תאגיד המים הגיחון ומפעלי ביוב וטיהור שפכים ירושלים (מבט"י) מתחילים בפרויקט שיקום והצלת נחל קדרון. עלות הפרויקט תגיע ל-800 מיליון שקל
צילומים לכתבה: דוד פרץ
ראש העיר ירושלים, משה ליאון : "עצם מימושו של מיזם זה מציב את ירושלים כאחת מערי הבירה בעולם אשר הקיימוּת ניצבת במקום ראשון בסדר העדיפויות שלה. בפעם הראשונה אנחנו מממשים מיזם ירוק בסדר גודל לאומי, מיזם המשקף עד כמה איכפת לנו מהסביבה, עד כמה אנחנו מחויבים לשמור אותה ירוקה ונקייה. אנו מובילים מיזם זה בהיותו ביטוי מובהק לחזון הסביבתי של עיריית ירושלים. זהו רק היבט אחד למהפכה שעוברת העיר ירושלים בכל הנוגע לאיכות הסביבה, לשיפור פניה ולהפיכתה לעיר ירוקה יותר, המטיבה להתחשב בסביבה ופועלת באופן מתמיד לשיפור התשתיות העומדות לרשות תושביה. זהו רק היבט אחד למהפכה שעוברת העיר ירושלים בכל הנוגע לאיכות הסביבה, לשיפור פניה ולהפיכתה לעיר ירוקה יותר, המטיבה להתחשב בסביבה ופועלת באופן מתמיד לשיפור התשתיות העומדות לרשות תושביה."
מאז קום המדינה, לא נמצא טיפול ופתרון לנחל קדרון, הגדול והמרשים שבנחלי מדבר יהודה. אל ערוץ הנחל מוזרם כיום כ- 40 אלף קוב של ביוב גולמי מירושלים ויישובי הסביבה לאורך ערוץ הנחל. בצידי הערוץ נערמו במרוצת השנים, פסולת בנין ואשפה המכסה חלק מתשתית הביוב וההולכה הקיימת.
יו"ר תאגיד הגיחון ומפעלי טיהור שפכים ירושלים, אבי בלשניקוב : "אנו יוצאים היום לדרך עם אחד הפרויקטים החשובים עבור מדינת ישראל העיר ירושלים ותושבי כל הסביבה – מדובר בפרויקט שעלותו תגיע ל-800 מיליון שקל שכולו לטובת כדור הארץ, ערכי הטבע וארץ ישראל היפה. יסדיר באופן מלא את בעיית השפכים של מזרח העיר וכל הישובים לאורך הקדרון ויחזיר לנחל הקדרון את ההוד וההדר הסביבתי, המורשתי, התיירותי וההיסטורי. במשך למעלה מ-72 שנים היו 15 ק"מ של הנחל שבמקורו הינו נחל אכזב, מפגע סביבתי ובריאותי. כעת לאחר עבודת מטה ששילבה גופים רבים יוצאת לדרך תוכנית השיקום של נחל הקדרון אשר תהפוך אותו למשאב סביבתי, מורשתי ותיירותי במעמד לו הוא ראוי. תוואי הנחל חולף על פני רצף מרקמים אקולוגיים ונופים ייחודיים מאזור ים תיכוני ועד לאזור מדברי ייחודי ועוצר נשימה ביופיו.
טקס הנחת אבן הפינה לפרוייקט שיקום הקדרון, רגע לפני הטמנת הכד עם הקלף באדמת מדבר יהודה אתר עבודות השיקום של הנחל.
מנהל רשות המים, גיורא שחם : "סילוק השפכים מנחל קדרון מהווה ציון דרך היסטורי. אנו מסירים חרפה רבת שנים שהתקיימה באחת מתבניות הנוף ואתרי המורשת החשובים ביותר במרחב כולו. יתרה מכך, אנו הופכים את המטרד הקשה למשאב יקר ערך, כאשר אנו מוליכים ומטהרים שפכים והופכים אותם למים שמשמשים מקור חיים לתושבי צפון ים המלח ובקעת הירדן הישראלים והפלשתינים. מרגע כניסתי לתפקיד כמנהל רשות המים ראיתי בפרויקט זה את אחד החשובים ביותר בתפקידי הנוכחי. שיתוף הפעולה עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, עיריית ירושלים, תאגיד הגיחון, חברת מבט"י, המנהל האזרחי ומשרד ראש הממשלה הביאו להחלטה ומימוש מפעל חשוב זה שיגביר מאד את הרווחה הסביבתית, החברתית והכלכלית המרחב ירושלים, מדבר יהודה וים המלח.
