הכנס השנתי של לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית נערך באילת ועסק משבר בשוק הנדל"ן, כיצד השפיעה עליו המלחמה ולאן הוא הולך. בכנס בחסות יד2 נערך טקס הוקרה מרגש שכלל ״הצדעה למתווכי הלשכה במילואים״.
עורך דין עמיר הרן – ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים דיווח כי בשנת 2025 הוסמכו, עד היום, 3,469 מתווכים חדשים, כשהממוצע של השנים האחרונות של המלחמה עומד על 3,285. כיום ישנם 26,729 מתווכים פעילים. "אנחנו רואים יציבות והזדמנות שגלומה במקצוע. "שנת 2026 תהיה שנה משמעותית בעולם התיווך ולשם כך גוייסה עורכת הדין ורואת חשבון שירהב עוז כמנהלת מחלקת המתווכים באגף שלי לסייע לשים את המקצוע על דרך חדשה", אמר הרן.
יו״ר לשכת מתווכי הנדל״ן הארצית – איציק לוי הביע אופטימיות: "אני בטוח שאנחנו הולכים לקראת שנים טובות וחזקות שיפצו על השנים האחרונות, שהיו שנים קשות". עם זאת ציין לוי כי " ישנו משבר מאוד כבד שאנחנו נמצאים בפתחו- משבר הדירות להשכרה. בנוסף לפינוי אלפי דיירים שבתהליך פינוי בינוי, תוסיפו לזה, סדר גודל של כ-2,000, 3,000 משפחות שפונו במלחמת עם כלביא. תוסיפו לזה את משבר המשקיעים שבמקום דירות בישראל רצים וקונים דירות ביוון ובקפריסין, ואנחנו למעשה מוצאים את עצמנו במצב ששוק דירות להשכרה הולך ומדלדל, עם משבר מאוד מאוד גדול, זה הזמן לקרוא למדינת ישראל להוריד את מס הרכישה למשקיעים, כדי באמת לאפשר לאותם משקיעים לחזור ולקנות דירות כדי שאפשר יהיה להשכיר אותם לאותם זוגות צעירים. צריך ללכת על משקיעי דירות להשכרה לטווח ארוך ויש ליזום מבצעים ולממן ולאפשר לקבלנים לרכוש קרקעות, וללכת למכרזים לקנייה של דירות להשכרה לטווח ארוך, כי היום מכרזים נחשבים, וגם עלויות המימון הן כל כך גבוהות שאין שום הצדקה היום ללכת ולבנות קרקעות לשם דיור להשכרה".
לוי התייחס לתפקיד המתווך, על פי חזון לשכת המתווכים: " תפקיד המתווך הוא לשמש כמנהל עסקת נדל״ן שמתכלל את העסקה מא' עד ת'. הוא בעצם מפעיל הרבה מאוד גורמים, הוא לא במקומם אבל הוא יודע להפעיל את כולם. הוא צריך לנצח על זה. הוא בעצם צריך לבוא למוכר ולייצר ערך, לבוא לכל מי שיוצר ערך, להגיד לו, אני מכיר את השוק באזור שלי, אני יודע בעצם איך להביא את כל אותם גורמים ולתכלל את העסקה".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ – רוני בריק אמר בדיון כי כאשר שהציבור יושב על הגדר, הקבלנים יושבים על הגדר. "אני לא מקבל את האמירה ש-82,000 דירות "נמצאות על המדף". יש 40,000 יחידות דיור לפחות שהקבלנים הוציאו היתרי בנייה והם יושבים על הגדר ולא יוצאים לבנות אותן עד שלא תהיה כאן ודאות ויציבות", אמר בריק.
"השנתיים האחרונות. זו התקופה הקשה ביותר שהיה של ענף בבנייה. כשהייתי נשיא התאחדות הקבלנים ב-2016 ו-2019. היה לנו עם מי לדבר. התווכחנו, ובסופו של יום היה לנו מישהו שמכיל את ענף הבנייה, מה שהיום אין אף אחד. את אף אחד בממשלת ישראל לא מעניין ענף הבנייה. שר הבינוי והשיכון לשעבר בכלל אמר שהוא לא חושב שיש משבר". "אין לנו שום עניין בעליית מחירים. הציבור חושב שאנחנו רוצים עליית מחירים.
