החזון שמחבר יצירה, קהילה ומדע בלב ירושלים: מנהל התיכון לאמנויות מדבר

תומר בליטי-דגן, מנהל התיכון לאמנויות בירושלים, פותח את שנת תשפ״ז עם אמונה גדולה בכוחה של מערכת החינוך הירושלמית. בראיון ל״חדשות ירושלים״ הוא מדבר על השילוב בין מצוינות אמנותית לחינוך ערכי, על ירושלים כמקור השראה, על עתיד החינוך הממלכתי בעיר ועל החלום להפוך את בית הספר למוקד עירוני שמחבר בין אמנות, מדע וקהילה.
ערב ראש השנה תשפ״ז, אחרי פתיחתה של שנת לימודים חדשה, תומר בליטי-דגן מסתכל על התיכון לאמנויות בירושלים ורואה הרבה יותר מבית ספר. מבחינתו, מדובר במקום שמבקש ללוות צעירים לא רק בדרך להפוך לאמנים ויוצרים טובים יותר, אלא גם לבני אדם מעורבים, סובלניים ואחראים יותר.

התיכון, שפועל בלב ירושלים ומחבר בין לימודים, אמנות, יצירה ופעילות תרבותית, מבקש בשנים האחרונות להרחיב את תפקידו גם מעבר לשעות ולגילי בית הספר. בליטי-דגן מדבר על מוסד שפועל כחלק מהעיר, מארח אמנים ואנשי מקצוע, פונה גם לקהלים בוגרים ומבקש להיות שותף בעיצוב פניה התרבותיים והחינוכיים של ירושלים.

בראיון מיוחד ל״חדשות ירושלים״ הוא מספר על השנה החדשה, על התלמידים שבוחרים להגיע לבית הספר מתוך תשוקה לאמנות, על הקשר העמוק לירושלים ועל התקווה להשאיר בעיר גם בעתיד את הדור הצעיר, היצירתי והיצרני שגדל בה.
מנהל התיכון לאמנויות בירושלים, תומר בליטי דגן, הצליח להחסיר פעימה מליבם של לא מעט קוראים צילום: עידו חורב
מנהל התיכון לאמנויות בירושלים, תומר בליטי דגן. צילום: עידו חורב

 מה מייחד היום את התיכון לאמנויות בירושלים, ומה הופך אותו לבית ספר שהוא הרבה מעבר למקום שבו לומדים אמנות?

כבית ספר, התיכון לאמנויות מיוחד בכך שכל התלמידים מגיעים אליו מתוך בחירה עמוקה, מתוך אהבה למה שהם עושים, ובידיעה שייראו אותם בביה"ס במקום החזק והנפלא שלהם, וילוו אותם בצורה הטובה ביותר, בגדילה שלהם כאנשים וכאמנים צעירים. ביה"ס גם מיוחד בכך שהוא פועל במספר אופנים עבור גילאים בוגרים יותר, משנות העשרים ועד הגיל השלישי. בסטודיו ייחודי ל-מובמנט, ב-רזידנסי לאמנים פעילים, בהכשרת מורים, באירוח כנסים מקצועיים, בכיתת ותיקים, ועוד.. זו תפיסה פורצת דרך של בית ספר שעובד מסביב לשעון, ורואה את עצמו כחלק אינטגרלי מהעשייה העירונית. למעשה, תוך חודש אני מאמין, אנו נשיק את ה-היפוקמפוס, שהוא תפיסה כוללת של הפעלת קמפוס האמנויות בשעות הערב, לטובת יצירה, תנועה, תרבות והתחדשות.

צילום: מיכל ביבס, יסמין סימן טוב
צילום: מיכל ביבס, יסמין סימן טוב

כשנשאל איזו שנה הם פותחים ומהם החידושים המרכזיים שמחכים השנה לתלמידים, ציין מנהל התיכון: "אנחנו פותחים שנה בסימן שנת בחירות טובות, שנה שבה נעמיק בערכים של סובלנות, של לקיחת אחריות ושל רגישות לזולת. יותר מאשר אנחנו מצפים לחידושים, אנחנו מבקשים שנה רגועה, שנה של עשייה, יצירה ולמידה".

על השאלה כיצד מצליחים לשלב בין מצוינות אמנותית לבין הישגים לימודיים וחינוך ערכי, השיב: "אנחנו מגדירים מצוינות כחתירה מתמשכת להיות טוב יותר ממה שהייתי אתמול, לא רק במיומנויות שלי, אלא גם בערכים שלי. כמובן, מתוך חיבור לתשוקה הפנימית שלי, ותוך ראייה מתמדת של הזולת והבנה של הקשרים בינינו. אז מבחינתנו זה חינוך ערכי בהגדרה, מכיוון שזה מוביל לתפיסה שבה אני לא נגדך, אלא אני רוצה להיות טוב יותר, ואני מבין שאנחנו טובים יותר ביחד, ולכולנו יש את המקום להיות טובים יותר ושיהיה לנו טוב. וכאשר האהבה והחוזקות של התלמידים באות לידי ביטוי, יש גם הרבה יותר פניות ללמידה ה'רגילה', וגם רוכשים מיומנויות שמאפשרות לעשות יותר, רוכשים חוסן מנטלי ועוד".