השר למשאבי מים ולהשכלה הגבוהה, ח"כ זאב אלקין : "כמחצית מהביוב של ירושלים מזהם את נחל הקדרון ומהווה את אחד המפגעים הסביבתיים החמורים שלא טופלו עד כה. מט"ש האוג יטפל בשפכי ירושלים ויאפשר לשקם את הנחל ולהחזיר אותו לציבור. נעשתה כאן עבודה קשה שכללה המון תיאומים עם משרדי הממשלה, הצבא, העיריה, למרות הקשיים הרבים לא ויתרנו והחזון שלנו הופך למציאות. הביוב של ירושלים לא רק שלא יזהם יותר את הסביבה הוא ישמש מים להשקיה עבור חקלאי בקעת הירדן והחקלאים הפלסטינים."
ח"כ גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה : "אנחנו מתחילים היום את שיקום נחל הקדרון ומשיבים אותו חזרה לטבע. אנחנו מגנים על הסביבה על ידי הפסקת הפגיעה האקולוגית הקשה, אנחנו מחזקים את הכלכלה על ידי יצירת משאב מים חדש אשר יעזור לפתח ולחזק את תחומי החקלאות והתיירות ויוצרים חיבורים בחברה על ידי הנגשתו לכלל תושבי האזור – מירושלים ועד ים המלח. עלינו להמשיך לפעול למען הסרת כל המפגעים הסביבתיים בארצנו".
התוכנית בהיקף של יותר מ -800 מיליון שקלים, הינה מהגדולות והשאפתניות שהוצגו בישראל. היא כוללת שיקום והחלפת תשתיות ביוב פגועות, הנחת תשתית הולכת שפכים חדשה, פינוי פסולת בניין ואשפה, קליטת כל השפכים במתקן טיהור השפכים "אוג" וטיהורם למי קולחים לשימושים חקלאיים. מימון הפרויקט, שהוכר על ידי ממשלת ישראל כפרויקט לאומי ייחודי , יתבצע באמצעות הלוואות ארוכות טווח שייטלו תאגיד הגיחון וחברת הבת מבט"י מהמערכת הבנקאית.
גל הרשקוביץ ראש אגף תקציבים לשעבר יועץ כלכלי לפרויקט: "בכך ממומשת מטרת חוק תאגידי מים וביוב ליצירת התנאים למימון השקעות בתשתיות מים, ביוב, טיהור והשבת שפכים מהמערכת הפיננסית לרבות מהשקעות החסכונות ארוכי הטווח של ציבור החוסכים לרווחת כלל הציבור״.
התוכנית מתחלקת למספר מקטעים : מקטע 1 - בתחום השיפוט של ירושלים.
המטרה המרכזית היא הסדרת תשתיות הביוב והניקוז, קליטת כל השפכים המגיעים לגבול השיפוט של העיר ירושלים וכך תושג המטרה הראשונה: ייבוש נחל קדרון בתחום ירושלים מביוב והשבת ערוץ הנחל למצבו הטבעי. לצורך כך יאספו ויטופלו כ 80,000 מטר מעוקב של פסולת בניין שחלקה ינוצל לצורך ביצוע עבודות תשתית שונות. תוסדר ותשוקם תשתית הביוב הפגועה, תיפסק הזרמת הביוב אל הנחל והשפכים יופנו אל הקו המאסף. יונח מאסף ביוב חדש באורך 1,000 מילימטרים.
מקטע 2 - אזור גדר הביטחון שמתחתיה חולף ערוץ הקדרון.
