המבנה ההיסטורי המזרחי של מתחם "ביקור חולים" יישמר ולא ישמש כבית ספר
עיריית ירושלים החליטה סופית: המבנה ההיסטורי המזרחי של מתחם "ביקור חולים" ברחוב הנביאים לא ישמש כבית ספר, ולא מתוכננות בו עבודות כלשהן לצורך התאמתו לשימוש חינוכי. ההחלטה התקבלה בהמשך לבחינה משפטית ותכנונית מקיפה ובתיאום עם גורמי השימור.
התפתחות בנוגע לעתידו של מתחם בית החולים ההיסטורי "ביקור חולים" ברחוב הנביאים בירושלים: עיריית ירושלים החליטה באופן סופי כי המבנה ההיסטורי המזרחי של המתחם לא ישמש כבית ספר, ולא יקודמו בו עבודות כלשהן לצורך התאמתו לשימוש חינוכי.
כזכור, רק לאחרונה דיווחנו על התוכניות המתגבשות במתחם, הכוללות שימושים חינוכיים לצד פיתוח עתידי של האזור . כעת, בעקבות בדיקה מעמיקה, מבהירה העירייה את גבולות הגזרה של התוכנית ומסירה את החשש לפגיעה במבנה הייחודי.
במענה רשמי ששלח היום היועץ המשפטי לעיריית ירושלים, עו"ד חיים נרגסי, אל המועצה לשימור אתרים, נכתב כי לאחר בחינה משפטית ותכנונית מקיפה, קבעה העירייה כי המבנה המזרחי – המהווה נכס היסטורי, אדריכלי ומונומנטלי בעל חשיבות יוצאת דופן – אינו מיועד בשלב זה לשימוש חינוכי. במכתבו ציין עו"ד נרגסי כי עיריית ירושלים רואה בשימור המבנה ובערכי המורשת שלו ערך ראשון במעלה, ופועלת לאורך השנים לשימורו בהתאם להוראות הדין ולהנחיות גורמי השימור המקצועיים.
הלימודים – במבנה המערבי בלבד
על פי הבהרת העירייה, השימוש הזמני לצורכי בית ספר יתבצע במבנה המערבי של המתחם בלבד. מדובר במבנה שכבר הותאם בעבר לשימוש חינוכי, ועל כן הפעלתו מחדש תיעשה ללא פגיעה בערכי השימור שלו, ובהתאם לכל האישורים הנדרשים. עוד צוין כי כל עבודה שתבוצע במקום תיעשה בליווי מקצועי צמוד של מחלקת השימור העירונית.
באשר לעתיד המתחם לטווח הארוך, הבהיר עו"ד נרגסי כי התכנון העתידי אינו מיועד לשימוש מבנה חינוך קבוע, אלא מקודם במקום תכנון הכולל פיתוח משמעותי של המתחם, לרבות מגוון שימושים ציבוריים, תוך שמירה קפדנית על המבנים ההיסטוריים ועל ערכי המורשת הייחודיים שלהם.
ימי התהילה – מגרמניה הטמפלרית ועד הנציב העליון
סיפורו של המבנה ברחוב הנביאים מתחיל בכלל ביוזמה גרמנית. המתחם נבנה במקור עבור בית החולים הדיאקוניסטי (הגרמני) ותוכנן על ידי לא אחר מאשר האדריכל והחוקר הגרמני הנודע קונרד שיק – האיש שחתום על פנינים ארכיטקטוניות כמו בית הנסן וטליתא קומי.
בשנת 1908 נרכשה הקרקע על ידי מוסד "ביקור חולים" היהודי, שחיפש להתרחב אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. בנייתו של מבנה האבן המפואר התעכבה בשל מלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1912 הונחה אבן הפינה. רק בשנת 1924 נפתח בית החולים רשמית לציבור באירוע מפואר, במעמד הנציב העליון הבריטי הראשון, סר הרברט סמואל. חזית המבנה הציגה לראווה דלתות נחושת מרהיבות בעיצובו של זאב רבן, מראשי האמנים של בצלאל, שכללו עבודת פסיפס וסמלי שבטי ישראל – סמל לשילוב שבין מודרניזם רפואי לשורשיות ירושלמית.
הדעיכה, הנפילה וההרפתקה של גאידמק
במשך עשרות שנים נחשב ביקור חולים למוסד עצמאי וחיוני, עם מחלקת יולדות מיתולוגית שבה נולדו עשרות אלפי ירושלמים. אך עם כניסת המאה ה-21, בתי החולים הגדולים בעיר (הדסה ושערי צדק) הלכו והתעצמו, בעוד שביקור חולים הקטן סבל מניהול כושל, חובות ענק ומשברים תקציביים חריפים שהביאו אותו, באמצע שנות ה-2000, אל סף סגירה מוחלטת.
בשנת 2007 נדמה היה שהישועה מגיעה ממקום בלתי צפוי. המיליארדר והפילנתרופ דאז, ארקדי גאידמק, שרכש באותם ימים כל חלקת חסד בעיר, רכש את בית החולים תמורת 32 מיליון דולר והתחייב להפעיל אותו. אלא שמאחורי הקלעים, אנשי הנדל"ן זיהו מיד את הפוטנציאל: מגרש ענק של כ-4.6 דונם בלב היקר ביותר של ירושלים. התוכניות הראשוניות של קבוצת גאידמק דיברו על צמצום הפעילות הרפואית למינימום והסבת המתחם לרובע מגורי יוקרה, מסחר ומלונאות. התוכנית הזו התרסקה במהירות יחד עם עסקיו ועזיבתו של גאידמק את הארץ.
בשנת 2012, כדי למנוע את זריקתם של מאות עובדים לרחוב וסגירת חדר המיון היחיד במרכז העיר, עבר בית החולים תחת חסותו וניהולו של המרכז הרפואי "שערי צדק". הפעילות הרפואית נמשכה בעיקר סביב מחלקת היולדות המבוקשת, אך היה ברור לכולם שמדובר בשעון חול מתקתק, עד להעברת כלל המחלקות לקמפוס המרכזי בגבעת מרדכי – מה שאכן קרה בשנים האחרונות והותיר את המבנה יתום מרופאים.
תוכנית המגדלים שלא מומשה
לאחר עידן גאידמק, עבר הנכס לידי אנשי העסקים החרדים-אמריקאים יוסף לברן ומשפחת טאייק (הבעלים של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל). הבעלים החדשים קידמו מול גורמי התכנון בעירייה תוכנית מעורבת שימושים שאפתנית במיוחד:
- בחזית (רחוב הנביאים): שימור מחמיר ומלא של המבנה ההיסטורי של קונרד שיק והסבתו למלון בוטיק יוקרתי עם בתי קפה ומסחר ציבורי בקומת הקרקע.
- מאחור (לכיוון רחוב יפו ועליאש): ניצול זכויות הבנייה שהעירייה מעניקה לאורך תוואי הרכבת הקלה, לצורך הקמת מגדלי מגורים ומשרדים רבי-קומות.
המורכבות התכנונית, מגבלות השימור הנוקשות וחוסר ההסכמה על היקפי הבינוי השאירו את התוכנית הזו על הנייר, ופתחו את הדלת לפתרון הזמני-קבוע של עיריית ירושלים: השכרה למוסד חינוכי.
רוצים להישאר מעודכנים. הצטרפו לקבוצת הווטסאפ הרשמית של "חדשות ירושלים"
