יומיים לפני הקלפי: מנהיגות מכל הקשת הפוליטית נפגשות בירושלים להשקת "לרכוב נגד הרוח"
רב שיח חגיגי בהשתתפות נבחרות ציבור מובילות, השקת ספרם החדש של רן כהן אהרונוב ונורית יעקבס ינון ותערוכה היסטורית נדירה יתקיימו במרכז מורשת בגין בבירה.
מרכז מורשת בגין בעיר ירושלים יקיים ביום ראשון, 25.10.26, אירוע חגיגי ויוצא דופן לרגל השקת הספר "לרכוב נגד הרוח, בחירות 2026: לאן נושבת הרוח?". האירוע יתקיים במעמד הסופרים רן כהן אהרונוב ונורית יעקבס ינון. פתיחת הדלתות, מפגש עם היוצרים, מכירת ספרים וחתימות יחלו בשעה 19:00, ואירוע רב השיח המרכזי ייפתח בשעה 20:00.
כיצד התפתח מאבקן של נשים בישראל על הזכות לבחור ולהיבחר ומה ניתן ללמוד מסיפורן של הסופרג'יסטיות העבריות על ייצוג נשים בפוליטיקה כיום? במסגרת הערב יתקיים רב שיח מרתק בהשתתפות נבחרות ציבור ונציגות מפלגות מכל הקשת הפוליטית. בפאנל ישתתפו חברת הכנסת קטי שטרית מתנועת הליכוד, חברת הכנסת לשעבר אמילי מואטי ממפלגת הדמוקרטים, זינאב אבו סוויד שהינה חברת המועצה הבדואית הראשונה בישראל, וכן דוקטור גלית שאול, ראשת מועצה אזורית עמק חפר, לצד מחברי הספר.
את הדיון תנחה יעל יחיאלי מייסדת מיזם 50:50 לשותפות שווה. במהלך הערב תופיע המוזיקאית והיוצרת רונית רולנד בנגינה ובשירה. הדיון יעסוק בהיסטוריה של מאבק הנשים בישראל על זכויות פוליטיות ובשאלות הנוגעות לבחירה, לייצוג ציבורי ולמקומן של נשים בזירה הפוליטית והציבורית כיום, על רקע הבחירות לכנסת הצפויות להתקיים יומיים בלבד לאחר מכן. בנוסף לכך, תוצג בחלל המרכז התערוכה הנודדת "הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים".
פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור: https://katzr.net/27b54f
על פי מחקרה ההיסטורי של פרופ' מרגלית שילה וד"ר נעמה טייטלבאום-קריא:
המאבק על זכות הבחירה של נשים בארץ ישראל החל עוד בימי היישוב העברי, בין השנים 1917 ל-1926. במסגרת מאבק זה קמה "התאחדות נשים עבריות לזכויות שוות", שהובילה קו תקיף ובלתי מתפשר בדרישה לשוויון זכויות מלא בבחירות לאספת הנבחרים, תחת הסיסמה ההיסטורית "חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה". היישוב היהודי בארץ היה בין הראשונים בעולם שהעניק לנשים זכות בחירה שווה, הישג היסטורי שעוגן לימים עם הקמת המדינה. התערוכה "הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים" נוצרה במקור כפרויקט חברתי אמנותי בהובלת האוצרות נורית יעקבס ינון ואמילי ד' בילסקי, במטרה להנכיח את דמויותיהן של החלוצות הפמיניסטיות בזיכרון הציבורי ולבחון את תקרת הזכוכית שעדיין קיימת בייצוג נשים במוקדי קבלת ההחלטות.