כיום, מאסף הביוב הראשי שעובר תחת גדר הביטחון סתום וכתוצאה מכך, הביוב זורם על פני השטח ונשפך באופן חופשי אל ערוץ הנחל. טיפול במקטע זה יכלול: הסטת ערוץ הנחל מזרחה לצורך הקמת מתקן לטיפול בשפכים, הקמת מתקן טיפול קדם וויסות זרימת השפכים, חיבור כלל מאספי הביוב משכונות בירושלים למתקן הטיפול, הנחת צינור הולכה בקוטר של 1,000 מילימטרים עד לגבול שטח B, הסדרת כביש גישה חדש למתקן טיפול הקדם, עבודות שיקום הנוף ושימור ערוץ הנחל. מתקן הטיפול יפריד פסולת ומוצקים בדגש על מגבונים המגיעים עם זרם השפכים ובכך, יעצור הזרמת פסולת במורד הנחל. בריכת הוויסות תאפשר את ויסות ספיקת הביוב.
מקטע 3 – הולכת השפכים בתחום הרשות הפלסטינית.
בהתאם להסכמות שהושגו, יניחו הפלסטינים מאסף ביוב גרביטציוני באורך של כ-8 קילומטרים, עד לשמורה ההסכמית.
מקטע 4 - שטח שמורת הטבע ההסכמית
זאת למעשה, נקודת החיבור בין קו המאסף המערבי לקו המאסף המזרחי. למרות השטח הקשה לגישה ובעל ערכי טבע ייחודיים, ותוך מאמץ לוגיסטי ניכר הכולל הסדרת דרך גישה ובפיקוח רשות הטבע והגנים, מוקם כאן מתקן תפיסת ביוב וסילוק מוצקים.. כאן ייקלטו שפכי הרשות הפלסטינית וכן ביוב שאפשר והוזרם לנחל. ממוצא מתקן התפיסה יונחו שני מאסף ביוב מקבילים בקוטר 800 מילימטרים כל אחד, עד בקעת הורקניה.
מקטע 5 - בשטח קדרון המדברי
תוואי השטח במקטע זה קשה לגישה וערוץ הנחל חולף על פני נופים וערכי טבע ייחודיים, אתרים ארכיאולוגים ואתרי מורשת כמו מנזר מרסבא המרהיב, הבנוי ממש אל תוך ערוץ הנחל. כאן בוצעה עבודת תכנון הנדסית משמעותית תוך שיתוף פעולה של כלל הגורמים. על מנת להימנע מפגיעה בערכים אלו, יוסט תוואי מאספי הביוב מערוץ הנחל ותכרה מנהרת תשתית בעומק של כ-60 מטרים, ברוחב של כ-6 מטרים על פני 1,300 מטרים. בתוכה יונחו מאספי הביוב. מאספי הביוב ימשיכו על פני מדבר יהודה וייקלטו באופן זמני במתקן הטיפול בשפכים בבקעת הורקניה אשר בו, יושמשו בריכות שיקוע נוספות ותבנה בריכת ליטוש.
מקטע 6 - הנחת צנרת הולכת השפכים מבקעת הורקניה אל מכון הטיפול בשפכים "אוג"
המכון זה ישודרג כך שיוכל לטפל בכלל השפכים ,לרמת מי השקיה והקולחים יופנו להשקיית מטעי התמרים של חקלאים ישראלים ופלשתינאים.
בימים אלה, באמצעות פרויקט הנדסי מורכב ומאתגר ובכוחות משותפים, אנו מחזירים את נחל קדרון לטבע ובכל הופכים את ירושלים וסביבותיה לדוגמא עולמית של שמירה על איכות סביבה ונוף.
