חיפוש
Close this search box.

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר: "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר בוועידת ישראל לתשתיות של SE:
"מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"

על הפשיעה במכרזים אמר החשב הכללי במשרד האוצר בוועידת SE: "מבחינתי זה תופעה מתגברת ומטרידה. אפילו שקל אחד שמגיע לארגוני פשיעה ממשלמי המיסים שלנו זה בלתי נתפס על הדעת"

"מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם. זה די ברור למה, אנחנו מדינה של ריבוי טבעי וההשקעה בתשתיות נשארת אותו הדבר", כך אמר הבוקר יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר בוועידת ישראל ה-10 לתשתיות ותעשייה שהתקיימה בחמישי האחרון ביוזמת SE SUMMIT EXPERTS. הוועידה הפגישה על במה אחת את בכירי עולם התשתיות והתעשייה.

רוטנברג: "בדרך לפה כנראה שכולנו עמדנו בפקקים, כנראה שברגעים אלה יש יזם שמחפש מימון ומתרוצץ בנבכי הבירוקרטיה הישראלית בעולמות התכנון, וברגע זה נולד גם ילד חדש וזוג צעיר נכנס לדירה חדשה. כל זה קורה כרגע.

בשנים האחרונות התרגלנו לראות הרבה השקעות בתשתיות, חלק ממגה פרויקטים וחלק מתוצאה של שדרוג ובניה חדשה. אנחנו חיים במדינה עם ריבוי טבעי גבוה. בכל מקום אנחנו רואים את הבניה, ועדיין אנחנו סובלים מפקקי התנועה, סובלים משימוש מועט באנרגיות מתחדשות, יש לנו טיפול מאוד לא יעיל בפסולת ויש צורך בשדרוג של תשתית דיגיטלית.

מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם. זה די ברור למה, אנחנו מדינה של ריבוי טבעי וההשקעה בתשתיות נשארת אותו הדבר. מצד שני אנחנו מדינה מפותחת והתוצר לנפש גבוה. בסוף אי פיתוח תשתיות שווה אובדן תוצר והכנסות לכל אחד מאיתנו ולילדים שלנו. פיתוח תשתיות, זה אותה תוספת לאוצר והגדלה של רמת החיים שלנו."

עוד אמר רוטנברג: "ישראל נמצאת הרבה מאחור מאחורי מדינות הייחוס שמשווים אותנו, כתוצאה מפערי התשתיות. 20 נקודות אחוז במוצרי תוצר. זה המון. אם בממוצע ב-OECD אנחנו רואים את מלאי התשתיות ב66%, אצלנו זה בערך 45% וקצב הצבירה שלנו זה 2% בשנה. כדי להדביק את הפער צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות.

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר בוועידת ישראל לתשתיות. צילום שי פיירשטיין
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר בוועידת ישראל לתשתיות. צילום שי פיירשטיין

 

כשאתה נמצא במדינה מפותחת עם ידע ורמת חיים גבוהה עם כזה פער בתשתיות זו הזדמנות עסקית מאוד גבוהה ומי שיהיה בעולם הזה, כאן ועכשיו מול הצפי בעתיד, פשוט יעשה הרבה כסף."

רוטנברג הוסיף: "יש הרבה פרויקטים שנמצאים בשלבי מימון ואנחנו נמצאים בתנופה של הנפת תשתיות. אנחנו פועלים בהרבה היבטים: להביא לישראל חברות תשתיות בינ"ל שיביאו ידע, כמו למשל איך חופרים מנהרות, זה ידע שהובא לפה על ידי חברות בינלאומיות. גם קידום מכרזים שווה מחירי חשמל יותר נמוכים לכולנו. כי באמצעות הקידום בשיטה בשותפות המגזר הפרטי אנחנו מאפשרים את מחיר החשמל הזול ביותר למשק. זה מהות המכרז. החלופה היא למכור קרקע למרבה המחיר".

לגבי עניין התחבורה אמר רוטנברג: "יש הרבה פרויקטים שהתחילו לפעול כדי להקל על העומס: קו ירוק וכחול בירושלים, נתיבים מרכזיים בכביש 5 שיהיו עם חניוני ענק ויאפשרו לאנשים לא להיכנס לתל אביב על הציר של כביש 5 עם שאטלים וחניוני ענק, הרחבה והארכה של כביש 6 וכמובן המטרו. מגה פרויקט שחייבים להשלים את החקיקה ולמנות את רשות המטרו, להסדיר את נושא מס הגודש, אסור לעקב פרויקט לאומי כזה."

