ראש העיר, משה ליאון: "דוד רקיע נחשב לאחד האמנים המיוחדים הודות לציוריו הייחודיים. הוא היה קשור לעיר ירושלים בכל נימי נפשו ואנו גאים ונרגשים לקרוא את הכיכר על שמו."
כיכר על שם דוד רקיע נחנכה היום ע"י ראש העיר, משה ליאון יחד עם בני משפחתו של הצייר הירושלמי. הכיכר נמצאת ברחוב שלומציון המלכה, בסמיכות למקום בו התגורר לאחר עלייתו ארצה בשנת 1938.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "דוד רקיע נחשב לאחד האמנים המיוחדים הודות לציוריו הייחודיים. הוא היה קשור לעיר ירושלים בכל נימי נפשו ואנו גאים ונרגשים לקרוא את הכיכר על שמו."
ממשפחת רקיע נמסר "מאד התרגשנו, ואנו מכירים תודה לראש העיר משה לאון ולעובדי העיריה המקסימים. אנו מודים לנעה לאה כהן , חוקרת אמנות, אוצרת ומרצה על אמנות, ידידת המשפחה נשאה נאום מרתק ומרגש".
דוד רקיע נולד בוינה בשנת 1928, ועלה לארץ בגיל עשר. לאחר שנפצע בזמן שירותו ב’הגנה’, החל ללמוד ציור אצל מרדכי ארדון. את לימודיו המשיך בבצלאל, ירושלים, ומשם פנה ללימודים גבוהים בבוזאר שבפריז. מאז הציג רקיע עבודות ציור תחריט ופיסול בתערוכות יחיד וקבוצתיות במוזיאונים מרכזיים בישראל באירופה ובארצות הברית.
רקיע בנה את עולמו האמנותי בישראל ובאירופה אך התרבות העברית היא שהשפיעה רבות על יצירתו וממנה שאב את סגנונו המרכזי, עולם של סימבולים גרפיים הנובעים מהאותיות והכתב העברי. סגנונו המרכזי של רקיע, הסימבוליזם הלטרלי והקוסמי, מובע בשילוב דימויי נוף ארץ ישראל, דמויות תנכיות ומיסטיות ואותיות עבריות כסמלים מופשטים. כל אלו יוצרים קומפוזיציות סוריאליסטיות שונות אשר מרכזן הוא ייצוגו של עולם יהודי-רוחני-מודרני.
ציור האותיות הגרפיות, על משמעויותיהן השונות הן המוטיב המרכזי בעבודותיו – האותיות רוקדות, מעופפות ומאחות בין העולם הגשמי לרוחני, פורחות יחד עם ארבעת היסודות – אדמה, רוח, מים ואש.
עבודותיו הן יצירות מופשטות וגרפיות המשתמשות בצורות גאומטריות ובמוטיב האותיות למחקר רוחני. לאיתורם של חללים קוסמים, על מקומיים, לבחינה של אור ומקצב מוזיקלי אותו איתר האמן בעולמו הפנימי. אלו הם הסיפורים והעולמות שעל הקרקע ובאוויר, אליהם נמשך רקיע במהלך חייו כאמן.
בשנים הראשונות לשנות ה2000 כשרקיע היה בשנות השבעים לחייו, הוא היה מוכן לטבילה בעולם שכולו אותיות טהורות, ללא שום דימויים מלווים. מרבית ציורים אלו הם מונוכרומיים כשהאותיות מידי פעם הן מצטרפות באקראי למילים כגון "כבוד" " צדק " רקיע בשנות האלפיים היה קרוב ליהדות-קבלה כפי שלא התקרב מעולם ומבחינתו "האות היתה סימבול".
החל מ 2004 החלו ציוריו להפוך ליותר מופשטים ואקספרסיוניסטים לסדרה זו קרא רקיע "מאבק האאורה". האמן הציג במוזיאונים נחשבים בארץ ובחו"ל. רקיע חי עד מותו בירושלים, בשכונת רחביה, עם אשתו לאה.
