מדברים באולפן חדשות ירושלים - לרגל כנס ירושלים לכלכלה ועסקים
כשל השוק של "חוק הדקה": המחירים זינקו, החניונים הפכו לדיגיטליים
שוק החניונים הישראלי עובר בשנה האחרונה טלטלה חסרת תקדים, המשלבת מאבקים רגולטוריים בכנסת יחד עם קפיצת מדרגה טכנולוגית שנועדה להפוך את חווית החנייה לדיגיטלית וחלקה יותר. בעוד שהרגולציה החדשה בנושא החיוב לפי דקה הבטיחה להוזיל את העלויות לצרכן, נראה כי בשטח המציאות מורכבת בהרבה, והמחירים דווקא רשמו עלייה.
המעבר לחיוב לפי דקה, שהובל על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי, אילץ לחברות החניונים לבצע התאמות נרחבות במערכות המחשוב והשילוט. עם זאת, השינוי הזה יצר אפקט לוואי מפתיע: מודעות צרכנית גבוהה למחירי החנייה, מה שהוביל לזינוק בשימוש באפליקציות ייעודיות ובחיפוש אחר אלטרנטיבות חניה חכמות.ראיון מיוחד: "אנחנו בתחילתה של דרך לפרסונליזציה בחנייה"
כדי להבין את עומק השינוי, שוחחנו באולפן הפתוח עם עמית קדם, מנכ"ל חברת סנטרל פארק, המובילה את המגמה הדיגיטלית בשוק המקומי:
עמית, בוא נדבר על המספרים. חוק החיוב לפי דקה נכנס לתוקף, והצרכן משלם יותר. איפה טעה המחוקק?
"הכוונות של ח"כ נעמה לזימי היו אולי טובות, אבל הכלכלה חזקה מהצהרות. ברגע שאילצו אותנו לחייב לפי דקה, השוק הגיב בהתאמת מחירים כדי לשמור על הרווחיות אל מול עלויות התפעול והארנונה המאמירות. מה שראינו זה 'אפקט קופיקס' – כולם מדברים על המחיר, אבל בשורה התחתונה העלויות עלו. הצורך לשנות מערכות מחשוב, שילוט והסברה ללקוחות יצר עומס אדיר על המפעילים, והצרכן הוא זה שספג את התיקון".
אתם משקיעים המון במעבר למודל Ticketless. מה המשמעות הכלכלית של זה מעבר לנוחות של הנהג?
"מדובר בשינוי דרמטי של חוויית המשתמש והורדת ה-Friction (חיכוך). כשאנחנו עוברים ל-Ticketless, אנחנו מבטלים את הצורך במכונות תשלום פיזיות, כרטיסי נייר וניהול אובדן כרטיסים. הרכב מזוהה בטכנולוגיית LPR בכניסה וביציאה, והחיוב מתבצע אוטומטית. זה מייעל את התפוסה בחניון, מקצר תורים ומשפר את תזרים המזומנים.
קדם מדגיש כי המהלך הזה מחסל תופעות 'ישראליות' מיושנות: 'צריך לעבור לדיגיטציה מלאה, להפסיק עם המדבקות והקופונים הפיזיים. המטרה היא להיכנס בקלות, לדעת מראש לאן מנווטים, ומכיוון שהזמנו מקום מראש – גם למצוא את הרכב בקלות בסיום'".
איזה מודל עסקי אירופי היית רוצה להטמיע כאן שעדיין נתקל בקשיים?
"השוק בארץ מאוד מבוזר לעומת אירופה. שם, גופים כמו בתי מלון (למשל מלון ורט בו אנו נמצאים) או קניונים, לא מנהלים את החניון בעצמו אלא מוסרים אותו לחברה מקצועית. הניהול המקצועי הזה מאפשר שירותים מתקדמים כמו הזמנת מקום מראש. באירופה פשוט מזמינים חנייה מראש ואתה בטוח שהחנייה תחכה לך. אם יש לך רכב חשמלי, תוכל להזמין מקום שכולל טעינה ולהסיר את 'חרדת הטווח' המפורסמת. קדם מסביר כי האתגר בישראל הוא תשתיתי: 'הזמנת חנייה מחייבת חניונים עם "פלאזה" – שטח רחב שמאפשר לייצר כמה תורים, כך שמי שהזמין מראש לא ייתקע מאחורי מי שלא הזמין'".
כיצד אתה רואה את הקשר בין החניון לבין שאר הפעילויות של הלקוח?
"החזון הוא לקשר בין 'מחולל החנייה' לחנייה עצמה. אם אתה מזמין מקום במסעדה, בתיאטרון או בכנס, המערכת צריכה לשלוח לך הצעה להזמין חנייה מראש. אנחנו נכנסים לעידן של פרסונליזציה – היכולת לדעת מי הלקוח, באיזה רכב הוא נוהג, והאם הוא רוצה לחנות קרוב למעלית או לשטוף את הרכב בזמן שהוא בכנס. האפליקציה שלנו מאפשרת לנו להתחיל להכיר את ההעדפות האלה לעומק".
המבוי הסתום בקואליציה
למרות הצהרות שר האוצר על כוונה לבטל את חובת החיוב לפי דקה בשל הכשל הצרכני, קדם נותר סקפטי לגבי היכולת הפוליטית להוציא זאת לפועל בתקופה הקרובה: "שר האוצר הבטיח ביטול לפני חודשיים, אבל כרגע הם לא מצליחים להביא את זה אפילו לקריאה טרומית. עם הסכסוכים בתוך הקואליציה והתנגדויות של חלק מהסיעות לכל חקיקה שהיא, קשה לראות את זה קורה בקרוב. אנחנו נאלצים להתמודד עם המציאות הקיימת ולהמשיך לדחוף את הפתרונות הטכנולוגיים כדרך היחידה להוזיל עלויות לצרכן החכם".
החמצתם את הכנס? צפו בכל רגעי השיא מכנס ירושלים לכלכלה ועסקים 2026
הכנס בהשתתפות עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, בנק יהב, חברת אלדן, כללית מחוז ירושלים, פאהן קנה יועצים GT Israel, ויסמן אחזקות, מטי ירושלים, סנטרל פארק, סמוב, לשכת המתווכים, לשכת היועצים העסקיים, להב – לשכת העצמאים בישראל, לשכת עורכי הדין,התאחדות התעשיינים, יקבי ירושלים, בוני ירושלים, חברת יפעת MI מגדל הנשרים בגבעת שאול, גב ים קמפוס העברית, מכללת עזריאלי להנדסה, המרכז האקדמי לב, העמותות: אלווין ישראל, הורה ירושלים, ושקל וכן אתר electrica. את הכנס הפיק משרד מסר אחד בהנהלת פיני קבסה