חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חברות מצילת חיים – המבצע הלילי לתרומת כליה ייחודית וחוצת יבשות בהדסה עין כרם

מבצע בינלאומי מהיר, למען הצלת חייהם של ארבעה חולים הזקוקים להשתלת כליה, התרחש בשבוע שעבר בשיתוף פעולה ישראלי וצ'כי שכלל תיאומים רבים ועבר בהצלחה יתרה בהובלת המרכז הלאומי להשתלות עם צוות מרכז ההשתלות בהדסה עין כרם. לכל ארבעת החולים שלום.

המבצע החל מוקדם בבוקר, כאשר יצאה מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, ד"ר תמר אשכנזי, למבצע בינלאומי מהיר למען הצלת חייהם של ארבעה חולים הזקוקים להשתלת כליה. יחד איתה על המטוס לפראג, הוטסו צידניות בהן  שתי כליות שניטלו בלילה משני תורמים ישראליים בהדסה עין כרם, ואשר יועדו  להשתלה בשני חולים צ'כיים.
עם שובו של המטוס ארצה, הגיעו איתו שתי כליות שהונצלו מתורמים צ'כיים והחלו הניתוחים להשתלתן בהדסה עין כרם, בשני חדרי ניתוח במקביל, על ידי  צוות יחידת ההשתלות בראשות ד"ר עבד חלאילה ובשיתוף עם ד"ר אשרף אימם וצוותם, בתיאום עם המרכז הלאומי להשתלות ועם קיריל גרוזינסקי, מתאם ההשתלות בהדסה. לקראת השעה 22:00 בלילה הסתיימו ההשתלות בישראל, והכליות הצ'כיות החלו לתפקד באופן מידי בגוף המושתלים הישראלים שהתאוששו באופן מיטבי בהדסה. במקביל, דווח גם מפראג כי הכליות הישראליות שהושתלו שם מתפקדות בהצלחה.

דר חלאילה ודר אמאם, בהשתלת הכליה בהדסה עין כרם

ד"ר אשרף אמאם, כירורג בכיר ביחידה להשתלות בהדסה, שלקח חלק במבצע ההשתלות, מספר: "את התהליך תכננו במדויק ואנחנו נמצאים בקשר רציף עם הגורמים המקבילים לנו בצ'כיה, לגבי כל מכלול הנושאים הכירורגיים. כל פעולה שמתרחשת היא קריטית ומשפיעה על
המשך המבצע ולכן אנו יורדים לדקויות ומתואמים לחלוטין זמן רב לפני התחלת הניתוחים".

רונית שטרית (63) נשואה ואם לשלושה ילדים מירושלים חיה שנים רבות עם בעיות שונות בכליות אשר ליוו אותה במשך חייה. "הבעיות התחילו לפני הרבה שנים אבל למדתי לחיות עם זה והייתי במעקב מתמיד", מספרת רונית. לפני כשנה תקף את רונית חיידק במעי שגרם לה להתייבשות קשה, דבר אשר החמיר את מצבן של הכליות. "בעקבות ההידבקות בחיידק וההתייבשות חלה הדרדרות חדה במצב הכליות שלי ופתאום מצאתי את עצמי במצב שאני חייבת השתלת כליה כדי להמשיך לחיות", היא מתארת. בשל המצב הבריאותי החדש של רונית היא נאלצה להתחבר למכונת הדיאליזה מספר פעמים בשבוע והתחושה הכללית של גופה ונפשה היה ירוד מאוד. "זו הייתה שנה ממושכת ומאתגרת שפשוט הרגשתי בה רע – הרבה ימים של הקאות ובחילות, התמודדות לא פשוטה. מה שהיה הכי קשה זה להרגיש שאני מפסידה את החיים שהיו לי ואת החופש שלי – והייתי תלויה לתמיד במכונה כדי לא לקרוס".
 רונית שהגיעה לטיפולי הדיאליזה באופן קבוע, המשיכה להרגיש לא טוב והגיע למצב שבו היא זקוקה להשתלה באופן בהול. כשסיפרה למכריה על המצב הירוד שלה, חברה הקרוב, יאיר גלאור, לא היסס והחל לבדוק אם הוא זה שיכול לתרום לה את הכליה. יאיר נזכר: "משפחה של רונית ומשפחתי מאוד קרובים, זו חברות של עשרות שנים. כשרונית סיפרה לי ולאשתי על המצב הקריטי בו היא נמצאת הדבר הראשון ששאלתי הוא מה סוג הדם שלה. מבחינתי זה היה ברור שאם אני יכול לעזור לה זה מה שאני אעשה". לאחר בירורים, כשהובן כי סוג הדם של יאיר לא התאים לדמה של רונית, הוצע הפתרון של השתלת מוצלבת  –  הליך בו אדם שמעונין לתרום לקרוב שלו אך אין בניהם התאמה רפואית, תורם את הכליה לחולה אחר, ואילו קרוב משפחתו של החולה האחר תורם לחולה הראשון. "תרומת הכליה שלי לא הגיעה ישירות לרונית אלא לחולה מצ'כיה ובזכות זאת קרוב משפחתו של החולה תרם לרונית –  אבל מבחינתי זה הופך את זה ליותר מיוחד ואת התרומה שלי לעוד יותר משמעותית ובכל מקרה אני זוכה לעזור לרונית".