על נתב"ג אמר רוטנברג: "נתב"ג לא עומד בעומס. ב- 2023 קיבולת הנוסעים היתה 23 מיליוני נוסעים. בשנת 2030 אנחנו מדברים על 40 מיליון בשנה, 2050 בין 60 ל- 70 מיליון בשנה. זה הולך ליצור פקק תנועה עצום שכולנו נשלם עליו, זה בדיוק שקול לפקק תנועה בכביש. להקים שדה חדש לוקח 10 שנים, זה תכנון ותהליכים מורכבים ביותר. שדה חדש זה גם ביזנס אדיר לכל מה שקורה מסביב, עוזר למשק ופותח את השמיים. יש המון עבודה מקצועית סביב הנושא הזה ואנחנו מאוד מחכים להחלטה על מיקום השדה, אבל יחד עם השותפים של משרד התחבורה קידמנו את נושא המכרז כדי לצמצם את לוח הזמנים בנושא".

על ייצור פסולת אמר רוטנברג: "אני קורא מפה לראשי רשויות להפגין מנהיגות גם כלפי תושבים לאמץ מתקנים לטיפול בפסולת במרכזי ערים, אנחנו לא יכולים להמשיך עם ההטמנה. אם זה טוב לערים מרכזיות באירופה זה טוב גם לנו. אנחנו רוצים לעשות מזה הרבה ומהר".

רוטנברג סיים את הדברים עם התייחסות לפשיעה במכרזים: "מבחינתי זה תופעה מתגברת ומטרידה, הנושא של פשיעה במכרזים. זה רחב וזה מטריד מבחינתי. אפילו שקל אחד שמגיע לארגוני פשיעה ממשלמי המיסים שלנו זה בלתי נתפס על הדעת. אנחנו עושים מלחמה גדולה בנושא. אפילו שקל אחד זה יותר מדי. הקמנו צוות מיוחד יחד עם המשטרה ופרקליטות המדינה ואנשי החשב הכללי ואנחנו מגבשים סט כלים חדשני למאבק בתחום הזה, זה יאפשר לנו לחסום את הגישה של ארגוני הפשיעה לתקציבי המדינה. אנחנו בימים אלה קובעים כללי משחק חדשים ולא ניתן לגורמי פשיעה לגעת בכספים שלנו, של הציבור".

בהמשך דיבר שלומי בסון, משנה למנכ"ל בזן: "אנרגיית המימן היא אנרגיית העתיד. הצבנו יעד אסטרטגי, וכבר היום אנחנו מפעילים תחנת תדלוק ראשונה, יש שלוש משאיות על בסיס מימן שפולטות מים מהאגזוז ומסתובבות היום בישראל. שבוע שעבר המשאית שלנו נסעה 687 ק"מ על בסיס תדלוק אחד, שזה הישג מרשים. שנה הבאה אנחנו מתכננים להביא עוד חמישה אוטובוסים, כולל פיילוט עם רשות שדות התעופה של אוטובוס מימני בין טרמינל 3 לחניה טווח ארוך. בנוגע להחלטת הממשלה לשינוי מפרץ חיפה, ההחלטה למעשה מחייבת את בזן להמשיך לעבוד ואנחנו נדע לספק את צרכי המשק, גם המדינה עצמה מבקשת מאיתנו להשקיע כדי לאפשר את הבטחון האנרגטי בעתיד."

עוזי יצחקי בכנס תשתיות. צילום שי פיירשטיין
עוזי יצחקי בכנס תשתיות. צילום שי פיירשטיין

עוזי יצחקי, יו"ר נמלי ישראל אמר: "במצב הנוכחי היום אנחנו יכולים לראות שני נמלי ים חדשים ולמעשה מפה חדשה, זה מה שאנחנו רואים היום כתוצאה מהרפורמה, לאחר 10 שנים של פתיחת התחרות בנמלי הים. זו אחת הרפורמות המשמעותיות שנעשו בשנים האחרונות. כיום במפת ענף נמלי הים במדינת ישראל כולם מתחרים בכולם, כל הנמלים הם פרטיים למעט חברת נמל אשדוד, שגם היא עומדת בפני הפרטה, וגם היא לאור התחרות מתנהל בצורה עסקית ותחרותית.
הרפורמה הביאה למצב שהרציפים ממתינים לאוניות ולא האוניות ממתינות לרציפים. אנחנו רואים פקקים בכל העולם, ואצלנו לא רואים פקקים, זאת בשונה ממקומות אחרים בעולם. אוניה יכולה להיכנס לכל נמל שהיא רוצה, ואוניות גדולות של קווי ספקים בינלאומיים תיכנס למקום שבו ניתן יהיה לפרוק אותה בצורה הטובה והמהירה ביותר, ותוכל להמשיך ליעד הבא שלה.

