מדברים באולפן חדשות ירושלים - לרגל ועידת ירושלים בים המלח
"לא יבנה בית עברי עם מלט זר": מירו עמיאל משרטט את מהפכת המיחזור הירוק של מפעלי מלט נשר ל-2026
מדברים באולפן חדשות ירושלים – לרגל ועידת ירושלים בים המלח. במהלך כנס הנדל"ן והתשתיות 2026 של ארגון בוני ירושלים, הוקם מתחם האולפן הפתוח המיוחד של "חדשות ירושלים JNEWS". בראיון מיוחד עם נטלי רותם, התארח באולפן מירו עמיאל, סמנכ"ל חטיבת מכירות וקשרי לקוחות בחברת "נשר מפעלי מלט ישראליים". בשיחה מרתקת ונוסטלגית, עמיאל חוזר לשורשים ההיסטוריים של העיר שקמה על שם המפעל, חושף השקעת עתק חסרת תקדים באיכות הסביבה, ומסביר מדוע בצל אתגרי המלחמה והחרמות – ייצור כחול-לבן הוא עניין של ביטחון לאומי.
מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים מורכבים המדגישים יותר מתמיד את החשיבות של עצמאות תעשייתית כחול-לבן. בעוד ענף הנדל"ן מחפש פתרונות בנייה מתקדמים, חברת "נשר" – ספקית המלט הלאומית – מוכיחה כי התעשייה הישראלית הוותיקה לא רק שומרת על הגחלת, אלא מובילה מהפכה סביבתית עולמית. נפגשנו באולפן הפתוח לשיחה על היסטוריה ציונית, תרומה לכלכלה והעתיד הירוק של חומרי המליטה בישראל.
"ההיסטוריה של המדינה שזורה בשמי המפעל"
ההיסטוריה של חברת נשר שזורה באופן בלתי נפרד בהיסטוריה של הציונות ושל מדינת ישראל. עבור הקוראים שלנו שלא לגמרי מכירים את העומק – ספר לנו קצת על השורשים שלכם.
עמיאל פותח בסיפור היסטורי יוצא דופן ומרגש שמחזיר אותנו למעלה ממאה שנים לאחור. הוא מזכיר בגאווה כי המפעל הוקם עוד בשנת 1923, כאשר בניית המפעל הראשון החלה בחיפה. "השק הראשון של המלט במדינת ישראל יצא בשנת 1925," מספר עמיאל ומדגיש את העובדה המדהימה: "נשר למעשה קיימת כבר 101 שנים".
הסמנכ"ל מציין כי העשייה של החברה והחזון שלה מופיעים עוד בספריו של חוזה המדינה. "זה מופיע בספרו של בנימין זאב הרצל, 'אלטנוילנד'," מספר עמיאל. "יש שם אמירה מפורשת של הרצל שאומרת: 'לא יבנה בית עברי עם מלט זר'. זה ממש כתוב שם, שחור על גבי לבן, והחזון הזה מלווה אותנו עד היום".
עמיאל מסביר כי הציבור לעיתים לא מודע להיקף ההשפעה, אך בפועל אין כמעט מבנה בארץ שלא נשען על התעשייה המקומית שלהם. "למעשה, אין מבנה במדינת ישראל מאז הקמתה שלא נבנה עם מלט של נשר. כל גשר שאתה רואה ברחוב, מבנה הכנסת בירושלים, משרדי הממשלה בבירה ובתל אביב – בקיצור, איפה שלא תשימי יד, יש שמה מלט של נשר".
במהלך השיחה חושף עמיאל פרט טריוויה היסטורי מרתק לגבי הקשר בין המפעל לבין העיר הנושאת את שמו בצפון: "אם תהיתם פעם למה קוראים לעיר נשר בשם זה – הנה התשובה. נשר היא למעשה העיר היחידה במדינת ישראל שקרויה על שם מפעל, ולא מפעל שקרוי על שם העיר שבה הוא נמצא".
הוא מתאר כיצד בשנת 1923, כשהחלו להקים את התשתית, הגיעו למקום פועלים מחו"ל: "הגיעו לפה עובדים מחול – כמו שמביאים היום פועלים סינים, אז הביאו ציונים. הם בנו את המפעל, ובנו להם שמה מין צריפים כאלה. כשהסתיימה הבנייה, כולם נשארו לעבוד במפעל עם הנשים, עם הילדים, עם הכל, ועל הבסיס הזה קמה וצמחה העיר נשר, על שם מפעל מלט נשר בחיפה".
