מזה שנים סופגות 16 כנסיות בדרום תל אביב, קנסות כספיים גבוהים מעיריית תל אביב, ניתוקי חשמל וזימונים לשימועים לקראת הגשת כתב אישום, כאשר אותה עירייה מעכבת בעצמה את הליך הסדרת היתרי הבניה של הכנסיות "לא יודעת מה הסיבה למאבק הזה" אומרת עו"ד רותם בן שמחון שמסייעת לכנסיות, "אולי יזמים לוטשים עין לנכסים"?
בשבועות האחרונים, בעלי נכסי נדל"ן בדרום העיר תל אביב מבטלים שכירויות לכנסיות בשל לחצים שמפעילה עליהם עיריית תל אביב יפו, כך עולה מפניות דחופות של ראשי כנסיות אל המכון לירושלים לצדק.
לדברי היועצת המשפטית של מכון ירושלים לצדק, עו"ד רותם בן שמחון, המסייעת מטעם מכון ירושלים במאבק מול עיריית תל אביב " מדובר בפגיעה קשה בכנסיות נוצריות הפועלות בדרום העיר. אנחנו כמדינה דמוקרטית ויהודית לא יכולים להרשות לעצמנו שלא לאפשר קיום חופש דת, זה הבסיס שלנו כאן כמדינה ונאבק למען זה בכל כוחנו".
מדובר ב- 16 כנסיות, מהזרם הפרוטסטנטי אוונגלי, כולן של חברי קהילות נוצריות מחוף השנהב שבמערב אפריקה, שמחזיקים בתעודות זהות ישראליות ולהן זכויות כתושבים וכאזרחים ושבניהם אף משרתים בצה"ל. חשוב לציין כי במתחם הרחובות שבהן פועלות הכנסיות, בעיקר באזור רחוב לבנדה והרחובות הסמוכים לו, קיימת תוכנית בניין עיר (תב"ע 1043א) המאשרת פעילות של בתי תפילה ולכן הליך הוצאת היתר לבית תפילה אמור להיות פשוט ומהיר ואותן כנסיות מנסות, עוד משנת 2015, לקבל היתרים, אך העירייה מעכבת ומסרבלת את הליך הוצאת ההיתרים בתואנה לפיה היא נדרשת לגבש מסמך מדיניות בנושא, כאשר ההבטחה לגבי גיבושו של אותו "מסמך מדיניות" ניתנה בשנת 2016 ועד היום לא גובש שום מסמך. למרות זאת החלה העירייה לפני יותר משנה להטיל קנסות כספיים על הכנסיות ועל בעלי הנכסים שבהם שוכנות הכנסיות, לצד איומים בהגשת כתבי אישום פליליים
לאחרונה פנו נציגי הכנסיות בבקשת סיוע במאבקן למכון ירושלים לצדק, שגייס לסיוע את משרד האדריכלים מ. מידן הנדסה ויזמות שבבעלות המתכנן דן מדר.
מכון ירושלים לצדק, The Jerusalem Institute of Justice (JIJ), שכר מספר יועצים, בהם עורכי דין ואדריכלים, על מנת לסייע לכנסיות. עו"ד אייל שקיב ממשרד גולדפרב זלגימן פנה לראש עיריית תל אביב ודרש להפסיק את הליכי האכיפה תוך שהוא מודיע לעירייה כי לא יעלה על הדעת שהעירייה מצד אחד לא מאפשרת הוצאת היתרים, הגם שהתב"ע החלה מאפשרת זאת, ומן הצד השני פועלת בהליכי אכיפה מנהליים ופליליים מול אותן כנסיות על מנת להפסיק את פעילותם.
במכתב של מכון ירושלים לראש העיר תל אביב יפו נכתב: "במלוא הכבוד ובמלוא הזהירות עקב המידע החלקי המצוי בידינו בשלב זה, נראה כי המדובר בהתנהלות שאינה ראויה ואינה כדין, כאשר במקרה הטוב מדובר באכיפה בררנית. אשר על כן, נבקש כי תעבירו לידינו בדחיפות את מסמך המדיניות האמור וכי תתקיים פגישה בנושא עם כלל הגורמים הרלוונטיים".
יודגש כי לאחר מכתב עורכי הדין התקיימה ישיבה עם נציגי העירייה במסגרתה סוכם כי במקום גיבוש מסמך מדיניות כולל, כל כנסיה תיבחן באופן פרטני ואף מונו נציגים ספציפיים מטעם העירייה לטפל בנושא. בהמשך לכך הכנסיות גייסו כספים כדי לטפל בבקשות להיתר בניה, יד ביד עם נציגי העירייה, כפי שסוכם, ובעוד הליך קבלת ההיתר נמצא בעיצומו העירייה פצחה שוב בהליכי האכיפה, הפעם תוך איומים ישירים על בעלי הנכסים, שאם לא יפנו את הכנסיות בתוך 30 ימים יוטלו עליהם קנסות של מאות אלפי שקלים.
עו"ד בן שמחון טוענת כי "העירייה דוחקת בעצם לשוליים את התושבים שחיים חיים שלוים ומבקשים לכבד את חופש הדת שלהם. אם הם לא היו בכנסיות, אז הם היו ברחובות, זה מה שעיריית תל אביב רוצה? הזכות החוקתית שלהם לחופש דת נפגעה קשה בעקבות הקנסות ואיומים בצווי סגירה, ואף הגיע גם לביצוע בפועל של ניתוק חשמל לכנסיה ברחוב לבנדה, ואנחנו במכון ירושלים לצדק לא ניתן לפגיעה בחופש הדת ולאפליה הזאת להתרחש, כי זה הבסיס שלנו, כאן, כמדינה דמוקרטית".
דן מדר ממשרד האדריכלים מ. מידן הנדסה ויזמות "ממכון ירושלים לצדק ונציגי הכנסיות פנו אליי מכיון שאנחנו מתמחים בתחום השימושים חורגים והיתרי בניה לקידום בקשות לשינוי ייעוד" סיפר דן מדר, שמטפל בתהליך הבקשות לשימוש חריג.
לדברי מדר "כחלק מהטיפול שלנו בהליך הרישוי נערכה ישיבת זום (עקב הסגרים שהיו בזמנו) בה השתתפו נציגי מחלקת ההנדסה של העירייה, אנוכי, עו"ד אייל שקיב ועו"ד רותם בן שמחון ממכון ירושלים לצדק. מטרת הישיבה היתה לוודא כי יינתן לכנסיות זמן לקדם את הליך קבלת ההיתר היות והליך זה אורך זמן רב כאשר בסיכומה הובטח כי יינתן לכנסיות את הזמן לקדם את הבקשות להיתרים ".
"להפתעתנו" אמר דן מדר, "לאחר שכל התוכניות הוגשו לעירייה ובניגוד לסיכומי הדברים, החלו הכנסיות ובעלי הנכסים לקבל התראות וקנסות מנהליים במאות אלפי שקלים למרות שהתב"ע באזור מאפשרת פעילות של בתי תפילה ולמרות ש הודיעו שלא ינקטו בפעולות אכיפה בזמן הליכי בקשת ההיתרים".
עו"ד בן שמחון ציינה עוד כי "מדובר בניסיון לפגוע בזכותם החוקתית לחופש דת של המאמינים המשתייכים לדת הפרוטסטנטית-אוונגלית החיים בדרום תל אביב מכיוון שבאזור תקפה תוכנית 1043 א' שעל פיה מותרים לפעול באזור זה גם בתי תפילה".
היות והליך שימוש חורג מהיתר להסדרת מעמד הכנסיות הינו הליך יקר מאוד שמקשה על חברי הקהילה לעמוד בהוצאותיו, נראה כי הפתרון אשר אמור לאפשר לחברי הקהילה לממש את זכות הפולחן וחופש הדת בעיר תל אביב הינו העברתם למבנה ציבור אותו העיריה תספק.