לפרויקט שותפים משרדי ממשלה, רשויות, חברות ויועצים רבים :
אמיר ברקן – סמנכ"ל כלכלה ותשתיות, משרד רוה"מ, יונתן חוברה – משרד ראש הממשלה, עו"ד ליאורה וייס בנסקי – סגנית בכירה א' במחלקת בג"צים, משרד המשפטים, חזי ליפשיץ – מנכ"ל תשתיות מים, משרד המים, שוני גולדברגר – מנהל מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה, טליה שוסברגר – מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה, מחוז ירושלים, משרד הבריאות, משה גראזי – מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות, אהרון צברי – ס' ראש קשת צבעים, משרד הביטחון, סא"ל קובי בראל – קמב"צ פיקוד מרכז, רס"ן שמוליק כהן – ע' קמב"צ, פיקוד מרכז אלוף כאמיל אבו-רוקון – מתאם פעולות הממשלה בשטחים, רס"ן לירון אלוש – רמ"ד תכנון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, תא"ל רסאן עליאן – ראש המנהל האזרחי ליו"ש, תא"ל ערן אופיר – ראש מנהלת גבולות ותפר, משרד הביטחון, סא"ל אלעד פרץ – ר' ענף ביצוע תפר, מנהלת גבולות ותפר, משרד הביטחון, רס"ן ליאל אליהו סרידרוב – רמ״ד מכשול ואתרים רב זרועיים, מנהלת גבולות ותפר, משרד הביטחון, רס"ן יואל דורפמן – רמ"ד מכשול ענף קו התפר, אגף ההנדסה והבינוי, משרד הביטחון, סא"ל עדי שוסטר – רע"ן תיאום אזרחי, המנהל האזרחי ליו"ש, סא"ל עלאא סעד – ראש מנהלת תיאום וקישור אדומים, המנהל האזרחי ליו"ש, סגן אייל עזאם – קצין תשתיות, מנהלת תיאום וקישור אדומים, המנהל האזרחי ליו"ש, בני אלבז – קמ"ט איכות הסביבה, המנהל האזרחי ליו"ש, רועי אסייג – קמ"ט מים, המנהל האזרחי ליו"ש, איתמר יעקובוביץ – סגן קמ"ט מים, המנהל האזרחי ליו"ש לב סטרנין – מתכנן מחוז יו"ש, קמ"ט איכות הסביבה, המנהל האזרחי ליו"ש, נפתלי כהן – מנהל מחוז יו"ש קמ"ט שמירת טבע, המנהל האזרחי ליו"ש, אבים אתר – מנהל מרחב יהודה, קמ"ט שמירת טבע, המנהל האזרחי ליו"ש, ליעוז ראובני – פקח תשתיות מרחב יהודה, קמ"ט שמירת טבע, המנהל האזרחי ליו"ש, משה מאירי – קמ"ט אפוטרופוס, רכז חברון ובית לחם, המנהל האזרחי ליו"ש, בני הר אבן – סגן קמ"ט ארכיאולוגיה, המנהל האזרחי ליו"ש, ניסים קשת – מנהל אגף סביבה, רשות הטבע והגנים, זאבי אחיפז – משנה למנכ"ל, רשות המים, חי מיארה – יועץ בכיר לראש רשות המים, ברוך נגר – ראש מנהלת המים ביש"ע, רשות המים, גלעד פרננדס – סמנכ"ל כלכלה, רשות המים אמיר שישה – מנהל אגף פיתוח מפעלי מים עירוניים ארציים, עו"ד תהל ברנדס – יועצת משפטית, רשות המים, טליה ג'ונדי אקס – רשות המים, איתי פרימן – מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח דוב קוזניצוב – מנהל אגודת המים, בקעת הירדן גיל רייכמן – מנהל המחלקה לאיכות הסביבה, עיריית ירושלים, נמרוד לוי – מנהל תחום חומרים מסוכנים ומשאבי אוויר, המחלקה לאיכות הסביבה, עיריית ירושלים, עמירם רותם – מנהל המחלקה לתכנון ולפיתוח בר קיימא, המחלקה לאיכות הסביבה, עיריית ירושלים, אלי כהן מ"מ מנכ"ל, חברת הגיחון, מר עמוס קלאג'י – מנכ"ל מפעלי ביוב וטיהור ירושלים, יהודה דרור כהן – סמנכ"ל כספים, חברת הגיחון, לואי נבולסי – סמנכ"ל ביוב וסביבה, חברת הגיחון, דרור כהן טרגן – ממונה איכות הסביבה ופרויקט קדרון, חברת הגיחון, אמיר אבישי – מתכנן מוביל, חברת אפיק הנדסה, ינון צור- חברת אפיק הנדסה, טלי בוזוקשוילי – חברת אפיק הנדסה, אודי ימיני – יועץ מקרקעין, רו"ח אילן שגב, עו"ד אביב ברנט – יועץ משפטי, עו"ד שגיא תירוש – יועץ משפטי, עו"ד אבי ליכט – יועץ משפטי, עו"ד חנה פרנקל – יועצת משפטית, ד"ר יוסי ענבר – יועץ סביבתי, אודי ניסן- יועץ כלכלי, גל הרשקוביץ – יועץ כלכלי, יואל מנוחין – טכנולוגיות שימור הסביבה, אלדד ספיבק – ספיבק הנדסה, מר ערן רושו – ספיבק הנדסה.