הטיפול החדשני בהדסה שהציל את ראייתה של מורה מירושלים
איה, מורה בת 38 בתיכון מירושלים, סובלת ממחלת קרנית בשם קרטוקונוס – מחלה שבה הקרנית, אותו חלון שקוף בקדמת העין, הולכת ומתעוותת ובמקום להישאר עגולה וסימטרית, היא הופכת בהדרגה לצורת חרוט (קונוס), דבר שגורם לעיוות קשה בראייה. איה הגיעה למצב של כמעט עיוורון לאור המחלה איתה התמודדה, כשהמצב נראה אבוד וראייתה ירדה ל-10% בלבד. ניתוח ייחודי ומתקדם במרכז הרפואי הדסה סיים סיוט רב שנים והשיב לה את החיים שהכירה, עם היכולות והעצמאות אותן איבדה.
חדשות ירושלים – מדור בריאות ומדע
איה, מורה בת 38 בתיכון מירושלים, סובלת ממחלת קרנית בשם קרטוקונוס – מחלה שבה הקרנית, אותו חלון שקוף בקדמת העין, הולכת ומתעוותת ובמקום להישאר עגולה וסימטרית, היא הופכת בהדרגה לצורת חרוט (קונוס), דבר שגורם לעיוות קשה בראייה. איה הגיעה למצב של כמעט עיוורון לאור המחלה איתה התמודדה, כשהמצב נראה אבוד וראייתה ירדה ל-10% בלבד. ניתוח ייחודי ומתקדם במרכז הרפואי הדסה סיים סיוט רב שנים והשיב לה את החיים שהכירה, עם היכולות והעצמאות אותן איבדה.
"במשך שנים, טופלתי באמצעות עדשות מגע מיוחדות וקשיחות," מספרת איה. "הן נועדו לייצב את הקרנית ולשפר את הראייה, אבל בשנים האחרונות המצב שלי מאוד החמיר". איה מתארת כי חלק מהתסמינים איתם התמודדה היו דחייה של העיניים את העדשות, והיא סבלה מלחץ קבוע בעיניים, אדמומיות וכאבים. "זה השפיע לי על כל החיים, בהדרגה השליך על כל כך הרבה אספקטים. הפסקתי לנהוג, לבצע משימות פשוטות ויומיומיות", היא משתפת. "אני מורה במקצועי והייתי אמורה לעבוד לא מעט על המחשב, אבל אחרי חמש דקות מול המסך לא יכולתי יותר. היו מתחילים לי כאבי ראש חזקים ובלתי נסבלים. החיים כפי שהכרתי אותם פשוט השתנו וסבלתי מאוד".
לדבריה, היא ניסתה לחזור לעדשות אך ללא הועיל. "כל פעם שניסיתי, העיניים שלי היו מאדימות והלחץ היה בלתי נסבל." במשך תקופה ארוכה איה סבלה מאוד, איבדה את איכות חייה ונזקקה לעזרה בכל מקום אשר הייתה בו. "לפעמים הייתי מועדת או מקבלת מכה כי לא הייתי רואה את הדלת בבוקר", היא אומרת. "פעם אחת אפילו פספסתי את הטיסה שלי כי לא הצלחתי לראות את לוח הזמנים בשדה התעופה".
הקושי העיקרי שהתלווה למצבה של איה היה העובדה שהכאבים והשיבוש בראייה היו פנימיים, כך שלמתבונן מבחוץ לא היה נראה כלל שהיא זקוקה לעזרה או עוברת משהו יוצא דופן. הסביבה המשיכה לצפות שתתנהל כרגיל, כשהיא הולכת ומתקשה לעשות כך. גם במקום עבודתה, בתיכון בו היא מלמדת, היא נזקקה לסיוע והחלה לבקש יותר ויותר עזרה. "דברים פשוטים התקשיתי מאוד לעשות. למשל כשלימדתי, נאלצתי פשוט להתקרב ללוח מאוד".
בשלבים הראשונים של מחלתה של איה, ניתן בדרך כלל להסתפק במשקפיים, אך ככל שהמחלה מתקדמת, מטופלים רבים נזקקים לעדשות מגע קשות ומיוחדות, היוצרות משטח אופטי אחיד מעל הקרנית המעוותת ומשפרות את איכות הראייה. איה לא חשבה שקיים עבורה פתרון ממשי. היא קבעה תור בכדי להחליף עדשות באופן שגרתי, והאופטומטריסט שאל אותה אם נבדקה בבית החולים והמליץ לה לפנות למומחה בהדסה. כך הגיעה לפרופ' דוד סמדג'ה, מנהל יחידת רפרקציה במערך העיניים של הדסה.