באשר למקומה של ירושלים, עיר עם עושר תרבותי יוצא דופן, בתוך הלימודים והיצירה של התלמידים, מדגיש בליטי-דגן: "ירושלים היא עיר נפלאה, מגוונת ובעלת היסטוריה, עומק ועושר רוחני ותרבותי. התלמידים שלנו נחשפים לצדדים השונים של העיר, ממזרח וממערב, בהווה ובעבר. הם חיים בה ונושמים אותה. תענוג לראות את העיר, על יופייה ומורכבויותיה, נוכחת במציאות של התלמידים, בסרטים, באמנות החזותית, באדריכלות, למשל בקורס שעוסק בשימור מבנים בעיר, ועוד".

כשנשאל איזו שנה הם פותחים ומהם החידושים המרכזיים שמחכים השנה לתלמידים, משיב בליטי-דגן כי יותר מאשר במוסד מצפים לחידושים, הדגש מושם על תהליכי עומק: "אנחנו פותחים שנה בסימן שנת בחירות טובות, שנה שבה נעמיק בערכים של סובלנות, של לקיחת אחריות ושל רגישות לזולת. יותר מאשר אנחנו מצפים לחידושים, אנחנו מבקשים שנה רגועה, שנה של עשייה, יצירה ולמידה".
איך מצליחים לשלב בין מצוינות אמנותית לבין הישגים לימודיים וחינוך ערכי?
"אנחנו מגדירים מצוינות כחתירה מתמשכת להיות טוב יותר ממה שהייתי אתמול, לא רק במיומנויות שלי, אלא גם בערכים שלי. כמובן, מתוך חיבור לתשוקה הפנימית שלי, ותוך ראייה מתמדת של הזולת והבנה של הקשרים בינינו. אז מבחינתנו זה חינוך ערכי בהגדרה, מכיוון שזה מוביל לתפיסה שבה אני לא נגדך, אלא אני רוצה להיות טוב יותר, ואני מבין שאנחנו טובים יותר ביחד, ולכולנו יש את המקום להיות טובים יותר ושיהיה לנו טוב. וכאשר האהבה והחוזקות של התלמידים באות לידי ביטוי, יש גם הרבה יותר פניות ללמידה ה'רגילה', וגם רוכשים מיומנויות שמאפשרות לעשות יותר, רוכשים חוסן מנטלי ועוד".
צילום: מיכל ביבס, יסמין סימן טוב
צילום: מיכל ביבס, יסמין סימן טוב
באשר למקומה של הבירה בתוכנית הלימודים, ולשאלה עד כמה ירושלים על עשרה התרבותי נכנסת ליצירתם של התלמידים, מסביר המנהל: "ירושלים היא עיר נפלאה, מגוונת ובעלת היסטוריה, עומק ועושר רוחני ותרבותי. התלמידים שלנו נחשפים לצדדים השונים של העיר, ממזרח וממערב, בהווה ובעבר. הם חיים בה ונושמים אותה. תענוג לראות את העיר, על יופייה ומורכבויותיה, נוכחת במציאות של התלמידים, בסרטים, באמנות החזותית, באדריכלות, למשל בקורס שעוסק בשימור מבנים בעיר, ועוד".
מה המשמעות של לגדל דווקא בירושלים את הדור הבא של אמנים, יוצרים ואנשי תרבות בישראל?
"קודם כל, יש כאן עושר תרבותי ויצירתי נפלא. אני חושב שיש כאן גיוון אנושי נהדר, שאנחנו מבקשים להיעזר בו גם כדי לגבש זהות עצמאית ויחד עם זאת פלורליסטית. אנחנו רואים בשנים האחרונות שיותר ויותר תלמידים ובוגרים שלנו מחוברים לחברה הישראלית ורוצים להפוך את המקום הזה לטוב יותר. אחד האתגרים מבחינתי הוא גם לעזור להם לבחור לגור בעיר בחייהם הבוגרים".
בהתייחס לשינויים הדמוגרפיים בירושלים ולתמונת המצב של חינוך ממלכתי בירושלים בקרב משפחות שבוחרות לחנך בה את ילדיהן, מציג תומר בליטי-דגן מבט מעודד: "אני חושב שמי שחי בירושלים זוכה למערכת חינוך נהדרת, אולי הטובה בארץ, שאני גאה להשתייך אליה. נשות ואנשי חינוך מעולים, אכפתיים, שטובת הילדים והנוער לנגד עיניהם. כן, יש אתגרים, אבל אני מלא תקווה. למה הכוונה? לכך שאנחנו שותפים ויוזמים פעולות שמסייעות, ולו מעט, למשוך לפה את המעמד היצירתי והיצרני ולהשאיר אותו פה".
איזה תפקיד יש לגורמים נוספים דוגמת עיריית ירושלים בפיתוח בית הספר וביכולת שלכם להציע לתלמידים חינוך אמנותי ברמה גבוהה?
"עיריית ירושלים הייתה בעצם הראשונה להבין את הערך שבבחירת המשפחות את בתי הספר, כלומר את החופש של הנער והנערה ללמוד היכן שליבם חפץ, ועושה זאת תוך מחויבות לקדם גם את ערך השוויון בין האוכלוסיות השונות. העירייה הייתה שותפה פעילה בהקמת האגף החדש של התיכון, שיחד עם הבניין הקודם, ההיסטורי, יוצרים את אחד הקמפוסים היפים שאני מכיר, אבל אני לא אובייקטיבי. בשאיפה, גם בעתיד הקרוב העירייה תסייע בשיפוץ האגף ההיסטורי. מעבר לכך, מינהל החינוך ירושלים (מנח"י) מלווה אותנו באהבה, כמו את שאר בתי הספר".
כשנשאל מה הצידה לדרך שהיה רוצה להעניק לתלמיד בכיתה ז' שנכנס בימים אלה בשערי המוסד לקראת סיום י"ב, שיתף במסר עמוק: "הייתי שמח שיידע קודם כל שכולנו רקמה אחת חיה. לתפיסתי, האמנות במיטבה היא הומניסטית. היא מקלפת מהאדם קליפות של מעמד, דת, אתניות וכו׳, ומראה לנו שכולנו שווים, לצד העובדה שכולנו מיוחדים, וכמו כן, שכולנו קשורים זה בזה. האמנות מסייעת לנו להירפא, לדמיין עולם טוב יותר, להיות ביחד ועוד. אני שומע מלא מעט בוגרות ובוגרים שלנו שהם חיים את התובנות הללו".
ולסיום, מה החלום שלך עבור התיכון לאמנויות בעוד חמש שנים?
"בעוד חמש שנים אני מאחל לנו להיות אחרי הקמה של אגף נוסף, שישלב בין אמנויות ומדעים וישרת גם את העיר. בנוסף, אני חולם שלתיכון לאמנויות יהיו עוד תיכונים 'אחים צעירים' במקומות נוספים בארץ. ועוד אני חולם על שותפות תרבותית קהילתית סביב מתחם גן הפעמון, שבעתיד הרכבת המהירה תגיע אליו, כשבאמצעות השותפות הזאת נוכל אנחנו לתת עוד מעצמנו לעיר ולתושביה כולם".
התיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א' סמית'. צילום: Rotemw1, רישיון CC BY-SA 4.0
התיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א' סמית'. צילום: Rotemw1, רישיון CC BY-SA 4.0

