סמל הבירה משנה פנים: בנייני האומה נקראו על שם שמעון פרס

עשור ללכתו של הנשיא התשיעי, נחנך השם החדש של המרכז הלאומי במעמד הנשיא הרצוג, ראש העיר ליאון ובני משפחת פרס.

הבוקר (ג', 8.9), במלאות עשור לפטירתו של הנשיא התשיעי שמעון פרס, נערך טקס קריאת בנייני האומה בירושלים על שמו, בהודעה משותפת שפרסמו מרכז פרס לשלום ולחדשנות ועיריית ירושלים. בטקס השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש העיר ירושלים משה ליאון, יו״ר קק"ל אייל אוסטרינסקי, בני משפחת פרס, חברים ואישים שליוו אותו לאורך חייו הציבוריים.

מאז הקמתם היו בנייני האומה, המוגדרים כ"אודיטוריום הלאומי של מדינת ישראל", במה לרגעים מרכזיים בתולדות המדינה – לכינוסים לאומיים ובינלאומיים, למפגשים מדיניים, לאירועי תרבות, למנהיגים ולאורחים מן הארץ ומן העולם. שמעון פרס היה לאורך עשרות שנות עשייתו הציבורית חלק בלתי נפרד מרבים מן הרגעים האלה.

בנייני האומה בירושלים ייקראו ע"ש שמעון פרס צילום מרכז פרס לשלום ולחדשנות
בנייני האומה בירושלים ייקראו ע"ש שמעון פרס צילום מרכז פרס לשלום ולחדשנות

בשנת 2008 ייסד פרס את ועידת הנשיא, ולאורך שנות כהונתו התארחו במסגרתה של הוועידה מנהיגים, אנשי רוח, יזמים ומובילי דעה מישראל ומהעולם, והעמידו במרכז את השיח על עתידה של ישראל ועל האתגרים וההזדמנויות העומדים בפניה. בכך המקום הפך לחלק בלתי נפרד מחזונו הציבורי של שמעון פרס ומהמאמץ לחבר בין ישראל לעולם ובין אתגרי ההווה לבין האפשרויות של העתיד. הנצחתו של פרס יוצרת חיבור ישיר בין אחד המקומות המזוהים עם חיי האומה בישראל לבין מי שהיה בעצמו מהדמויות המרכזיות בעיצוב דמותה של המדינה מיום הקמתה.

בנייני האומה בירושלים ייקראו ע"ש שמעון פרס צילום מרכז פרס לשלום ולחדשנות
בטקס השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש העיר ירושלים משה ליאון, יו״ר קק"ל אייל אוסטרינסקי, בני משפחת פרס, חברים ואישים שליוו אותו לאורך חייו הציבוריים.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמר בטקס: "החיבור שמתקיים כאן היום, בין המנהיג שראה הכול ובין ההיכל שראה הכול, הוא חיבור טבעי ומתבקש לזיכרו של שמעון פרס ז״ל, ראש הממשלה השמיני ונשיא המדינה התשיעי שבימים אלו אנו מציינים כאמור עשור לפטירתו. בעודי מכהן כיו"ר הסוכנות היהודית – באתי לידידי היקר ראש עיריית ירושלים משה ליאון, והצעתי לו שנקרא את בנייני האומה על שמו של שמעון פרס. בהיותו איש של חדשנות, שתמיד הקפיד להביט קדימה ולהכיר את הטכנולוגיות והיכולות המתקדמות ביותר, אני מאמין שאין מקום מתאים יותר מבנייני האומה, במרכז רובע הכניסה המתחדש והמתקדם של ירושלים, לציון אישיותו וזכרו של שמעון פרס. זכיתי באופן אישי לעבוד לצידו של אחד מגדולי המנהיגים שידעה מדינת ישראל."

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "אנו מנציחים את שמעון פרס בליבה של ירושלים, בירת ישראל, ומבטיחים כי שמו ומורשתו ימשיכו להיות חלק מסיפורה של המדינה לדורות.". צילום מרכז פרס לשלום ולחדשנות
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "אנו מנציחים את שמעון פרס בליבה של ירושלים, בירת ישראל, ומבטיחים כי שמו ומורשתו ימשיכו להיות חלק מסיפורה של המדינה לדורות.". צילום מרכז פרס לשלום ולחדשנות

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, הדגיש: "שמעון פרס היה מאדריכליה של מדינת ישראל וממנהיגיה הבולטים, אדם שהקדיש את חייו לבניין הארץ, לביטחונה ולעתידה. במשך עשרות שנות שליחותו הציבורית פעל מירושלים למען מדינת ישראל. ראוי שבנייני האומה, מקום שאירח רגעים היסטוריים בתולדות המדינה, יישא מעתה את שמו. עשור לאחר לכתו, אנו מנציחים את שמעון פרס בליבה של ירושלים, בירת ישראל, ומבטיחים כי שמו ומורשתו ימשיכו להיות חלק מסיפורה של המדינה לדורות."

יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, ציין: "כאיש תנועת העבודה, אני גאה להיות חלק מאירוע בו אחד מגדולי בניה, נשיא המדינה וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס ז"ל, זוכה להכרה כל כך מכבדת. כמו בנייני האומה כך גם קק"ל שזורה בהיסטוריה ובדברי הימים של מדינת ישראל, סמלים לתקומה, סמלים של עוצמה. כך היה גם שמעון פרס, סמל לתקומה ולעוצמה מאין כמוהו. אנו מתברכים היום בקריאת שמם של בנייני האומה ע"ש שמעון פרס, מנציחים לעד את זכרו בלב ירושלים בירתנו ומעלים ומקבעים את מורשתו כמי שהיה נדבך מרכזי בבניין הארץ והעם, אחד מגדולי היהודים והציונים בתולדות מדינת ישראל והתנועה הציונית כולה."

נשיא המדינה, יצחק הרצוג: "אני מאמין שאין מקום מתאים יותר מבנייני האומה, במרכז רובע הכניסה המתחדש והמתקדם של ירושלים, לציון אישיותו וזכרו של שמעון פרס."
נשיא המדינה, יצחק הרצוג: "אני מאמין שאין מקום מתאים יותר מבנייני האומה, במרכז רובע הכניסה המתחדש והמתקדם של ירושלים, לציון אישיותו וזכרו של שמעון פרס."

 בתו של פרס, פרופסור צביה (פרס) ולדן, אמרה בדבריה המרגשים: "בבנייני האומה מתגלמות תכונות רבות של פרס: הראשון מבניינים אלה נישא כהר, מצופה אבן ירושלים, והרחבה שלו פתוחה ללא חיפוי לעוברים ושבים; אבא שלנו היה צוק איתן בעבודתו ופתוח אל העולם; מתחת לבנייני האומה נמצאת מערת מים, נחל תת-קרקעי הנחשב לגדול ביותר שנחשף בישראל עד כה; אבא שלנו היה כמעיין המתגבר, מפכה מים חיים. למעלה מיובל שנים אירחו בנייני האומה את יריד הספרים הבינלאומי – כאיש ספר נהג אבא שלנו לפקוד אותו שוב ושוב. בשנים שעוד יבואו עלינו לטובה יגיעו למקום אורחים מארבעת כַּנפות תבל – אבא שלנו היה מקובל כדובר מבוקש של מדינת ישראל בכל העולם כאופטימיסט מושבע הוא האמין שמציון תצא תורה ודבר השלום מירושלים."