פתרון זה אינו חדש ואף הוצע על ידי העיריה לרוב הזרמים והדתות בעיר כדי לסייע להם במימוש חופש הדת. נציגי הכנסיות, באים בפנייה כי עיריית תל אביב לא תחריג אותם משאר הזרמים בעיר ותנהג גם בהם באופן שווה למרות שעד כה העובדות הוכיחו אחרת.
עו"ד רותם בן שמחון מהמחלקה המשפטית של מכון ירושלים התייחסה לטענות המועלות לאחרונה מטעם עיריית תל אביב ולפיהן: עשרות כנסיות פועלות מתוך בניינים תעשייתיים בדרום העיר שלא כדין. כמו כן העירייה מנהלת הליכים משפטיים נגד הבעלים והשוכרים של הבניינים בהם מוקמות הכנסיות ללא היתר, בשל העובדה שמדובר במבנים שאינם ערוכים להתקהלות, בשל ההפרעה שנגרמת לשכנים, וגם בשל שימוש בלתי מבוקר בנרות הנעשה בכנסיות.
עו"ד בן שמחון מסרה כי טענות העירייה גובלות באבסורד. לדבריו אין מחלוקת שאין היתרים לשימוש של כנסיות, וזה לא בגלל שלא ניסו להוציא היתרים אלא בגלל שכשניסו, עוד בשנת 2015, העירייה באה ואמרה אני בינתיים לא מוציאה לכם היתרים כי אני רוצה לגבש מדיניות לגבי הוצאת היתרים לכנסיות בדרום תל אביב. חלפו 6 שנים והעירייה לא הוציאה מסמך מדיניות ולא רק זאת, אלא גם החלה לאיים על הכנסיות בקנסות וכתבי אישום. לכן מכון ירושלים לצדק פנה אליהם ואמר להם שהם לא יכולים מצד אחד להגיד חכו עם ההיתרים כדי שאוציא לכם מסמך מדיניות ומצד שני לנקוט בהליכים כנגד השימוש לכנסיות.
העירייה קיבלה את הטענה ואמרה "בסדר ניפגש איתכם וניתן לכם מדיניות לגבי כל כנסייה באופן ספציפי. סוכם שייקחו אדריכל שיקבל את הבקשות לפי ההנחיות של העירייה. הם לקחו אדריכל שילמו לו סכומי עתק כדי שיטפל בהיתרים מול העירייה ובעוד הטיפול בעיצומו החלו לפעול מול בעלי הנכסים (בניגוד למה שעשו קודם לכן – פעלו מול הכנסיות ישירות) ומאיימים עליהם בקנסות עתק אם לא יפנו את הכנסיות. אז איזו מן התנהלות זו? נותנים להם לחכות, שולחים אותם להוציא סכומי עתק ואז גורמים לבעלי הנכסים לפנות אותם כדי שכל ההשקעה תרד לטימיון?".
לאחרונה שיגר מכון ירושלים לצדק מכתב נוסף לעיריית תל אביב בו מחה על התנהלות העירייה ודרש להקפיא מיד את צעדי האכיפה שנוקטת העירייה ואף ביקש כי העירייה תקצה לכנסיות שטחים, בדומה לאופן בו העירייה מקצה שטחים לבתי כנסת ומבני ציבור אחרים. נכון למועד זה לא התקבל מענה מעיריית תל אביב המסביר את ההתנהלות. "אם עיריית תל אביב לא תתעשת ותפסיק את הפגיעה החמורה ואת האפליה בתושבי העיר הנוצריים יווצר כאן מצד שבו אנשים לא יוכלו לממש את זכותם הבסיסית לחופש הדת ותהיה הרגשה של משטרים חשוכים" ציינה עו"ד רותם בן שמחון.