דעת מומחה: שיטת הפיצוי של משרד האוצר לעסקים ב"חרבות ברזל" מחטיאה את המטרה
עודד מנס
לא ברור לי למי שיטת הפיצוי תהיה טובה או פחות טובה. רולטה, או אריאלה ממפעל הפיס. שיטת התשלומים אינה מדייקת ומחטיאה את המטרה.
ברור שיהיו כאלה שירוויחו ממנה ויהיו כאלו שיפסידו ממנה, ברוב המקרים, זה לא פיצוי אמיתי על אובדן הכנסות או רווח.
בדיקה לפי הכנסות בפועל בחודש עבודה לא משקפת כלום. ממש כלום.
למה להשוות לחודש הקודם בשנה שעברה? מעניין מה עשינו השנה ולא בשנה שעברה:
אם בשנה שעברה זה היה חודש חגים? והשנה לא? ואם קיבלנו תשלום ענק מספק בחודש אוקטובר שנה שעברה זה אומר שלא מגיע לנו תשלום השנה? ממש לא נכון.
עסק שהצליח להרים את הכנסותיו, תוך עבודה נכונה או קצירת פרות משנים עברו, למה שלא יפוצה בהתאם? בגלל שבחודש אוקטובר שנה שעברה הכנסותיו היו נמוכות? מה הקשר?
עסק שהשנה נפל בהכנסותיו מכל מיני סיבות, כולל שיצא לחופש ארוך, או צמצם ביודעין את הפעילות שלו, למה שיקבל פיצוי בהתייחס לשנה שעברה?
הרבה מאוד מהעצמאיים מקבלים תשלומים על עבודה שבצעו בחודש לפני או חודשיים שלשה לפני בהתאם בתנאי התשלום שלהם.
לדוגמה, משרדי ממשלה אף פעם לא משלמים לספקים שלהם בחודש העבודה בפועל. רק חודש או חודשיים לאחר מכן. אין ממש קשר בין חודש העבודה בפועל לבין חודש התשלום. גם אם מוציאים חשבון עסקה או חשבוניות ב 1.11.23 עבור חודש אוקטובר ומקבלים את התשלום בנובמבר במקרה הטוב, זה עדיין על עבודת אוקטובר.
אז מה הקשר בין התשלום, לחודש ביצוע העבודה? אין קשר.
מה אני מציע?
החישוב חייב להיות שנתי, ממוצע שנתי. כך גם מחושבים המיסים שלנו, מצטבר שנתי.
קל מאוד לחשב ממוצע של 12 חודש או 10 חודשים, ללא נוסחאות מסובכות. זה גם משקף את שנת הפעילות. לדוגמה: מי שהכנסותיו ב 9 החודשים הראשונים של 2023 500,000 ₪ בממוצע חודשי מדובר ב – 50,000 ₪, פתרנו בעיה אחת. אם רוצים לחשב הוצאות, באותה השיטה, כי יש גם הוצאות שנתיות כמו ביטוח, ארנונה ועוד, שאינם מתייחסות לחודש ספציפי, אלא לשנה, וכל ההוצאות נופלת על חודש אחד, לכן גם ברמת ההוצאות חשוב לחשב ממוצע, ולא חודש בודד.
מכאן והלאה, לא אכנס כרגע כמה פיצוי יש לקבל לטעמי. הייתי כותב ומציע לשנות את ה"שיטה" המטופשת של השוואה בין חודש אשתקד לחודש המקביל השנה, אבל יש נושאים חשובים וכואבים יותר בתקופה הזו.