הללויה: הפועל ירושלים בפתיחת עונה מושלמת: 13 ניצחונות ברציפות, בארץ ובאירופה
מאמן חדש, סגל שעבר מהפכה והגנת ברזל של סשה אוברדוביץ' מובילים את הפועל ירושלים למאזן מושלם בליגת וינר סל וביורוקאפ. עוזי יצחקי מנתח את סוד ההצלחה, העומק מהספסל והציפייה שהמשחקים האירופיים יחזרו הביתה לפיס ארנה
מאת: עוזי יצחקי
מי שחשב שהקיץ הסוער בהפועל ירושלים כדורסל יחייב תקופת הסתגלות ארוכה, מגלה שהחשש היה מוגזם. מאמן חדש וסגל שעבר שינוי גדול מגיעים לאמצע חודש נובמבר עם 13 ניצחונות רצופים בכל המסגרות: 0:6 בליגת וינר סל ו־0:7 ביורוקאפ, ומקום ראשון בשתי הטבלאות. שיא הרצף הגיע אמש ביד אליהו. ירושלים פיגרה רוב המשחק מול מכבי תל אביב, שיחקה רבע אחרון מצוין, חזרה וניצחה 77:82. גם באירופה זה לא היה קל: ניצחון חוץ על אריס סלוניקי, היריבה החזקה ביותר בבית A, אחרי פיגור במחצית, ו־77:91 על דרטונה באסקט באיטליה, בזכות רבע אחרון של 9:22, שסגר סיבוב ראשון מושלם.
סוד ההצלחה הוא קודם כל על הקווים. סשה אוברדוביץ', שהגיע מהכוכב האדום בלגרד, בנה קבוצה שמנצחת בעיקר בזכות ההגנה. הוא לא מתבייש לבקר את השחקנים שלו גם אחרי ניצחון, ודורש מהם לשחק בכל ערב כאילו הם האנדרדוג. היכולת שלו לתקן תוך כדי משחק מורגשת שוב ושוב: לאורך המשחק הקבוצה משתפרת, ומשחקים צמודים מוכרעים ברבע האחרון. גם הפציעה של ג'ארד הארפר, ה־MVP של ליגת העל בישראל וביורוקאפ ברציפות בשתי העונות האחרונות, לא עצרה את הקבוצה. קני לופטון ג'וניור הוא ההפתעה הגדולה של העונה, עם כמעט 19 נקודות בממוצע ביורוקאפ, ובמועדון כבר פתחו איתו מגעים להארכת חוזה. שייק מילטון, ג'יילן סמית' ודבונטה קייקוק תורמים בעקביות, ולורנזו בראון, שהגיע כמחליף של הארפר, מוכיח שהוא עדיין יודע לנצח באולמות גדולים.
מה שמבדיל את ירושלים של העונה הוא העומק. השחקנים שנכנסים מהספסל משנים משחקים. יובל זוסמן היה אחד הגורמים המכריעים לניצחון בדרטונה, איתן בורג פתח את המשחק מול אילת עם מטח שלשות, ויותם חנוכי ונמרוד לוי קלעו במשחקים האחרונים שלשות מכריעות במצב בו היריבות צמצמו פערים. אתמול אחרי הניצחון על מכבי, שיבח אוברדוביץ' את חנוכי על משחק בלי טעויות. כשחמישה ושישה שחקנים מסיימים בספרות כפולות, קשה מאוד לעצור את הקבוצה הזאת. מילה טובה גם מגיעה לבעלים מתן אדלסון ולשותף גל מקל על בחירת המאמן, הבאתו ארצה ומתן הגיבוי והאפשרות לעבוד באופן חופשי ולבחור שחקנים מתאימים.
ומה הלאה? העונה עוד ארוכה, ואוברדוביץ' הוא הראשון שמזכיר שגם מקום ראשון לא מבטיח תואר. ובכל זאת יש סיבות טובות לאופטימיות. הארפר צפוי לחזור בחורף ולהצטרף לסגל שכבר מנצח בלעדיו. הקבוצה נכנסת לשלבים המכריעים של היורוקאפ כמועמדת אמיתית להגיע רחוק. ולנו האוהדים יש עוד משאלה אחת: שהמשחקים האירופיים יחזרו לארץ. אנחנו בהחלט ראויים לראות את הקבוצה הזאת מנצחת את הגדולות של אירופה בפיס ארנה, מול יציעים מלאים וגועשים, ולא במשחקי "בית" רחוקים באולם שומם. גם הרכבת הקלה שמגיעה כבר למלחה מחכה לחזרת המשחקים הבינלאומיים… כשזה יקרה, אפשר שהעונה הזאת תהפוך מפתיחה מבטיחה לעונה מהנה מאד.
הכותב, עוזי יצחקי, כיהן בעבר כיו"ר איגוד השופטים וכחבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל.