת לימודי התואר השני בכל אחת מהן, נפגשים הסטודנטים והסטודנטיות לשבוע ימים, במהלכם הם חוקרים ומגלים יחד כיצד הבדלים תרבותיים באים לידי ביטוי באמנות. "אני מאמין ששיתוף הפעולה הזה גם הופך את האמן לאדם צנוע יותר בסופו של התהליך. בני אדם גדלים בתחושה שהמציאות שלהם היא מרכז העולם. החשיפה לתרבות שונה, לסגנונות שונים, מהותית בתהליך ההתפתחות האישי של האמן, וגם של האדם, ובפרט בזו של הישראלי הממוצע", מוסיף כרמלי.
על שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה לאמנויות של איסלנד מוסיפה ד"ר ורד אביב, דיקנית הפקולטה למחול: "זו פעם שנייה שמתקיים פרויקט משותף עם המחול באיסלנד – קדם לשנה זו שיתוף פעולה עם התואר הראשון במחול והשנה אנו מרחיבים לתואר השני במחול בפעם הראשונה. במשך שנים היינו רגילים לשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים בארה"ב וגרמניה, הבחירה באיסלנד היא שינוי פרדיגמה, הרחבת אופקים ופנייה לאפיקי תרבות חדשים שהסטודנטים והסטודנטיות שלנו טרם נחשפו אליהם עד היום".
