תערוכת "שערי רקיע" לאמן דוד רקיע ברח' שלומציון המלכה 18 ירושלים

האותיות העבריות הן מוטיב מרכזי נוסף ביצירותיו של רקיע .בעזרתן הוא  יוצר עולם של סימבוליזם לטרלי וקוסמי, אותיות עבריות כסמלים מופשטים. כל אלו יוצרים קומפוזיציות שונות אשר מרכזן הוא ייצוגו של עולם יהודי-רוחני-מודרני.

תערוכת "שערי רקיע" לאמן דוד רקיע ברח' שלומציון המלכה 18 ירושלים. אוצרת : קרין רקיע

דוד רקיע נולד בוינה בשנת 1928, עלה לארץ בגיל עשר.  במלחמת השחרור לחם  ונפצע בקרב , פציעתו הובילה אותו  ללימודי הציור והוא החל ללמוד ציור אצל מרדכי ארדון. את לימודיו המשיך בבצלאל בירושלים, ומשם פנה ללימודים גבוהים בבוזאר שבפריז. ב 1960 חזר לירושלים בה  חי ויצר. רקיע  הציג עבודות ציור תחריט ופיסול בתערוכות יחיד וקבוצתיות במוזיאונים מרכזיים וגלריות בישראל באירופה ובארצות הברית.

דיוקנו של הצייר דוד רקיע צילום שוקי קוק 1972

עירו ירושלים, התרבות העברית  והיהדות השפיעו רבות על יצירתו. ירושלים היתה מקור השראתו הרוחנית. רקיע צייר את ירושלים כעיר מלכותית, מיסטית ורוחנית. ציורי ירושלים צומחים מלמטה כלפי מעלה  ובכל ציור יש זווית חדשה, מראה שונה ובכולם מצליח רקיע לתמצת את עיקר ייחודה ותכונותיה של ירושלים. רקיע מעביר את התחושה של הנוף הירושלמי האופייני עם הרוחניות והתפילה האצורים בה . מצב זה ממחיש את מעמדה של ירושלים כעיר נצח .בציורי ירושלים של רקיע מודגשים האלמנטים הסמליים של  ירושלים– כיפות, חומות, מבנים עתיקים, שערים וקשתות וביניהם אותיות עבריות .

האותיות העבריות הן מוטיב מרכזי נוסף ביצירותיו של רקיע . בעזרתן הוא יוצר עולם של סימבוליזם לטרלי וקוסמי, אותיות עבריות כסמלים מופשטים. כל אלו יוצרים קומפוזיציות שונות אשר מרכזן הוא ייצוגו של עולם יהודי-רוחני-מודרני. האותיות העבריות מחברות בין העולם הגשמי לרוחני, פורחות יחד עם ארבעת היסודות – אדמה, רוח, מים ואש.

רקיע היה קרוב לעולם הקבלה אשר השפיע רבות על ציוריו, בתחילת שנות ה-2000  כשרקיע היה בשנות השבעים לחייו, הוא היה מוכן לטבילה בעולם שכולו אותיות טהורות, ללא שום דימויים מלווים. מרבית ציורים אלו הם מונוכרומיים כשהאותיות מידי פעם מצטרפות למילים.

החל מ 2004 החלו ציוריו להפוך ליותר מופשטים ואקספרסיוניסטים לסדרה זו קרא רקיע "מאבק האאורה "

רקיע אמר לא פעם שהוא מרגיש שהוא "יצרן של אמת". מידי יום היה מגיע לסטודיו שלו ברחוב בן שטח ומאוחר יותר ברחוב בצלאל ומצייר, כשהיה מוקף ביצירותיו היה מתמלא בכוחות, "כשאני קרוב ליצירותיי, אני קרוב לעצמי", אמר.

רקיע חי בירושלים עם אשתו לאה עד שהלך לעולמו בשנת 2012. יצירותיו של רקיע  מוצגות  דרך קבע ב "גלריה רקיע" ולרגל חנוכת הרחבה  החדשה על שמו תערך בגלריה תערוכת יחיד מיצירותיו בשם "שערי רקיע".

לרגל חנוכת הרחבה  החדשה על שמו תערך בגלריה תערוכת יחיד מיצירותיו בשם "שערי רקיע". בתמונה חנוכת הכיכר ברחוב שלומציון המלכה, בסמיכות למקום בו התגורר לאחר עלייתו ארצה בשנת 1938. צילום ארנון בוסאני

 גלריה רקיע, רח' שלומציון המלכה 18 ירושלים