עוד אמר יצחקי: "הורדנו והוצאנו את השאלטר מידי הוועדים החזקים ביותר במדינת ישראל. זה היה במאבק לא פשוט אבל כמו שאתם רואים היום, הנמלים הם פרטיים. זה לא אומר שאין התאגדות עובדים או שלא שומרים על תנאי העובדים. אבל בהחלט אנחנו יכולים לראות משמעות אחרת ויש פה רפורמה משמעותית אחרת בענף הספנות. האתגר הגדול שלנו הוא המשך הרפורמה, והורדת יוקר המחיה. היום נמלי הים לא מהווים תוספת ופרמטר ליוקר המחייה.

פאנל באתגרי התחבורה של ישראל וסקירת הפרוייקטים הגדולים

בפאנל של בכירי המשק בהנחיית מלי ביצור, מנכ"לית קבוצת Tefen שעסק באתגרי התחבורה בישראל בוועידת ישראל לתשתיות של SE אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל: "את מה שאנחנו עושים היום היינו צריכים לעשות לפני 15 ו- 20 שנה כדי למנוע את הכאוס שקורה היום בגוש דן. אני חושב שבתהליך היום ההשקעה בתשתיות זה מצוין, אבל הפרויקטים הם ארוכים מדי ומסורבלים ועד שמוציאים משהו בפועל אנחנו מאבדים את האפקטיביות בעניין. אין עניין שתהליך סטטוטורי ייקח 3-4 שנים. אפשר לדבר במושגים שמוסדות התכנון, אבל יש עוד גופים שמעכבים את התהליכים והחסמים האלה הם קודם כל בין החלטת ממשלה ועד שיש מכרז באוויר לוקח המון שנים, אנחנו גרועים בזה. החסמים הנוספים הם עודף בקרות במדינה, אני אוהב להיות מנהל פרויקט, אבל כולם אוהבים להיות מנהלי פרויקטים, אבל יש קובעים ומשלמים. משרדי הממשלה מתערבים תמיד בדברים של אחרים – שכל אחד יתעסק במה שהוא צריך אז הציבור משלם על זה.

 

עוד אמר פרץ: "אין כזה דבר מהנדס גשרים היום. אין כוח אדם לכל הפרויקטים שהמדינה צריכה אותם. אז אנחנו צריכים לייבא מבחוץ. זה הזוי. אם מדינת ישראל מחליטה שתשתיות זה העיקר אז אנחנו צריכים להתארגן יותר טוב. מדינת ישראל חיבת לקחת את ה- 4-5 פרויקטים המרכזיים שלה ולהחיל עליהם ניהול אחר שלא כל משרד מגלגל אותך. אני חצי אופטימי וחצי פסימי – אנחנו יודעים מה לעשות ואם נדע להרים פרויקטים ויתנו לנו את הסמכויות המתאימות נוכל לעמוד בזה."

 

צחי גולן, מנכ"ל סימנס: "בעולם הרכבתי אנחנו מדברים על מערכות מסובכות עם טכנולוגיה מתקדמת, בסביבה אורבנית עם ריבוי של גופים שצריכים להתעסק ולקדם את הנושאים. בכל עיר בעולם, יש גם רכבת קלה וגם מטרו. גם בערים חדשות שמים את שתי האופציות, בנוסף לעוד אמצעי תחבורה, וזאת הדרך הנכונה. לכל מערכת כזאת יש את התפקיד שלה והיא יודעת לתת את היתרון למי שמשתמש בה. איפה החלק החשוב – בקישוריות שלהן.

פרויקט החשמול הוא פרויקט סופר משמעותי למדינת ישראל, הלכנו קדימה שנות אור מהדיזל המזהם שמדינות כבר לא קונות רכבות כאלה. מה שנעשה ברכבת בדחיפה של החשמול אין לזה אח ורע זה פרויקט סופר מעניין ומסובך. בפועל אנחנו מדברים על מערכת שלמה שצריכה להתרגל למשהו חדש לגמרי. זה משהו שונה לחלוטין, זה נעשה גם מהר כדי להדביק את כל הפערים שהיו לנו קודם. כמו שהרכבת הקלה צריכה זמן כדי להיכנס לתלם, ככה גם בנושא של החשמול. יש פה תשתית, רכבות חדשות, נהגים שצריכים להתרגל. המון נושאים ואני בטוח שלא ירחק היום שכולנו נהנה מזה, ויש לנו עוד הרבה עבודה כדי להגיע לאן שאנחנו צריכים להגיע."