"בשנה הראשונה של המלחמה היו מכירות טובות. זו הייתה הפתעה של כולם ואנחנו בונים היום את הדירות שמכרנו לפני שנה ולפני שנתיים. כלומר, זה מה שנבנה היום. כששואלים מה קורה ב-2026, אנחנו מתחילים לראות לאט-לאט את הקונים חוזרים למשרדי המכירות. אני אומר שזו ההזדמנות עכשיו לקנות דירה מפני שהקבלנים משתפים פעולה ומוכנים ללכת לקראת. היום זה שוק של קונים. וזו הזדמנות עכשיו לקנות דירה, כי מי שחושב שהמחירים ירדו, אז הוא חי בסרט". "לפני 15 שנה מי שהמליץ לחכות ולא לקנות דירה, מאז המחירים עלו ב-300%. והיו שאמרו מעל כל במה "המחירים ירדו פה בין 15% ל-20%-25%" אז לא רק שהמחירים לא ירדו ב-15%-15%, 30%, אלא המחירים עלו ב-30%-40%.
בריק מתח ביקורת בנושא ההתחדשות העירונית: "בהתחדשות עירונית אנחנו נמצאים בעולם שלישי. אם היו מביאים כאן 100 120 אלה ועובדים זרים בתוך שלושה חודשים שיכלו כבר לעבוד. אבל המדינה כמדינה לא מכניסה פה את העובדים הזרים. ולכן גם הכל עלה. אם המדינה הייתה יודעת, כמו בזמנו איילת שקד, לתמרץ 20,000-30,000 שקל לראש עיר על כל יחידת דיור, וזה לא משנה אם זו התחדשות עירונית או לא היו עושים כל השבוע ישיבות מהבוקר עד הלילה, מיישרים כמה שיותר, מכניסים כסף לעיר. אפשר היה לעשות פה מהפך במיליון יחידות דיור ובעובדים זרים ושבאמת הייתה תחרות גם בין המחירים, בין הקבלנים".
המנכ"ל לשעבר של הרשות להתחדשות עירונית- עו"ד אלעזר במברגר: "יש מהפכה שקטה שהציבור עוד לא מבין אותה במלוא העוצמה שלה, והציבור המקצועי כבר מרגיש אותה מאוד חזק. השוק הפך להיות שוק של התחדשות עירונית. בירושלים חווים את זה ביום-יום. השאלה מה האופק של דירה בהתחדשות עירונית היא שאלה מז'ורית בעבודה של מתווך ויש משקל גדול למקצועיות של המתווך וליכולת שלו לנתח נכון את העסקה ולהביא את המידע לקונה". "הסיפור של השנתיים האחרונות ומה שיצר את השינוי הדרמטי היה מחיר הכסף. זה מה שיצר את העצירה של השוק, את העמידה של השוק של הקונים על הגדר. זה מה שהניע את השוק בכיוון של הקפאת מחירים בתחילת ירידה. שום דבר, כולל קורונה, כולל תחילת המלחמה, לא הביאה להקפאה את השוק. רק כאשר מחיר הכסף עלה. אני חושב שמי שמצפה להמשך ירידות מחירים טועה. השוק עומד בעיניי בפני תפנית. מצד אחד אין עוד הרבה לאן לעלות, אבל ירידות מחירים לא יהיו. הדמוגרפיה לא השתנתה. אנשים צריכים דירות".
"ירושלים היא דוגמה לזירה הכי חמה היום בישראל של התחדשות עירונית, היא דוגמה לעיר, ויהיו ערים כאלה בשנים הקרובות, שהולכת לעבור בוסט מטורף של משקי בית שמחפשים פתרון דיור מיידי בשכירות בעיר, מכיוון שאותו אדם שמפנה את דירתו לפינוי-בינוי בקרית מנחם, קרית יובל, בתלפיות, הוא צריך פתרון מגורים בעיר, כנראה לא ברדיוס של ה-50 מטר הקרובים, אבל הוא צריך הילדים בבתי הספר ובגנים, הוא צריך פתרון בעיר. בניתוחים שלנו, יחד עם המינהלת העירונית בירושלים, אנחנו רואים אלפי משפחות בעיר שצריכות פתרון בלוח זמנים מאוד קצר, שזה כמובן אומר, ויהיו יותר ויותר ערים כאלה. זה אתגר אדיר למצוא פתרונות עבורם. במובן הזה אולי אנחנו קצת נשלם את מחיר ההצלחה. זאת אומרת, קיווינו להגיע למציאות כזאת שלא רק רואים מספרים של תוכניות והיתרי בנייה, אלא פינוי דירות, טרקטורים שעולים על המגרש ודירות חדשות שנבנות. זה סוף-סוף קורה, אבל יהיה פיק מסוים שיתרכז לנקודת זמן מצומצמת, ושם יהיה אתגר קשה שאין לו פתרון מלא, בערים כמו ירושלים, בירושלים ספציפית זה מתרכז ל-2027-2028. ברחובות, למשל, כששכונה בהיקף אדיר של 10,000 יחידות דיור בקרית משה עוברת את אותו מהפך, כן, גם רחובות תחווה ב-2027-2028 את אותו הדבר".
