שוברים את תקרת הזכוכית, גם באומנות

כשמסתכלים על היצירות של אבנר, שמואל, רחל, אליעזר, איבגני, ניסן, שלמה, אוריאל, משה, פרחי, חנה, שלום, יעל ותמר שמוצגות בביאנלה של ירושלים- הלב מחסיר פעימה מהתרגשות ומהתפעלות.

וואן גוך, פרידה קאלו , נגן הגיטרה העיוור על פיקסו ואפילו משה רבינו על פי יצירתו של רמברנט מקבלים חיים חדשים ביצירה הכי צבעונית ואותנטית.

אם לא היינו מספרים לכם שמדובר בעבודות של אנשים עם מוגבלות שכלית, לא הייתם מנחשים. מדובר באומנים לכל דבר שיוצרים כבר למעלה מעשור, מציגים בתערוכות בארץ ובעולם ומגיעים להישגים מרשימים והפעם הביאנלה של ירושלים.

"התשוקות שלנו, הפחדים שלנו, התסכולים שלנו, המזל שלנו, התקוות שלנו והצרות שלנו – כל אלה אמורים להיכלל בצורך שלנו 'לעשות אמנות', אלא שלפעמים אנחנו מתורבתים מדי, סקסיסטים מדי וכנים מכדי שנוכל לעשות זאת – יותר מדי מגבלות" מספר מטי יפרח, מנחה הסדנה.

יפרח מסביר כי באמנות המכונה "Brut" ("גולמית") יש חופש ותמימות. בניגוד אלינו, דומה שדווקא ה"אאוט סיידרים", שנראים כמי שאינם חופשיים בחייהם או כלואים בהתנהגותם או במוגבלותם, הרי שהם אנשים משוחררים לחלוטין, ומשוללי כל טאבו בדמיונם.

תהליך העבודה החל בהנחיה אישית של חברי הסדנה ובבחירת יצירת אמנות קאנונית לעבודה לפי רצונם. הבחירה נעשתה על ידם מתוך מגוון גדול מאוד של עבודות שהוצגו בפניהם, ונעשתה באופן אינטואיטיבי ולא שכלתני. העבודות שנבחרו הכילו דמויות שונות: פורטרט עצמי של פרידה קאלו, פורטרט עצמי של וינסנט וואן-גוך וכן דמויות אחרות. בהמשך צולמו חברי הסדנה בסגנון הדמויות האלו, ולאחר מכן הודפסו הצילומים על בד קנבס והועברו לשלב העבודה השני. כאן כל אמן ואמנית עבדו על הפורטרט או הציור האישי שלהם, בסגנונם הייחודי.

תוצאה הסופית, הציורים והצילומים הם ניסיון לשלב בין האמנות הקאנונית והמודעת לבין האמנות התת מודעת והאינטואיטיבית של אמן הסדנה.

סדנת האמנות של עמותת אקים ירושלים החלה לפעול בשנת 2000. בסדנה פעילים באופן קבוע כ-14 אמנים ואמניות בעלי מוגבלויות, בהדרכתם של שלושה מנחים. הפרויקט, שמוצג במסגרת הביאנלה של ירושלים, הוא ניסיון לשלב בין יצירות מתולדות האמנות הקאנונית לבין עבודות הארט ברוט האישיות של חברי הסדנה. התערוכה מוצגת בבית רחל שטראוס (רחוב דרך בית לחם 81) עד ל-15 בדצמבר.