 

אורלי שטרן, מנכ"לית נתיבי איילון: "אנחנו צריכים לפתח רשת כדי שכל אחד יוכל להשאיר את הרכב הפרטי בבית. ולכן השימוש באוטובוסים הולך ויגדל. כבר כיום חסר לנו הרבה מאוד תשתיות כדי להכניס את האוטובוסים החשמליים. איפה שיש כאלה האיכות גדלה. בחולון האוטובוס עוקף את הפקק ולכן אנחנו כרגע בביצוע של מסופי תחב"צ בכל הרשויות. אנחנו חייבים עד 2030 להשלים את כל המסופים כדי שקודם כל נקלוט את כל האוטובוסים שבדרך. אנחנו צריכים לשנות את התפיסה של האוטובוסים – אוטובוס האוטונומי, קומתיים, כל הדברים האלה צריכים להגיע ומהר.

הטיפול בתווך האורבני הקשה, להיכנס לתוך רשות מקומי כדי שלכל אדם יהיה 400 מטר גישה אנחנו צריכים לעשות מהפכה בכל הרשויות המקומיות.

התחבורה הציבורית צריכה לקבל תיעדוף. הרכבת הקלה צריכה לקבל תיעדוף וזה צריך להיות מסונכרן עם האוטובוסים ובניהול תנועה. אנחנו הולכים על הטכנולוגיה הכי מתקדמת וזה העתיד.

צריך לעודד אנשים ללמוד הנדסה. מהנדס תשתיות בכל תחום הוא מבוקש, צריך להגדיל את המכסות ולתת להנדסאים להתקדם."

 

חיים גליק, מנכ"ל נת"ע, הרכבת הקלה: "אם המדינה לא תתעורר ותבין שכדי לייצר פרויקטים צריך להסיר חסמים, זה לא יקום. אם אנחנו צריכים בשביל תיאום הנדסי לחכות חודשים, אם אנחנו צריכים לחכות לרישיון כל צומת ואם המדינה לא תכין את עצמה להכשיר מהנדסים הפרויקטים לא יחזיקו מים. אנחנו מדברים על 300 קילומטר של מנהרות מתחת לאדמה, עומק של 35 מטר באזורים רוויי מים. כלומר ההנדסה פה היא מאוד מורכבת. אין מהנדסי מנהרות בארץ. כדאי למדינה לממן את לימודי ההנדסה, זה יותר זול מכל אלטרנטיבה אחרת. אנחנו נמצאים ברגולציה מטורפת של בקרה על בקרה והיא בלתי סבירה. אם לא נדע להביא אלטרנטיבה נשאר עם המון רצון טוב ומעט ביצוע."

 

מיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל: הפער בין להיות חברת רכבת שבעצם בונה את העתיד שלה, לוקחת את האסטרטגיה ומסתכל לאן המדינה הולכת, שהאוכלוסייה צומחת. הביקושים היום 300 אלף נוסעים, 75 מיליון בשנה. אנחנו צופים שב- 2025 אנחנו נצטרך לתת שירות ל- 110 מיליון. כדי להביא את זה לידי מימוש, צריך תשתיות. ולכן אנחנו כבר היום נמצאים בפער של 10 שנים ויותר בתשתית שלנו. אנחנו עובדים על מערכת שתהיה בעיקר אוטומטית כשהנהג בעיקר מפקח. צריך לתת תשתית שתתן מענה ליעדים שלנו וגם לצרכים שלנו לעוד 10-20 שנה."

 

ערן כהן, מנכ"ל אלסטום: "סוף סוף יש לנו קו מוצלח, ייחודי שמשלב גם רכבת תחתית וגם רכבת עילית. זה לא מספיק לענות על הביקושים. אנחנו בסוף צריכים להזיז מסות אדירות בתל אביב של 3 מיליון שנכנסים לעיר ועוד 3 של מטרופולין תל אביב. מודל התחב"צ בברלין למשל אנחנו רואים קישוריות בין הכלים השונים – אופניים, רכבת תחתית, רכבת קלה ורכבות כבדות. כשמסתובבים בברלין יש חופש אורבני לתנועה ולא מרגישים את הפקקים. בסופו של דבר המחקרים מראים שהציבור יזנח את הרכב הפרטי שלו בתנאי שיהיה לו בערך תחנה או אמצעי תחבורה כ- 400 מטר ממקום מוצאו והוא לא יצטרך יותר מ- 10 דקות כדי להחליף אמצעי תחבורה. זאת הקישוריות שאנחנו מדברים עליה. אנחנו לא שם, אבל אין ספק  שהאדום מקרב אותנו והפרויקטים העתידיים יעזרו לממש את החזון הזה."