עו"ד במברגר: השינוי שהופך את ההתחדשות עירונית להיות בליבת השוק היא בשורה ענקית למתווכים כמנהלי עסקת נדל"ן. אנחנו מגיעים לעידן שבו התפקיד של המתווכים הוא לצקת תוכן אמיתי בתור הגורם המקצועי שיודע להביא לכל הצדדים בעסקה מידע רלוונטי שהם לא יצליחו להשיג לבד".
עוד אמר במברגר כי ישראל במעבר לכך שכמעט 30 רשויות מקומיות מקדמות תוכנית עירונית מלאה, מסמנות כל רחוב, כל בית בעיר, האם הוא מיועד לפינוי-בינוי, כן או לא, ואם הוא לא מיועד, האם הוא מיועד להתחדשות, ובאופן ברור מה החזון העירוני ביחס לכל נקודה בעיר, כולל כמה זכויות בנייה הוא יקבל. המידע הזה לא מאוד נגיש, לאיש הפשוט. זו לא תורה מקצועית שאי אפשר ללמוד אותה, והמידע קיים ונגיש, ואפשר לקבל אותו גם באופן מאוד מאוד מסודר במינהלת העירונית להתחדשות שיש היום בכל עיר תחת העירייה. המידע קיים ועם עבודת רגליים וקצת הבנה ולימוד אפשר להשיג אותו ולהנגיש אותו לצדדים לעסקה. זה יכול להיות בעיניי מקום מעולה אולי למתווך, לתת ערך מוסף ולהצליח מאוד".
בדיון שנערך בהנחיית אסף אפשטיין המשמש כסגן יו"ר לשכת המתווכים הארצית אמר אפשטיין: "אנחנו רוצים שאנשים מקצועיים יותר יגיעו לתחום התיווך, שהם יעברו מבחן משמעותי ומקיף כדי לקבל רישיון, שהם ילמדו לפחות 10-20 שעות אקדמיות ויעברו הכשרה מעשית". בדיון השתתפו עו"ד עמיר הרן, עו"ד נוי חסון ראש תחום חקיקה אסדרת מקצועות במשרד המשפטים, עו"ד שירהב עוז הממונה רשם המתווכים והיועץ המשפטי של הלשכה עו"ד אילן שרקון.
קובי פרנקו, מנכ"ל פעילות הנדל"ן ביד2, הרצה בנושא "מקצוענות בעולם הנדל"ן", במסגרתה חשף נתונים מעולמות הדאטה של יד2 והציג את הטכנולוגיות החדשות שמשנות את חוקי המשחק בענף.
זוהרית יוגב מבנק לאומי "אנו בוחנים את שוק הנדל"ן לטווח ארוך, על אף ההאטה שראינו בשוק הדיור בחודשים האחרונים אנחנו רואים ביצועים גבוהים בשוק המשכנתאות לעומת שנים קודמות, ואנחנו צופים שבשנה הקרובה נראה עלייה בכמות העסקאות".
עוד בכנס: פרופסור דוד פסיג, אוהד חמו, דדי סוויסה ומופע סטנדאפ של אבי נוסבאום עו״ד ד״ר אריק אריאל שהציג סוגיות משפטיות, בין היתר על הסיכונים לאבדן עמלת התיווך. כמו כן נערכה הרצאה טיקטוק להשגת לקוחות חדשי ומאמן הכושר של נבחרות ישראל בכדורסל, יורם מנחם קיים אימון בוקר לזכרה של שרית גל, דמות מפתח בעולם התיווך בישראל אשר קיפחה את חייה בתאונת דרכים.