
תערוכה חדשה נפתחה במוזיאון ארצות המקרא ירושלים. התערוכה "נתיבי ישראל בממלכת יהודה", אשר הציגה לראשונה לציבור ממצאים ארכיאולוגיים אשר נחשפו במסגרת "חפירות הצלה" בהיקף חסר תקדים ממזרח לתל בית שמש, ובמשאבים חסרי תקדים אותם השקיע משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל עם למעלה מ-70 מיליון שקלים.
תערוכה חדשה נפתחה במוזיאון ארצות המקרא ירושלים. התערוכה "נתיבי ישראל בממלכת יהודה", אשר הציגה לראשונה לציבור ממצאים ארכיאולוגיים אשר נחשפו במסגרת "חפירות הצלה" בהיקף חסר תקדים ממזרח לתל בית שמש, ובמשאבים חסרי תקדים אותם השקיע משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל עם למעלה מ-70 מיליון שקלים.
באתר נמצאו שרידי יישוב של ממלכת יהודה מסוף ימי בית ראשון – ממצא המערער בעצם קיומו על התפיסה המקובלת באשר לתולדותיה של ממלכת יהודה בימי שלטון אשור, במאה השביעית לפנה"ס היות ועד כה נטען כי בית שמש חרבה בידי סנחריב מלך אשור. התגליות החדשות מלמדות כי לאחר החורבן נוסד במקום יישוב חדש שאף שימש כמרכז מנהלי וכלכלי חשוב של ממלכת יהודה, ובכך שופכות אור על פרק לא ידוע בתולדותיה של ממלכת יהודה באזור השפלה.
הממצאים שנחשפו כוללים אזור תעשייה רחב היקף ומרכז מנהלי-אדמיניסטרטיבי עם עדות לפעילות כלכלית ענפה, לצד עוד עשרות ידיות קנקנים עם טביעות חותם, שהם מאפיין מובהק של מערכת המִנהל בממלכת יהודה בתקופת בית ראשון. עוד התגלו שברי צלמיות חרס בדמות נשים וכן צלמיות בדמות בעלי חיים, במיוחד סוסים. פריט ייחודי שהתגלה במסגרת חפירות ההצלה הינו פסל אבן מרשים של האל בֶּס המצרי – הייצוג הגדול ביותר של אל זה שנמצא עד כה בארץ ישראל.
בימים האחרונים הועברו ממצאי החפירה מבטן האדמה לרישום, ניקוי ושימור לקראת הצגתם בתערוכה החדשה במוזיאון ארצות המקרא, שהחל מהערב מציגה פרק דרמטי, שנחשב לתעלומה ארכיאולוגית בתולדות יהודה בימי הבית הראשון. התערוכה מתייחסת גם היא לדילמת שימור מורשת העבר אל מול צורכי הפיתוח העתידי. זוהי הפעם הראשונה בה ממצאים שזה עתה התגלו עוברים להצגה במוזיאון לטובת הציבור, עוד בטרם נחקרו ופורסמו בפלטפורמות מדעיות, וזאת בגלל העניין הציבורי הגדול בחפירות ההצלה ובממצאיהן.
שולי התל המזרחיים שימשו בימי קום המדינה אתר לשפיכת עודפי בניה, כך ששכבת העפר שנערמה עליו הסתירה את קיומם של שרידי הישוב עד היום ואף על פי שהתל נחפר מאז שנות ה-80, הרי שלולא התוכניות להרחבת הכביש, חלק זה של האתר היה נותר קבור תחת האדמה. בחלק הדרומי של השטח, החפירות בוצעו על ידי חברת י.ג. ארכיאולוגיה חוזית בע"מ, מטעם ההיברו יוניון קולג', ובחלקו הצפוני על ידי אוניברסיטת תל אביב. כאשר כבר בתחילת החפירות הבינו כי מדובר בממצאים ארכיאולוגיים בעלי ערך רב, ומכאן שהציתו דיון נוקב סביב שאלת שימור ערכי המורשת אל מול צרכי הפיתוח של תשתיות תחבורה מתקדמות לעיר המתפתחת בית שמש ולתושביה.
תל בית שמש הינו אתר אחד מיני רבים המייצג את האתגר המורכב של תכנון בר קיימא אשר יבטיח את צורכי העתיד תוך שמירה על ערכי מורשת העבר. לאתגר הזה נוספה בשלבים מתקדמים של החפירות מחאה ציבורית של תושבי העיר בית שמש עצמם. התושבים, שהכי זקוקים לכביש במתכונתו המורחבת, הם אלה הקוראים למצוא חלופות אשר ישמרו על התל.
ההכרח לאזן בין הצרכים השונים הביא את רשות העתיקות יחד עם חברת נתיבי ישראל לבחון מחדש ואף לשנות את התוכנית המקורית להרחבת הכביש בשטח התל ולאחר בחינת החלופות הגיעו השתיים לתוכנית מוסכמת לפיה נתיב הכביש החדש יצומצם למינימום הנדרש לקיום כביש מהיר לטובת שימור התל והפיכתו לאתר עתיקות פתוח לציבור.
אמנדה וייס, מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה שנוצר בין הרשויות ובראשם חברת נתיבי ישראל ורשות העתיקות אשר הביא להצלתו של תל בית שמש ולשימורם של ממצאים ארכיאולוגיים נדירים השופכים אור על תקופה שנחשבה לתעלומה. אנו נרגשים להוות בית לאותם ממצאים ולהציגם לראשונה בתערוכה ייחודית המראה כיצד שיתוף פעולה בין גופים הפועלים למען מטרות שונות מצליח לגשר על אינטרסים מנוגדים".