 

מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל  :"הקמנו קרן של כ- 15 מיליון שקל שהכפילה את עצמה רק לאחרונה ל- 30 מיליון שקל עם הקרן לידידות שהמטרה שלה היא לדאוג שלא יהיה מישהו במדינת ישראל שלא יוכל לצרוך חשמל כמוצר קיומי בגלל מצוקות כלכליות וחוסר יכולת לממן את המוצר הזה. הקרן נועדה לבחון את המקרים הסוציאליים והרגישים האלה ולתת להם מענה. הרפורמה על חברת החשמל פגעה בכח האדם והתעלמה מהחיים עצמם. אין מהלכים לייעול ושדרוג והתפתחות טכנולוגית. קיצצו כל הזמן בכח אדם והיקף הפעילות והפרויקטים הרקיע שחקים וזה לא עובד ככה. אנחנו מנסים להתמודד עם הדברים כפי שהם עם המגבלות ועושים את הכל כדי שרשות החשמל תוכל לתת מענה לכל המשימות שנמצאות על הפרק."

 

 ישראל כ"ץ, שר האנרגיה והתשתיות: "כל נושא גילוי מאגרי הגז והשימוש בהם והיצוא יצרו מציאות שונה במדינת ישראל". צילום שי פיירשטיין
 ישראל כ"ץ, שר האנרגיה והתשתיות: "כל נושא גילוי מאגרי הגז והשימוש בהם והיצוא יצרו מציאות שונה במדינת ישראל". צילום שי פיירשטיין

 ישראל כ"ץ, שר האנרגיה והתשתיות: "אני שמח להיות פה. כאשר אנחנו מסתכלים בתחום האנרגיה בעשור האחרון כל נושא גילוי מאגרי הגז והשימוש בהם והיצוא יצרו מציאות שונה במדינת ישראל. יצרו תנופה משמעותית, חסכו מיליארדים והפכו את ישראל לאחת המדינות עם הצמיחה הגדולה בעולם. ההכנסות שהולכות וגוברות בנושא ייצור הגז הן גם מרכיב חשוב ומשמעותי. אני למדתי היטב את הנושאים והחלטתי לאמץ את המלצתו של הממונה על התחום במשרד האנרגיה ולהגדיל את התקציב של מאגר תמר במצרים. יש לזה משמעות כלכלית והשפעה חיובית על הקשר בין מצרים לישראל. מצרים היא מדינה חשובה וטוב שיש עוד נדבך ומקשר בין מצרים ומדינות נוספות עקב ההחלטה הזאת. אנחנו נקבל החלטות לגבי מאגר לוויתן. ההחלטה הזאת גם קשורה ביעדי הייצור של מדינת ישראל. שיתפתי גם את ראש הממשלה מאחר ולהחלטה המדינית יש השפעה גם מעבר לעניין האנרגיה.

אנחנו הולכים לעשות מסדרון תשתיות אנרגטי יבשתי ותת ימי בין מדינות המפרץ לבין ישראל ואירופה. יהיה בו כבלים חשמליים להזרמת חשמל ירוק ויהיה גם צינור מימן. העתיד שייך למימן, מימן ירוק ככל האפשר. וכיום השמש והקרקע המדברים מהווים יתרון כי בהם אפשר לייצר אנרגיית שמש וגם מימן בכל מיני תהליכים. לכן במסדרון הזה יהיה גם צינור מימן שיעבור דרך ישראל ומבעד המסדרון התת ימי ימשיך גם לאירופה. החיבוריות הזאת היא דבר חזק מאוד מבחינה אנרגטית כלכלית ומדינית ואנחנו במגעים מתקדמים בעניין הזה עם התעניינות של מדינות האזור. התחום שעומד בפני פריצה מאוד גדולה הוא תחום האנרגיה הירוקה ובישראל בעיקר האנרגיה הסולארית. יש כאן הרבה שמש והרבה שטחים שאפשר להשתמש בהם. כבר אתמול התקבלה החלטה ברשות החשמל ובכל יום יתקבלו החלטות להוריד את החסמים. התקבלה אתמול החלטה לתמרץ עשרות יישובים לשימוש באנרגיה סולרית".