המהפכה האורבנית של הבירה: כך יהפוך "רובע החדשנות" את ירושלים למוקד טכנולוגי בינלאומי
בכנס ירושלים לכלכלה ועסקים נחשף החזון השאפתני שישנה את פני התעסוקה בעיר. התוכנית: 60,000 מקומות עבודה חדשים, עירוב שימושים וחיבור חסר תקדים בין האקדמיה לפרקטיקה הרפואית. "השלם גדול מסך חלקיו – אנחנו בונים כאן אקוסיסטם שלא קיים בשום מקום אחר בארץ"
מאת: מערכת JNEWS
בירושלים נפל דבר. מי שעקב אחר הדיונים בכנס ירושלים לכלכלה ועסקים (JEBC), גילה כי מאחורי הקלעים של מוסדות המחקר והרפואה המובילים בעיר, נרקם מהלך אסטרטגי שנועד לשנות את פניה הכלכליים של הבירה. פאנל מיוחד הציג את חזון "רובע החדשנות" – פרדיגמה חדשה ששמה סוף לעבודה בנתיבים מקבילים ומציבה את שיתוף הפעולה כליבת האסטרטגיה לצמיחת ירושלים.
את המושב פתח והנחה מתכנן הערים והיועץ האסטרטגי, רן וולף, מי שתכנן רבים מהמיזמים המשמעותיים בעיר בשנים האחרונות (בהם פרויקט הכניסה לעיר ומתחם האנסן). וולף, ששימש כמנוע מאחורי הדיון, הציג תחילה מצגת מקצועית שסקר את המגמה העולמית של רובעי חדשנות: "מדובר בתופעה גלובלית שלמדנו מהעולם ויישמנו בארץ. זהו מרחב אורבני שבו תעשייה, בתי חולים ומוסדות אקדמיים יושבים בלב העיר ומשתפים פעולה בתוך אקוסיסטם חי של אינקובטורים ועירוב שימושים".
החזון: 60,000 מועסקים ומהפכת אופניים
על פי הנתונים שהציג וולף, הרובע צפוי לאכלס כ-60,000 מועסקים, תוך ניצול קרקעות באזור שבין גבעת רם לצומת בייט. המיקוד יהיה בתחומים המובילים בשוק העולמי: Health-Tech, AI וקלינטק. "החזון הפיזי הוא מהפכני," הסביר וולף. "אנחנו רוצים לראות אנשים שמגיעים לעבודה ברגל או באופניים מתוך השכונה. הקישוריות כאן היא קריטית – ברובע כזה, הסטארט-אפ הבא נולד בשיחה מקרית בבית קפה".
איך רותמים מוסדות ענק עם "אגו" לשיתוף פעולה כל כך הדוק?
אלון נתנזון (מנכ"ל "יישום", האוניברסיטה העברית): "התהליך היה טבעי כי התחלנו מהחיפוש אחר המכנה המשותף. הבנו שסינרגיה בין הנדסה, אקדמיה וקליניקה תיצור שלם שגדול משמעותית מסך חלקיו. הקמנו חל"צ משותפת, כשכל מוסד שומר על עצמאותו אך כולנו תורמים לאקוסיסטם הירושלמי. זה הכרחי כדי שירושלים תוכל להתחרות מול המרכז ומול העולם".
מדוע בית חולים הוא "נכס אסטרטגי" עבור חברות הייטק ברובע כזה?
רננה אופן (מנכ"לית מדעית, המרכז הרפואי שערי צדק): "חברות ביוטק חייבות להבין איך הטכנולוגיה שלהן משתלבת ב'זרם העבודה' (Workflow) הקליני. ברובע החדשנות, החברות פוגשות את הפרקטיקה בתוך הלחץ של המחלקה. אנחנו מספקים את התשתית לדאטה ולניסויים בזמן אמת, כשהמטרה הסופית היא טובת המטופל".
ירושלים באמת יכולה להציע יתרון תחרותי על פני תל אביב והמרכז?
עמית פרסיקו (מנכ"ל המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי ירושלים): "אנחנו המקף המחבר. האוניברסיטה מביאה את המדע, בית החולים מציף את הבעיה, ואנחנו בהנדסה בונים את הפתרון. אולי לא נהיה גדולים יותר מהמרכז בכמות, אבל נהיה הכי מחוברים. המודל הזה הוא קטליזטור אדיר ליזמים ולסטארט-אפים".
מה הבשורה החברתית והלאומית של המהלך הזה?
רועי אוהב ציון (מנכ"ל המרכז האקדמי לב): "זה מהלך לאומי. ירושלים היא המקום היחיד שבו אנשים שהם 'יריבים' ברמה המחקרית, מסוגלים לשבת יחד ולומר: 'ירושלים גדולה מאיתנו'. החזון שלי הוא לראות חוקרים וסטודנטים מכל המגזרים, כולל החרדי, משתלבים יחד במרחב הגיאוגרפי הזה. זהו סיפור של חיבורים שמייצרים פתרונות טכנולוגיים למדינה כולה".
הקריאה לממסד: "אנחנו הקמנו את הגוף, עכשיו דרושה הרוח הגבית"
בסיום הפאנל, וולף סיכם את הקריאה הברורה למקבלי ההחלטות בממשלה ובעירייה. "הקמנו גוף חי, נושם ובועט ושיתוף הפעולה בינינו מלא," ציינו המשתתפים. "עכשיו אנחנו קוראים למשרד המדע, משרד הכלכלה והעירייה – בואו תעשו מעשה ותצטרפו לעשייה הזו".
רן וולף חתם את הדיון בתחושת סיפוק: "זה היה הישג שיא. שמענו כאן מנהלים שלא רק משבחים את המוסד שלהם, אלא מדברים על השותפות ועל העיר. ככל שפרדיגמת רובע החדשנות תתחזק, ירושלים תפרח".
החמצתם את הכנס? צפו בכל רגעי השיא מכנס ירושלים לכלכלה ועסקים 2026
הכנס בהשתתפות עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, בנק יהב, חברת אלדן, כללית מחוז ירושלים, פאהן קנה יועצים GT Israel, ויסמן אחזקות, מטי ירושלים, סנטרל פארק, סמוב, לשכת המתווכים, לשכת היועצים העסקיים, להב – לשכת העצמאים בישראל, לשכת עורכי הדין,התאחדות התעשיינים, יקבי ירושלים, בוני ירושלים, חברת יפעת MI מגדל הנשרים בגבעת שאול, גב ים קמפוס העברית, מכללת עזריאלי להנדסה, המרכז האקדמי לב, העמותות: אלווין ישראל, הורה ירושלים, ושקל וכן אתר electrica. את הכנס הפיק משרד מסר אחד בהנהלת פיני קבסה