סיפורו של התיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א' סמית' ומתחם גן הפעמון

[התיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א' סמית' בירושלים הוקם בשנת 1984 על ידי ד"ר אריאלה זאבי, במטרה להעניק מענה לתלמידים בעלי נטייה וכישרון לתחומי היצירה והאמנות. בראשית ימיו פעל בית הספר במתנ"ס שכונת מוסררה עם כ-90 תלמידים בלבד ושלוש מגמות אמנותיות. עם השנים, בעקבות גידול משמעותי בביקוש ובמספר התלמידים, העבירו עיריית ירושלים והקרן לירושלים את משכנו הקבוע של בית הספר למתחם הסמוך לגן הפעמון ברחוב יצחק אלחנן. המבנה הותאם לצורכי המוסד הודות לתרומתו של הנדבן צ'ארלס א' סמית', שעל שמו נקרא המוסד. לאורך השנים התרחב המוסד, וכיום פועלות בו שש מגמות מובילות: אמנות פלסטית ועיצוב, מחול, תיאטרון, קולנוע, מוזיקה ואדריכלות. המנהל הנוכחי, תומר בליטי-דגן, מוביל את בית הספר החל משנת 2014, לאחר שנים רבות של הוראה וניהול החטיבה העליונה במוסד. בשנת 2021 נחנך בקמפוס אגף חדש ורחב היקף, שהוקם בשיתוף עיריית ירושלים ומשרד החינוך. האגף החדש כולל חללי יצירה, סטודיו למחול ומוזיקה, ספרייה מתקדמת ואולם תיאטרון המשמש גם לפעילות קהילתית עירונית, לצד תוכניות עתידיות לפיתוח נוסף וחיבור לקווי תחבורה ורכבת מתקדמים בבירה.