חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

השנתון הסטטיסטי של ירושלים לשנת 2021: האוכלוסייה בעיר הבירה מתקרבת למיליון תושבים

הנשיא ריבלין השנתון הסטטיסטי
נשיא המדינה ריבלין מקבל את השנתון מהנהלת המכון: הלפרן, שילת, חשן ושפירא צילום: חיים צח /לע"מ

אוכלוסיית ירושלים מתקרבת למיליון תושבים וממשיכה להיות העיר הגדולה בישראל. בסוף שנת 2020 מנתה אוכלוסיית ירושלים 952,000 תושבים, שהיוו 10% מאוכלוסיית ישראל. כך עולה מתוך נתוני השנתון הסטטיסטי של ירושלים שהוענק לנשיא המדינה ראובן, רובי, ריבלין ולראש העיר משה ליאון. השנתון של מכון ירושלים הוענק ע"י יו"ר המכון, דן הלפרין, מנכ"ל המכון, ליאור שילת, חוקרת בכירה ד"ר מאיה חשן וראש תחום מידע ונתונים במכון יאיר אסף שפירא. עוד נמצא כי בתחומים רבים ישנם מאפיינים דומים בין קבוצות בקרב תושבי העיר לקבוצות אוכלוסייה מקבילות בישראל.  כך הדירוג הכלכלי חברתי של השכונות היהודיות הכלליות עומד על 6, בדומה למעלה אדומים, גוש עציון, נתניה וחדרה ואילו הדירוג של השכונות החרדיות והערביות עומד על 1, בדומה למודיעין עילית, ביתר עילית, רהט וכסייפה.

במבנה הגילאים: אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת במבנה גילים צעיר. בשנת 2019 הגיל החציוני של תושבי ירושלים היה 24 שנה. באותה שנה הגיל החציוני של כלל אוכלוסיית ישראל היה 30 ובערים תל אביב וחיפה הגיל החציוני עמד על 36 ו 38.

קורונה: ירושלים יוצאת משנת קורונה מורכבת שבה מספר מקרי הקורונה בירושלים עד מרץ תחילת מאי 2021 עמד על 130,848. מספר המחוסנים בעיר עומד על 436,286 (מנה ראשונה) ו-390,940 (מנה שניה), שהם 81% מהפוטנציאל.

בתחום ההייטק: בשנת 2020 הועסקו בירושלים 19,300 שכירים בתחום ההייטק שהיוו 6.2% מהשכירים שעבדו בעיר. רוב השכירים בהייטק (14,900) הועסקו בענפי השירותים בהייטק, כגון תכנות ומחקר ופיתוח. התעסוקה בענפי השירותים בהייטק בירושלים נמצאת במגמת עלייה רציפה מאז 2015 . מספר השכירים שהועסקו בתחום ההייטק בעיר בשנת 2019 היה 18,000 , מתוכם 13,800 בענפי השירותים.

התחלות בנייה: שנת 2019 הייתה השנה עם הכי הרבה התחלות בניה בעיר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 החלה בירושלים בנייתן של 2,460 יחידות דיור. בשנים 2016-2020 ממוצע התחלות הבניה בעיר עמד על 2,720 בשנה.  מספר התחלות הבניה הגבוה ביותר, 3,100 , נרשם בשנת 2019 והנמוך ביותר, 2,100 , בשנת 2016.

בתחום החינוך: מערכת החינוך הגדולה והמגוונת בישראל עם מספר תלמידים ותלמידות העומד על  293,600, והוא גדול יותר ממספר כלל התושבים בעיר חיפה.

בתחום הכלכלה: הכלכלה השנייה בגודלה בישראל, מספר המועסקים בירושלים עומד על 344,300 שהם  9% מכלל המועסקים בישראל. בולט בנתונים ענף השירותים בהייטק בעיר שנמצא במגמת עליה רצופה מאז 2015.  

התחבורה: אחוז הירושלמים הנוסעים בתחבורה ציבורית ומגיעים למקום עבודתם בתחבורה ציבורית הינו  30%, לעומת ל18% בישראל כולה.

בהשכלה גבוהה: האוניברסיטה העברית מובילה בשיעור הגידול במספרי הסטודנטים וממשיכה להיות האוניברסיטה עם המספר הגדול ביותר של סטודנטים לתואר דוקטור (2,300 סטודנטים).

שימוש באינטרנט: ל 86% מתושבי ירושלים בגילאי 20 ומעלה היה בביתם בשנת 2019 חיבור לרשת האינטרנט. זהו אחוז נמוך בהשוואה לישראל ( 95% ), תל אביב-יפו ( 99% ) וחיפה ( 98% ). הסיבה המרכזית לשיעור הנמוך של תושבי ירושלים המחוברים לרשת האינטרנט קשורה בשיעור הגבוה של תושבי ירושלים החרדים שאין בביתם חיבור לרשת האינטרנט.

ראש העיר, ליאון: "העיר ירושלים ממשיכה להתפתח ומגוון תחומים וזאת לאור ההשקעה חסרת התקדים המושקעת בעיר. אנו ממשיכים לקדם את הדיור, תעסוקה איכותית, חינוך ואת איכות החיים הכוללת בעיר".

הנשיא ריבלין: "השנתון הסטטיסטי אוצר בתוכו מידע חשוב שעוסק בכל רבדיה של ירושלים, בכל שכונותיה. מזרח ומערב, חדש וישן, דתי וחילוני, יהודי וערבי. העתיד של ירושלים הוא העתיד של מדינת ישראל. ירושלים היא מיקרוקוסמוס לקיומנו כאן. למרות כל המורכבויות, בירושלים טמון הפתרון. דווקא כאן, בעיר המורכבת מכל העושר הדמוגרפי של מדינת ישראל, צריך למצוא דרך ליצור שיח, לחבר, לשתף פעולה."

מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ליאור שילת אמר: "שנת הקורונה וביתר שאת אירועי התקופה האחרונה מעידים עד כמה בירת ישראל הינה עיר רבת פנים וגוונים; הטרוגנית מאוד מבחינה לאומית, דתית וחברתית; ובמיוחד – עד כמה התהליכים והאירועים בירושלים הינם בעלי משמעות פוליטית והשפעה על תהליכים כלל ארציים. מבחינות רבות תהליכים ומגמות בעיר מקדימים את מה שיקרה במדינת ישראל כולה בעוד מספר עשורים. במובן הזה ירושלים היא  "המעבדה הלאומית" של מדינת ישראל. השנתון הסטטיסטי לירושלים ה-35 שאנחנו מציגים היום מנסה לתת לאירועים ולמגמות בעיר עומק מחקרי המבקש להבין את המורכבות הירושלמית ולהציג את המציאות רבת הפנים בעיר. נתוני השנתון מאפשרים למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב להכיר את מגוון תחומי החיים בירושלים, להבין את העובדות, מעבר לדימויים ולתדמיות ולפעול למדיניות מבוססת ידע לטובת העיר וכלל תושביה."