למעבר לראיון המלא כנסו ליוטיוב
מהפכת המיחזור: השקעה של 1.5 מיליארד שקלים באנרגיה ירוקה
מפעל מלט נתפס באופן מסורתי כתעשייה כבדה המשפיעה על הסביבה. כיצד נשר משתלבת במגמה הירוקה ומה התוכניות שלכם לעתיד הקרוב?
עמיאל מציג שינוי תפיסתי דרמטי ומסביר כי התרומה של נשר למדינה ולכלכלה, במיוחד לאחר אירועי השביעי באוקטובר, קיבלה משנה תוקף, אך כעת היא משולבת עם מחויבות עמוקה לאקלים ולאיכות הסביבה. הוא מודה בכנות כי בעבר ייצור מלט נחשב לתהליך המייצר פליטות של תחמוצות חנקן (נוקסים), אך מבהיר כי בעשור האחרון, כשהעולם כולו נע לכיוון ירוק, נשר עשתה קפיצת מדרגה עצומה.
"למעשה, נשר כיום היא המפעל היחידי במדינת ישראל שמייצר ומשווק מלט ירוק לחלוטין," מצהיר עמיאל. "זהו מלט ירוק לחלוטין בלי שום תוסף, בלי אפר פחם – רק קלינקר ואבן גיר".
אולם, הבשורה הדרמטית ביותר אותה חושף סמנכ"ל החברה נוגעת לתוכנית השקעות הענק שהחברה מוציאה לפועל בימים אלה, אשר תהפוך את המפעל למרכז הקיימות הגדול בישראל:
השקעה של 1.5 מיליארד שקלים: החברה מחליפה בימים אלה שני קלציינרים (מתקני שריפה וייבוש) טכנולוגיים במפעל.
מתקן המיחזור הגדול בישראל: נשר הולכת לקלוט כ-700,000 טון של פסולת בשנה, כאשר כל אזור המרכז למעשה יביא את הפסולת הביתית שלו ישירות למפעל.
אפס הטמנה ואפס שאריות: להבדיל מכל מתקן אחר בארץ, נשר תקלוט את הפסולת הזו ותהפוך אותה לאנרגיה זמינה לשימוש המפעל, "בלי להשאיר גרגר על הרצפה ובלי להטמין כלום".
חיסכון לאומי ומניעת זיהום: המהלך יחסוך עשרות מיליוני שקלים שנעלמים היום על הובלת הפסולת דרומה לאתרי הטמנה, ובמקביל ימנע את זיהום האוויר הכבד של מאות משאיות בכבישים.
"נשר בעוד עשר שנים? המלט העיקרי והמוביל של ישראל"
אם נסתכל קדימה, איפה אתה רואה את חברת נשר בעוד עשר שנים מהיום?
"אני מאוד מקווה שאחרי שנצליח במה שאנחנו עושים עכשיו, נשר תמשיך לבסס את מעמדה כמלט העיקרי של מדינת ישראל," מסכם עמיאל באופטימיות.
לפני שהוא נפרד מהאולפן, סמנכ"ל נשר מבקש לנצל את הבמה כדי להודות להנהגת הענף על הפקת האירוע המרשים. "אני רוצה להגיד תודה לאילן על הארגון של הכנס הזה," אומר עמיאל ומסכם בחמימות: "אנחנו עם הארגון משתפים פעולה מאז ומתמיד, ושאפו באמת – זה בהחלט כנס מרשים".
הכנס נערך במשך יומיים וריכז סביבו את צמרת הענף, תוך שהוא כולל השתתפות ערה של מאות קבלנים, יזמים ואנשי מקצוע מובילים. הכנס נערך בראשותו ובהובלתו של יו"ר ארגון בוני ירושלים וגזבר התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אילן גורדו, ומנכ"ל בוני ירושלים אלעד ואזנה.
במהלך ימי הדיונים העשירים לקחו חלק מגוון קולות בולטים וביניהם: נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ רוני בריק, מ״מ ראש עיריית ירושלים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרב אליעזר ראוכברגר, מנכ"ל התאחדות הקבלנים יגאל סלוביק, רשם הקבלנים עמית גריידי, ומנכ"ל הקרן לעידוד הבנייה יהונתן נסים.
כמו כן, נרשמה נוכחות מרשימה של ראשי ערים ומועצות במטרופולין שלקחו חלק בפאנלים המרכזיים: ראש עיריית מעלה אדומים גיא יפרח, ראש מועצת גבעת זאב יוסי אסרף, וראש מועצת מבשרת ציון יורם שמעון. במהלך היומיים הגדושים היתה גם הרצאת אורח מיוחדת של מאמן הכדורגל לשעבר אלי גוטמן, אשר שיתף בתובנות על מצוינות, בניית צוות וניהול תחת לחץ.