 את הכליה של יאיר קיבל גבר תושב צ'כיה בניתוח שנערך בפראג, ובאותו הזמן ממש רונית קיבלה בהצלבה את תרומת הכליה עבורה מאישה תושבת צ'כיה. רונית לא יכלה להסתיר את ההתרגשות לפני הניתוח: "במשך השנה הזו כבר פעמיים הייתה התאמה להשתלה אך לבסוף, מסיבות רפואיות שונות, זה לא צלח. עכשיו אני מאוד מתרגשת שזה מצליח ובזכות יאיר. הרצון של יאיר לתרום עבורי כליה לא הפתיע אותי, הוא אדם טוב עם ערכים ויש בנינו חברות מאוד קרובה. אני אודה לו על כך כל החיים".

דר תמר אשכנזי עם הכליות, מאי 2024 . צילום - המרכז הלאומי להשתלות

 

את המבצע חוצה היבשות המורכב והרגיש, הדורש תיאום בין גורמים בכירים בשתי המדינות, בדגש על תזמונים מדויקים, של חדרי ניתוח בשתי המדינות, טיסות, סידורי בטחון ומכס זריזים, הוביל המרכז הלאומי להשתלות, שמקיים שיתופי פעולה של הצלבות עם מדינות נוספות
כמו קפריסין, האמירויות, ואף המרכז הרפואי המוביל בהשתלות בוינה.
ד"ר תמר אשכנזי: "את מפעל ההצלבות הבינלאומיות התחלנו בסוף שנת 2019 ועד היום בוצעו 5 החלפות עם צ'כיה, שתיים עם האמירויות, אחת עם וינה, ואחת עם קפריסין כאשר השנייה צפויה להתרחש בקרוב ממש. היתרון הגדול בהצלבות הבינלאומיות, הוא היכולת למצוא התאמות גם לחולים עם נוגדנים, בשל השוני במוצא האתני בין תושבי המדינות, ולכן אנחנו מזמינים את כל הזוגות מבני המשפחה שלא נמצאה בניהם התאמה, להצטרף למאגר, באמצעות בתי החולים".

לאורך כל התאומים המוקדמים במשך שבועות, פעל בהדסה צוות מומחים בהם נפרולוגים ואנשי היחידה לסיווג רקמות במטרה לקדם את בדיקות ההתאמה של הכליות למטופלים ולוודא כי כל חולה יקבל את הכליה הנכונה ביותר עבורו.
ד"ר עבד חלאילה, מנהל יחידת ההשתלות בהדסה, מדגיש כי מדובר בהליך מורכב הדורש תיאום מדוייק בין כלל הגורמים – הן בתוך הדסה, עם צוותים רב מקצועיים האמונים על הבדיקות השונות – בניהם הצוות הנפרולוגי הנהדר, כדי לוודא התאמה של הכליה למנותחים, ההכנה לניתוח וביצועו והן מחוץ לכותלי בית החולים, בתהליך אותו הוביל מרכז ההשתלות בארץ.
"התכנון המקדים הוא בעל חשיבות רבה, מאחר והכל מתוזמן בהתאם להגעת הכליות ושינוען אל החולים", הוא מסביר. "לכן כל האופרציה שהוביל מרכז ההשתלות ואנשינו כאן בתוך הדסה, היו מדודים ומותאמים ללו"ז שנקבע. עברנו מבצע מכובד במהלכו הכליות הישראליות יצאו בזמן לצ'כיה, הכליות הצ'כיות הגיעו בזמן לארץ והושתלו בהצלחה במטופלים, וכולם חשים בטוב – גם התורמים הנפלאים וגם החולים שקיבלו הזדמנות לחיים חדשים. מי שרואה על פני החולים את ההקלה ואת השמחה שלאחר הניתוח, מבין כמה חשובה ומשמעותית התרומה וכמה חשוב הקשר שלנו לרופאים ברחבי העולם כדי להצליח להציל חיים".