הקיץ שוב בוער: הנציב חתם על הצו – ואלה המגבלות החדשות
בעקבות שרב כבד ותנאי מזג אוויר קיצוניים, נציב כבאות והצלה חתם הבוקר על איסור גורף להדלקת אש בשטחים פתוחים עד סוף אוגוסט. האם מותר להמשיך לעשות "על האש", מדוע הרי ירושלים נחשבים לחבית חומר נפץ, ואיך הפך צו חירום קיצי למסורת קבועה בישראל?
מזג האוויר השרבי שפוקד את הארץ לא השאיר מקום לספק: נציב כבאות והצלה לישראל, רב-טפסר אייל כספי, חתם הבוקר על צו חירום האוסר באופן גורף על הדלקת אש בשטחים פתוחים בכל רחבי המדינה. הצו נכנס לתוקפו היום (חמישי) בשעה 08:00 בבוקר, ויימשך עד ל-31 באוגוסט בחצות.
מאחורי המילים הרשמיות של הצו עומדת מציאות פשוטה ומאיימת: הלחות הצונחת והרוחות הערות הופכות כל ניצוץ קטן לסכנה קיומית.
החדשות הטובות למנגליסטים? המסורת שלכם בטוחה. הצו מתיר במפורש הבערת אש בתוך מתקן ייעודי להכנה או חימום אוכל, כמו מנגל. מנגד, הדלקת מדורות, שריפת גזם חקלאית ללא אישור, או ביצוע עבודות טכניות מייצרות אש (כמו דיסק או ריתוך) בסמוך לצמחייה דליקה – הוצאו מחוץ לחוק לתקופה הקרובה.
📌 עושים סדר: מה מותר ומה אסור? (שאלות ותשובות)
- מתי זה מתחיל ומתי מסתיים?
הצו בתוקף מהיום (23.7.26) בשעה 08:00 ועד יום שני (31.8.26) בחצות. - מותר לעשות מנגל בסוף השבוע?
כן. שימוש במתקנים ייעודיים להכנת אוכל (מנגל, גריז/ברבקיו) מותר כרגיל, אך יש להקפיד על זהירות מרבית. - ומה לגבי מדורות בשטח?
אסורות לחלוטין בכל הארץ. החרגה תינתן אך ורק במתחמים שהוכשרו לכך מראש על ידי הרשויות המקומיות, קק"ל או רשות הטבע והגנים, ובאישור מפורש מהכבאות. - מה לגבי עבודות בנייה וגיזום בשטח?
עבודות טכניות המייצרות אש מותרות רק במרחק של 20 מטרים לפחות מצמחייה דליקה ועם אמצעי כיבוי זמינים. שריפת גזם חקלאית מותרת רק לבעלי היתר ובמרחק של 100 מטרים לפחות מחורש.
"מסורת קיצית": 40,000 שריפות בשנה
אם הצעד הזה נראה לכם מוכר, אתם לא טועים. בשנים האחרונות הוצאת "צו נציב" בשיא הקיץ הפכה לרוטינה קבועה של מערך הכבאות. הסיבה לכך היא הנתון הבלתי נתפס שלפיו למעלה מ-95% מהשריפות בישראל נגרמות כתוצאה ממעשי ידי אדם – בין אם מדובר ברשלנות של מטיילים, מדורות שלא כובו עד הסוף, עבודות דיסק בשטח, או הצתות.
מדי שנה נרשמות בישראל כ-40,000 שריפות בשטחים פתוחים, כאשר כ-1,000 מתוכן מוגדרות כאירועי ענק שכילים יערות וחורש טבעי. בממוצע ארצי, כ-37,000 דונם של טבע נשרפים מדי שנה – שטח השווה בגודלו לעיר שלמה.
הרי ירושלים: חבית חומר הנפץ הירוקה
אחד המוקדים הרגישים ביותר שמעבירים צמרמורת בקרב מפקדי הכבאות בכל קיץ מחדש הוא אזור הרי ירושלים. הטופוגרפיה ההררית, המדרונות התלולים, הצמחייה הצפופה והרוחות החזקות הופכות את האזור למלכודת אש שבה הלהבות מתפשטות במהירות שיא.
ההיסטוריה הלא רחוקה כבר הוכיחה זאת לא פעם:השריפה הגדולה ב-1995: כילתה כ-20,000 דונם באזור שער הגיא.
- גל השריפות ב-2016 וב-2021: כילה עשרות אלפי דונמים בהרי ירושלים, הוביל לפינוי אלפי תושבים ממושבים כמו בית מאיר, רמת רזיאל וגבעת יערים, ואף כמעט השמיד את בית החולים "איתנים".
- אסון השריפה באשתאול (2025): רק בשנה שעברה כילתה שריפת ענק כ-26,000 דונם מיוערים בתוך ימים אחדים.
במערך הכבאות מסכמים ומבקשים מהציבור לגלות אחריות: "שמרו על החיים והטבע. במידה שזיהיתם עשן או אש – אל תהססו, חייגו מיד 102 ללוחמי האש".
