היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים: טקס חלוקת אותות הוקרה בבית הנשיא למיגור האלימות בחברה הערבית  

רעיית נשיא המדינה: "גם אני אשה שהלכה לא פעם בפחד בלילות ברחוב חשוך. כל אשה מכירה את החוויה הזו. שהיא ביטוי מוחשי ומינורי מאוד של הסקאלה הרחבה מדי הנקראת אלימות נגד נשים," פתחה רעיית הנשיא את דבריה ואמרה: "מכבסת המילים שלנו אפשרה שנים ארוכות לקרוא לרצח כזה "רצח על רקע חילול כבוד המשפחה" או "רצח על רקע רומנטי". למעשים נוראיים שאין בהם לא כבוד ולא משפחה. כאילו רומנטיקה או נורמות חברתיות פסולות הן הצדקה לרצח. היום, לשמחתנו, השימוש במילים הללו מצטמצם. ואני קוראת לכולנו – לחברה הישראלית ובעיקר לעורכי החדשות, העיתונים ואתרי האינטרנט להעלים אותן לחלוטין מחיינו."                     

"בשנים האחרונות נשים – בעיקר נשים, אם כי גם גברים מצטרפים עוד ועוד – מצליחות יותר ויותר לייצר מרחב בטוח יותר לנשים. מרחב בטוח להשמעת קול מרחב בטוח למאבק באלימות, כל סוג של אלימות," אמרה רעיית הנשיא והוסיפה: "הן גם מתחילות לייצר פתרונות שבבוא היום, אני מקווה, יוכלו להפוך את חווית הפחד בהליכה ברחוב – ולא רק אותה – לזיכרון רחוק."

"כל אחת ואחת מכן – היא גיבורה שפעלה ופועלת בדרכה שלה למיגור האלימות המזעזעת בחברה הערבית בכלל וכלפי נשים בפרט. אלימות שהפכה להיות מכת מדינה של ממש, אלימות שעלינו להילחם ולמגר אותה בכל דרך. שלושתכן, הזוכות, מהוות עבור כולנו דוגמה למאבק חסר פשרות, אך מלא רגישות. אי אפשר עוד לעמוד מנגד ולשתוק אל מול מצב שבו השוליות הכפולה של נשים ערביות – בהיותן נשים ובהיותן ערביות – משפיעה באופן ישיר על תוחלת החיים שלהן."

"הדור הזה בהחלט מוביל שינוי ומעורר תקווה בכולנו. אבל השינוי העמוק ביותר, המשמעותי ביותר, ייווצר רק כשהפתרונות הללו יצטרפו לפתרון אחד – מלחמת חורמה בלתי מתפשרת וחוצת מחנות כנגד האלימות כלפי נשים. בראש ובראשונה האלימות הפיזית, אבל גם האלימות הנפשית, הכלכלית והמילולית. כן, אלימות מילולית כלפי נשים היא מהרעות החולות ביותר, לא רק כי היא מובילה ומסלימה לעוד סוגים של אלימות, אלא כי היא עצמה משפילה ופוגעת בכבוד ובצלם האנוש של נשים."

"כולנו שומעות ושומעים את מי שמרשים לעצמם לדבר אל ועל נשים, כפי שלעולם לא היו מעזים לדבר ליד וכלפי גברים. האלימות הזו, אלימות של ממש, היא בלתי נסבלת. לא, המקלדת לא סובלת את הכל. הרשת לא סובלת את הכל. ואנחנו – החברה הישראלית כולה – צריכים וצריכות להפסיק לסבול מהאלימות הזאת. גם כשמדובר באנשי ציבור, גם כשמדובר בדמויות משפיעות, גם כשמדובר באדם מן השורה – השפה חייבת להשתנות. אי אפשר לחיות עוד עם האלימות הזאת כלפי נשים."

"אני מאמינה בנו. אני מאמינה שיש לנו תקווה. תקווה שהדור הזה – שבו נשים רבות יותר נלחמות כדי להשמיע קול ולתפוס מקום; שבו גברים רבים יותר מבינים ששוויון וביטחון לנשים ישחרר גם אותם – הדור הזה יוביל את המאבק באלימות נגד נשים, כל סוגי האלימות נגד נשים, וינצח. כדי שכולנו, כל אחת ואחת מאיתנו, תוכל ללכת בביטחון גם כשתלך לבד ברחובות חשוכים."