נשות ויצו ירושלים קיימו השבוע (31.3.24) את האירוע השנתי לציון יום האישה, בסינמטק ירושלים. האירוע עמד בסימן 'נשים בחזית' וכל הכנסותיו תרומה לקידום תוכניות למען נשים ונערות בסיכון.
באירוע הוענקו תעודות הוקרה לשתי נשים ירושלמיות פורצות דרך הפועלות למען החברה בישראל: פרופ׳ דינה בן יהודה מנהלת אגף המטולוגיה במרכז הרפואי הדסה, ופנינה עומר מנכ״לית "יד לאישה״ ארגון המסייע לנשים עגונות ומסורבות גט.
יו"ר ויצו ישראל, אורה כורזים הקריאה בפתח דבריה את שמותיהן של 19 החטופות שעדיין נמצאות בשבי חמאס. "היום יותר מתמיד, כאשר אנו רואות את יכולתן של הנשים ברגעי החרום בימי המלחמה אין עוד ספק לגבי הכישורים של נשים להוביל תפקידים משמעותיים בחברה ובמשק הישראלי", אמרה כורזים.
לדבריה עדיין על הנשים לעבור עדיין מחסומים של תרבות, תפיסות עולם, אינטרסים של קבוצות שונות, שינוי דפוסי התנהגות, שפה, מבנה פטריארכלי השורר בחברה הישראלית ובמדינות רבות נוספת. "הנשים הצעירות שלנו, ה'טנקיסטיות' שלנו, שהצילו אותנו בשבת הארנונה, פעלו באומץ, מקצועיות ובעוז רוח, עדיין מתמודדות היום עם מכשול נוסף של אי שילובן בתהליך ההשלמה החיילית של חיל השריון וזאת בשל היותן נשים".
"היעלה על הדעת? הקבינט הממשלתי נטול נשים, אין מנכ"ליות במשרדי הממשלה, אין יצוג שווה לנשים בדירקטוריונים השונים, הפער בשכר בין נשים לגברים גם בעולם ההייטק עומד על קרוב ל 30%, בבחירות המוניציפאליות האחרונות נבחרו רק 15 נשים לעמוד בראש רשות וזאת מתוך 258 רשויות ומועצות. ומעל הכל פרס ישראל, רק אחת – ד"ר כוכב אלקיים לוי היא כלת פרס ישראל השנה. עבורי, כלות פרס ישראל הן מתנדבות ויצו ישראל בכל הארץ, אשר מאז ה 7.10 פועלות ללא לאות ובמסירות אין קץ עבור החיילי, המפונים, הפצועים, נשות המילואימניקים, הילדים, הנערות, הגיל השלישי. מגייסות תרומות, תומכות, מלמדות, מכינות, פועלות בכוורת עשייה אינסופית ומהוות עמוד תווך של נתינה בחברה הישראלית. הן הצבא של העם היהודי."
יו"ר סניף ויצו ירושלים, רונית פרט "מי מאתנו דמיין שנקיים את האירוע המסורתי שלנו, כאשר עדיין רועמים התותחים והארץ לא שקטה. המלחמה הוכיחה לכולנו שנפל דבר ונבנה נדבך נוסף לשינוי תודעתי ותפיסתי בקשר למקומן של נשים בזמן שגרה ובזמן במלחמה. נשים בחזית – זו כבר תופעה שכיחה ולא יוצאת דופן. אנו רוצות לראות נשים בזירות העשייה כולן, נשים בעלות חזון, מנהיגות ומשפיעות, פורצות דרך, המשנות ובוראות מציאות. הנושא של נשים בחזית וגבורת נשים מכיל מנעד איכויות של גבורה ולכן חשבנו שיהיה נכון לעסוק בנושא זה באירוע יום האישה הבינלאומי השנה ולהבליטו.
"כאלה הן מקבלות אותות ההוקרה השנה, נשים פורצות דרך שהובילו ומובילות מהלכים משמעותיים נוכח מציאות משתנה וכזה הוא הסניף שלנו שעמד ועומד במבחן הערכות מורכב נוכח המלחמה והאתגרים שהציבה לפתחו, כמו סיוע לנשים שורדות אלימות ומשפחותיהן אשר המלחמה החריפה את מצבן, תוכניות מיוחדות שנוצרו עקב השכול והכאב, תוכניות לילדים ונוער שהמציאות הקשה של המלחמה שינתה את מהותן ועוד."
אורנה נחמני ארזי, ראשת תחום קידום מעמד האישה סניף ויצו ירושלים, הנחתה את האירוע ופתחה בקטע מרגש: שגרת מלחמה קוראים לזה עכשיו. ונדמה לי שהמושג הזה כבר מוכר לי מזמן. אזעקות עולות ויורדות, לב שדוהר כאילו נפרד מבית החזה, חיפוש של מחסה, שספק אם מכסה את הפחד, האימה והבושה. ואז פיצוץ שמכה אדוות. שמות, שמותירים חללים עמוקים, כואבים ושחורים.
שגרת מלחמה זה כל הזמן. זה המלחמה על הבית, על המקום, על ההכרה על הנראות. נדמה ששגרה ומלחמה אינם דרים בכפיפה אחת. אך שניהם מכופפים את התקווה ואת הדעת ,מנציחים את ההבנה, שכך היה מאז ומתמיד.