אנשים רבים הסובלים מלקות שמיעה מסרבים להכיר באבחנה מתוך תחושת בושה או בשל החשש שהם מרגישים שהזדקנו.
לרגל יום מודעות השמיעה הבינלאומי שצויין, היום, ב-3 במרץ, דפנה מור, שאובחנה עם לקות שמיעה, מספרת על ההדחקה והקשיים לפני האבחנה ועל הטעות הקריטית בעבודה שהביאה אותה לגשת לבדיקה.
הגורמים לירידה בשמיעה במבוגרים מגוונים, אך שכיחותם עולה ככל שעולה הגיל. נתונים מראים כי 37% מבני 65 ומעלה ו- 46% מבני 75 ומעלה הם בעלי לקות שמיעה קבועה, כשהפגיעה בשמיעה נוכחת יותר אצל גברים מנשים. רבים מהמאובחנים עם לקות שמיעה נמנעים משימוש במכשירי שמיעה מתוך תחושת בושה, מהפחד להיות מתויגים כבעלי מוגבלות ומתוך החשש מתהליך ההסתגלות. אנשים נוספים, שאינם מודעים לכך שיש להם בעיית שמיעה, נותרים לא מאובחנים ועלולים להחמיץ רגעים יקרים בחייהם. ההשלכות של ירידה בשמיעה עלולות להיות הרסניות. מחקרים מצביעים כי שמיעה לקויה בקרב מבוגרים מובילה להתבודדות, פוגעת בביטחון העצמי ובתחושת העצמאות, מזיקה ליחסים הבין אישיים וכל אלה עלולים אף להוביל לירידה קוגניטיבית ולדמנציה.
"לא להרכיב מכשיר שמיעה זה כמו לא להרכיב משקפי ראיה, מכשיר השמיעה שיפר עבורי משמעותית את איכות החיים והיום אני לא יכולה לתפקד בלעדיו"
דפנה מור (67), מירושלים, אמא לארבעה ילדים, סבתא ל- 18 נכדים ולנינה אחת, יועצת השקעות במקצועה, משתפת בסיפורה האישי, "לקח זמן מה עד שהבנתי שהבעיה היא אצלי, בהתחלה חשבתי שאנשים שמנהלים איתי שיחה לא מדברים באופן ברור, בולעים מילים או מדברים בקול נמוך וזה תסכל אותי הן ברמה החברתית, הן ברמה המשפחתית ואף בעבודה". טעות קריטית במקום העבודה גרמה לה להבין שעליה להיבדק בהקדם. "קיימתי שיחה עם לקוח בנוגע להשקעה שלו ולא שמעתי בצורה ברורה את הבקשה וזה הביא לטעות והפסד כלכלי"
לצד זה, היא שמה לב שבחברת אנשים היא מאבדת משפטים ומילים, "בהתחלה נמצאים בתהליך הדחקה, לא מאמינים שבגיל 60 כבר יש צורך בשימוש במכשיר שמיעה וקיימת המחשבה כי מכשיר שמיעה זה מכשיר עבור 'זקנים'. אך כשהבנתי שייתכן ומדובר בירידה באיכות השמיעה החלטתי לגשת לבדיקה ושם אובחן שקיימת אצלי ירידה משמעותית" הקלינאית תקשורת המליצה לה לרכוש מכשיר שמיעה והכניסה לתהליך העלתה לה חששות רבים. היא רכשה מכשיר ומיד החלה להשתמש בו. כל ה'סטיגמה' והחששות נעלמו, "ברגע שהרכבתי את המכשיר על האוזן מיד התרגלתי אליו, המכשיר חלק ממני והוא בקושי נראה לעין." מסתבר, שהדעיכה בשמיעה התרחשה במשך זמן רב, תקופה ארוכה יותר ממה שבכלל מור על דעתה שכן, כשהרכיבה את המכשיר החלה לשמוע צלילים שלא שמעה קודם לכן כמו ציוץ הציפורים, צפצופים שונים, רעש מהמכשירים החשמליים בבית ועוד. היא החלה לתקשר ולהבין את הסביבה, המשפחה ובעיקר את הנכדים הצעירים. "לא להרכיב מכשיר שמיעה זה כמו לא להרכיב משקפי ראיה, מכשיר השמיעה שיפר עבורי משמעותית את איכות החיים והיום אני לא יכולה לתפקד בלעדיו", היא מסכמת.
אנשים רבים הסובלים מלקות שמיעה מסרבים להכיר באבחנה מתוך תחושת בושה או בשל החשש שהם מרגישים שהזדקנו. ההזנחה עלולה להוביל לדיכאון, בדידות ואף בעיות קוגניטיביות" , מספרת ד"ר ריקי טייטלבאום סוויד , מנהלת ארצית של תחום קלינאות תקשורת במאוחדת. סקר שערכה מאוחדת בקרב מבוטחים עם לקות שמיעה מעלה כי כ – 70% מהמשתתפים חשו שאנשים איתם ניהלו שיח חוו תסכול מבעיות השמיעה שלהם, נתון נוסף הצביע כי 68% דיווחו ל שיפור משמעותי בהתנהלות חייהם היום- יומית וזאת בזכות השימוש במכשירי שמיעה. "חשוב להיות ערים ולהכיר את נורות האזהרה ללקות שמיעה, באם הם מופיעים מומלץ לגשת לאבחון ושיקום שמיעתי, בכדי לדעת מהי הדרך המהירה למניעה, טיפול, ושיקום. גם המטופלים שאובחנו כי נדרש עבורם שימוש במכשיר שמיעה רק כ 65% מתוכם, רכשו בסופו של תהליך את המכשיר." מוסיפה טייטלבאום סוויד.