יהודה משי זהב, יו״ר זק״א, התארח בבימת החודש באחוזת בית הכרם, וסיפר על הקשיים של ארגון חרדי, הפועל יחד עם החברה הישראלית החילונית ומשרדי הממשלה. ״הארגון סובל מהתנכלויות חוזרות מצד חרדים המתנגדים לו, אך אני חושב שהחברה החרדית נמצאת בתהליך משמעותי של שינוי, עד כדי כך שבעוד מספר שנים אנו נצחק על עצמנו באילו ויכוחים היינו מעורבים. השינוי ניכר בכל פרמטר – בהתגייסות לצה״ל, בשוק העבודה ובהנהגה״.
משי זהב סיפר כי הוא עצמו הגיע מבית של נטורי קרטא ועסק במשך שנים בהפגנות אנטי-ציוניות כפי שחונך בבית. ״השינוי בתפיסתי קרה בעקבות אירוע טראומטי, בתאריך 6.7.89 הייתי עד לפיגוע בו דורדר אוטובוס לתהום ונשרף. 16 איש נהרגו ו-27 נפצעו. חברי ואנוכי ניסינו לעזור אך לא ידענו מה לעשות. בדרך לביתי הבנתי שהאויבים אינם מבדילים בינינו, הבנתי שעלינו לחיות אחד עם השני ולא אחד ליד השני. אין מקום ליריבות ולהתלהמות מול הציונים״.
״בשנות ה-90 רצנו, קבוצה של מתנדבים, מאירוע לאירוע וכך הוקם הארגון. היום הארגון מוכר כארגון בינלאומי, המונה מעל 3,500 מתנדבים בארץ ועוד כ-1000 מתנדבים בחו״ל. ארגון זק״א מורכב ממספר יחידות: חסד של אמת – יחידה המטפלת בכל אירוע של מוות לא טבעי, ויחידות נוספות כמו אופנועים, צוללנים וכלבנים. כל יחידה קמה כתוצאה מאירוע, מוואקום שהיה״.
משי זהב התייחס גם לתקופה בה נבחר להדליק משואה ביום העצמאות ה-55 של המדינה. ״מי שלא שמע את הצעקות אצל סבי לא שמע צעקות מעולם״. אנשים מהציבור החרדי החלו להתנכל לארגון ונתלו פשקוילים ברחובות ״לתפארת מדינת ישראל – לחרפת היהדות החרדית״ וגם ״האבא מדליק משואה ומי יודע לאן אחר כך ילדיו ידרדרו״. לפעמים מי שחוזר בשאלה – יושבים עליו שבעה, עלי אפילו שבעה לא ישבו. היו דיבורים בתקשורת האם אגיד לתפארת מדינת ישראל או שאתחכם ואגיד ארץ ישראל או משהו דומה. בטקס צעקתי בקול ניחר ״לתפארת מדינת ישראל״ כי הייתי בטוח אז וגם היום שמה שאנחנו עושים ומה שמדינת ישראל עושה זה לתפארת״.
