האם בית החולים המיתולוגי "ביקור חולים" יהפוך לבית ספר חרדי, מלון בוטיק או מגדל יוקרה?
רחוב הנביאים פינת שטראוס, לב ירושלים. מאה שנים של לידות, היסטוריה יהודית וארכיטקטורה מפוארת עומדות כעת בלב סערה תכנונית, מגזרית ונדל"נית. על פי ynet, מבנה בית החולים המיתולוגי "ביקור חולים" יהפוך לבית ספר ענק לבנות של חסידות סלונים. המהלך מעורר התנגדות והאשמות על "עוול היסטורי", אך חושף בעיקר את המאבק התת-קרקעי על קו התפר של מרכז העיר. סיפורו של מוסד שהיה אימפריה, דעך, וכעת עשוי להיות סלע מחלוקת עירוני.
המערכה הנוכחית: כיתות לימוד או נכס תרבות לכולם?
מבנה האבן המונומנטלי של "ביקור חולים" ברחוב הנביאים הוא אחד מ-110 המבנים לשימור המחמיר ביותר בירושלים. במשך דורות הוא שימש כעורק רפואי ראשי, ובשנים האחרונות שירת בעיקר את יולדות הציבור החרדי והדתי בעיר. אלא שהשבוע נחשף שהמבנה ההיסטורי הושכר ועשוי להפוך לקומפלקס חינוך עבור מאות תלמידות מחסידות סלונים.
ההחלטה הציפה מיד את המתח המגזרי הרגיש ביותר בבירה. רחוב הנביאים מהווה את קו הגבול הבלתי כתוב בין השכונות החרדיות מצפון (מאה שערים וגאולה) לבין מרכז העיר התוסס והחילוני-מסורתי מדרום (ציר יפו והשוק).
מתנגדי המהלך, ובראשם במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, טוענים כי מדובר במדרון חלקלק. לטענתם, ייעוד הקרקע ההיסטורי (תב"ע) מחייב שימוש ציבורי פתוח לכלל האוכלוסייה, דוגמת מרכז תרבות, גלריות או מתחם בילוי ומסחר, בדומה להצלחה של מתחם "בית הנסן".
ימי התהילה – מגרמניה הטמפלרית ועד הנציב העליון
סיפורו של המבנה ברחוב הנביאים מתחיל בכלל ביוזמה גרמנית. המתחם נבנה במקור עבור בית החולים הדיאקוניסטי (הגרמני) ותוכנן על ידי לא אחר מאשר האדריכל והחוקר הגרמני הנודע קונרד שיק – האיש שחתום על פנינים ארכיטקטוניות כמו בית הנסן וטליתא קומי.
בשנת 1908 נרכשה הקרקע על ידי מוסד "ביקור חולים" היהודי, שחיפש להתרחב אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. בנייתו של מבנה האבן המפואר התעכבה בשל מלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1912 הונחה אבן הפינה. רק בשנת 1924 נפתח בית החולים רשמית לציבור באירוע מפואר, במעמד הנציב העליון הבריטי הראשון, סר הרברט סמואל. חזית המבנה הציגה לראווה דלתות נחושת מרהיבות בעיצובו של זאב רבן, מראשי האמנים של בצלאל, שכללו עבודת פסיפס וסמלי שבטי ישראל – סמל לשילוב שבין מודרניזם רפואי לשורשיות ירושלמית.
הדעיכה, הנפילה וההרפתקה של גאידמק
במשך עשרות שנים נחשב ביקור חולים למוסד עצמאי וחיוני, עם מחלקת יולדות מיתולוגית שבה נולדו עשרות אלפי ירושלמים. אך עם כניסת המאה ה-21, בתי החולים הגדולים בעיר (הדסה ושערי צדק) הלכו והתעצמו, בעוד שביקור חולים הקטן סבל מניהול כושל, חובות ענק ומשברים תקציביים חריפים שהביאו אותו, באמצע שנות ה-2000, אל סף סגירה מוחלטת.
בשנת 2007 נדמה היה שהישועה מגיעה ממקום בלתי צפוי. המיליארדר והפילנתרופ דאז, ארקדי גאידמק, שרכש באותם ימים כל חלקת חסד בעיר, רכש את בית החולים תמורת 32 מיליון דולר והתחייב להפעיל אותו. אלא שמאחורי הקלעים, אנשי הנדל"ן זיהו מיד את הפוטנציאל: מגרש ענק של כ-4.6 דונם בלב היקר ביותר של ירושלים. התוכניות הראשוניות של קבוצת גאידמק דיברו על צמצום הפעילות הרפואית למינימום והסבת המתחם לרובע מגורי יוקרה, מסחר ומלונאות. התוכנית הזו התרסקה במהירות יחד עם עסקיו ועזיבתו של גאידמק את הארץ.
בשנת 2012, כדי למנוע את זריקתם של מאות עובדים לרחוב וסגירת חדר המיון היחיד במרכז העיר, עבר בית החולים תחת חסותו וניהולו של המרכז הרפואי "שערי צדק". הפעילות הרפואית נמשכה בעיקר סביב מחלקת היולדות המבוקשת, אך היה ברור לכולם שמדובר בשעון חול מתקתק, עד להעברת כלל המחלקות לקמפוס המרכזי בגבעת מרדכי – מה שאכן קרה בשנים האחרונות והותיר את המבנה יתום מרופאים.
תוכנית המגדלים שלא מומשה
לאחר עידן גאידמק, עבר הנכס לידי אנשי העסקים החרדים-אמריקאים יוסף לברן ומשפחת טאייק (הבעלים של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל). הבעלים החדשים קידמו מול גורמי התכנון בעירייה תוכנית מעורבת שימושים שאפתנית במיוחד:
- בחזית (רחוב הנביאים): שימור מחמיר ומלא של המבנה ההיסטורי של קונרד שיק והסבתו למלון בוטיק יוקרתי עם בתי קפה ומסחר ציבורי בקומת הקרקע.
- מאחור (לכיוון רחוב יפו ועליאש): ניצול זכויות הבנייה שהעירייה מעניקה לאורך תוואי הרכבת הקלה, לצורך הקמת מגדלי מגורים ומשרדים רבי-קומות.
המורכבות התכנונית, מגבלות השימור הנוקשות וחוסר ההסכמה על היקפי הבינוי השאירו את התוכנית הזו על הנייר, ופתחו את הדלת לפתרון הזמני-קבוע של עיריית ירושלים: השכרה למוסד חינוכי.
העתיד של לב העיר
האם דלתות הנחושת המפורסמות של "ביקור חולים" ייסגרו בפני הציבור הרחב ויהפכו לשער של מוסד חינוכי סגור, או שמא מדובר רק בתחנת ביניים זמנית בדרך למימוש פרויקט מלונאות ומגורים עתידי? דבר אחד בטוח: המאבק על בית החולים ביקור חולים הוא כבר מזמן לא סיפור על בריאות, אלא המראה למאבק המרתק, המורכב והיצרי על עתידה של ירושלים כולה.