תקופת החגים בפתח ובמפעלי ביר, מפעל היודאיקה הוותיק ביותר בארץ ומהידועים והמוכרים בירושלים, מתכוננים לתקופה זו במרץ רב כבכל שנה ,לאור הבקשות הרבות של לקוחות מישראל ומחו"ל לתוצרת האיכותית של "ביר".
המפעל, שהפך לחלק בלתי נפרד מירושלים כבר למעלה משבעה עשורים, נמצא באזור התעשייה בשכונת רוממה בבירה ומתמחה בייצור כל סוגי תשמישי הקדושה ומגוון מוצרי כסף המעטרים את חלון התצוגה המרכזי במפעל ואת קטלוג המוצרים.
בנוסף, המפעל מציע מגוון רחב של מוצרים לשבת כגון גביעים ופמוטים וכן מגוון רחב של מוצרים לקראת חגי תשרי ולכל חגי ישראל לאורך השנה, החל מכלים וכפיות לדבש לכבוד ראש השנה וקופסאות מעוצבות לאתרוגים לחג הסוכות, חנוכיות וסביבונים לחנוכה, קופסאות למגילת אסתר ורעשנים לפורים וכלה קערות לפסח וקופסאות למצות ועוד. המפעל מכין ללקוחות מוצרים מיוחדים וייחודיים בעיצוב ובהתאמה עם הלקוח. המפעל משלב כיום בתהליכי הייצור של המוצרים, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצד עבודה אותנטית בתעשייה מסורתית, קידמה עכשווית בשילוב טעם של פעם.
"המוטו שלנו הוא שאנו "אוספים" לקוחות מרוצים", הסיפוק הגדול ביותר שלנו הוא שישנן משפחות לקוחות שהם דור רביעי אצלנו" אמר מרדכי ביר מנכ"ל מפעלי ביר וחבר הנהלת התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים, "אנחנו מקפידים על מקוריות העיצובים, על איכות וגם על שרות ברמה גבוהה מאד, על כך יעידו מכתבים שקבלנו לרוב במשך השנים. אורך חיי המוצרים שלנו הוא לזמן בלתי מוגבל, מהם שעוברים מדור לדור כסמל של מורשת משפחתית וישנם רבים המוסיפים כלי כסף לעצמם, לילדיהם ולנכדים גם כן".
מלחמת 'חרבות ברזל' לא פסחה גם על עבודת המפעל ובמהלך השנה האחרונה, התקבלו בביר לא מעט בקשות לייצור עצי חיים לספרי תורה שנכתבו לזכרם של חללי צה"ל ואזרחים שנרצחו מאז השבעה באוקטובר לכל אחד לפי טעמו ובקשותיו.
הסיפור של "מפעלי ביר", מתחיל אי שם ב-1942, כשיצחק, אב המשפחה, נער בן 15 החל את לימודי האמנות שלו בבית הספר לאמנות ועיצוב בצלאל. בגיל 18 לקראת סיום לימודיו הוא השתתף בתחרות ארצית לעיצוב וייצור מנורת חנוכה בה זכה במקום הראשון.
מרדכי ביר: "הפרס בו זכה, 40 לירות, סכום גדול באותה תקופה איפשר לו לרכוש כלים ומכונות שבאמצעותם פתח בית מלאכה קטן במרתף ביתו. עם התפתחות העסק ייסד אבי את “מפעלי ביר בע”מ” באזור התעשייה החדש רוממה בירושלים, שהיה בית המלאכה לצורפות הראשון בארץ בסדר גודל כזה, בשנת 1950 ".
"במהלך שנותיה הראשונות של המדינה , אבי ז"ל עיצב וייצר מתנות שחולקו על ידי דוד בן-גוריון, לוי אשכול וראשי ממשלה נוספים, נשיאי ישראל הראשונים ובמהלך השנים גם טדי קולק, ראש העיר ירושלים ועוד אחרים וטובים" הוסיף מרדכי.
מיוזמתו ומרצון לעזור לאנשים, החל יצחק ביר בשנות ה-60 להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות שהתקשו במציאת עבודה במקומות אחרים וכך סיפק להם פרנסה וחשוב מכך- נטע בהם תקווה ואמון בעצמם וביכולותיהם.
מקומות חשובים בארץ עוטרו ביצירותיו של יצחק, מהבולטים והידועים שבהם, מכון ויצמן למדע ברחובות, ב-1971 ארבע שנים לאחר איחוד ירושלים עיצב יצחק לבקשת עיריית ירושלים, תבליטים של שמונה שערי העיר העתיקה המתנוססים על שתי דלתות בניין העירייה, המנורה המרכזית בבית הכנסת הגדול בחיפה, 14 מנורות על עמודים בקבר הרמב”ם בטבריה ובעוד בתי כנסת ומוסדות רבים בארץ ובחו”ל.
בראשית שנות ה-80 הצטרפו למפעל המשפחתי מרדכי ומאיר, בניו של יצחק ביר ז"ל ומנהלים אותו באותה רוח ציונית וחברתית ולפני כעשור הצטרף יוסף, הדור השלישי במשפחה שנתן תנופה צעירה עם חדשנות עכשווית.
במשך עשרות שנים מהווה משפחת ביר את אחד מעמודי התווך של התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים, מרדכי ביר:" אנו רואים את התעשייה הישראלית כשליחות אמיתית עם אמירה לדורות הבאים. התעשייה היא אבן שואבת חשובה לכל הארץ ובפרט בירושלים שבה יש משמעות גדולה ליצור ולייצר הן ברמה הרוחנית והן ברמה הגשמית והפיזית".