המפגש עם הרופא הוביל לשינוי בחייה של איה. "הוא הבין את מה שאני עוברת בלי יותר מידי הסברים. לאחר הבדיקות מהן למד על מצבי הוא סיפר לי שקיים ניתוח שיכול לעזור לי", איה משחזרת. "הרגשתי מייד שאני בידיים טובות ומקצועיות".
איה מספרת כי כבר בשלוש הדקות הראשונות של הניתוח החלה להרגיש את ראייתה מתייצבת. "זה לא היה ניתוח בהרדמה מלאה. הייתי ערה, נוכחת כולי והרגשתי את הראייה שלי משתפרת עוד תוך כדי הניתוח, והרגשתי בטוחה. ידעתי שפרופ' סמדג'ה יודע מה הוא עושה והוא מומחה ותיק בניתוחי עיניים".
לאחר הניתוח, איה עברה מספר ימי התאוששות קלים וחזרה ישירות לחייה. "הדבר הראשון שהשתפר היה הלחץ בעיניים. פתאום יכולתי לראות את הסביבה שלי בצורה הרבה יותר טובה," מספרת איה בהתרגשות. "ראיתי צבעים מחדש, הכאב נעלם, המצב רוח השתפר פלאים. חזרתי אל החיים שלי, משהו שכבר פחדתי שלא יקרה". איה חזרה לנהוג, לעבוד וללמד. "לא רק הראייה שלי השתפרה", היא מסכמת בחיוך. "קיבלתי בחזרה את העצמאות שלי."
מהמרכז הרפואי הדסה ומפרופ' דוד סמדג'ה, מנהל יחידת רפרקציה במערך העיניים של הדסה, נמסר כי במקרים מתקדמים יותר של המחלה, כמו אצל איה, נהוג היה להשתיל טבעות פלסטיק זעירות בתוך הקרנית במטרה לשטח אותה ולשפר את צורתה, אך מכיוון שמדובר בחומר מלאכותי, עלולים להופיע לאורך השנים סיבוכים הקשורים לשתל עצמו. כאשר גם פתרונות אלו אינם מספקים, נדרש לעיתים לבצע השתלת קרנית מלאה.
פרופ' סמדג'ה מסביר כי ההליך החדש המבוצע בהדסה מציע גישה שונה: "במקום להשתיל טבעת פלסטיק, משתמשים בטבעת המיוצרת מרקמת קרנית אנושית של תורם. באמצעות לייזר פמטו־שנייה מתקדם (פנטו), חותכים טבעת מדויקת מתוך קרנית התורם, ובמקביל יוצרים תעלה עדינה בתוך הקרנית של המטופל. לאחר מכן מושתלת הטבעת בתוך הקרנית המעוותת, שם היא מסייעת לייצב אותה, לשטח את צורת החרוט ולשפר את איכות הראייה".
עוד נמסר מהדסה כי היתרון המרכזי של השיטה הוא השימוש ברקמה ביולוגית טבעית במקום בחומר סינתטי, דבר המאפשר השתלבות טובה יותר בקרנית הקיימת ומפחית חלק מהבעיות שעלולות להופיע עם שתלים מלאכותיים. מטרת ההליך היא לשפר באופן משמעותי את הראייה ואת איכות החיים של המטופלים, ובמקרים מסוימים אף לדחות או למנוע את הצורך בהשתלת קרנית מלאה בעתיד. מהדסה נמסר בנוסף כי ראייתה של איה לפני הניתוח עמדה על כ-10%, בעוד שלאחר הניתוח הראייה עומדת על כ-90% עם משקפיים.
מהי מחלת הקרטוקונוס? קרטוקונוס (Keratoconus) היא מחלת עיניים ניוונית המתפתחת לרוב בגיל ההתבגרות או בעשור השני לחיים. המחלה מתאפיינת בהידקקות הדרגתית של הקרנית ובשינוי המבנה שלה מצורה קמורה וסימטרית לצורת חרוט, דבר הגורם לעיוות בשבירת האור הנכנס לעין ולפגיעה קשה בחדות הראייה.
גורמים ותסמינים: הגורמים המדויקים למחלה משלבים רקע גנטי לצד גורמים סביבתיים, כגון שפשוף מוגבר ומתמשך של העיניים (השכיח בקרב הסובלים מאלרגיות). התסמינים כוללים טשטוש ראייה, רגישות גבוהה לאור, הילות סביב תאורה וכפילות ראייה.
טכנולוגיית לייזר פמטו-שנייה (Femtosecond Laser): טכנולוגיה רפואית מתקדמת הפועלת באמצעות פולסי אור קצרים במיוחד (במבזקים של מיליארדית השנייה). הלייזר מאפשר למנתחים ליצור חיתוכים מיקרוסקופיים מדויקים ברמת המיקרון ברקמת הקרנית ללא צורך בסכין מנתחים, מה שמפחית את הסיכון לסיבוכים ומזרז את החלמת המטופל.
(מקורות המידע : האיגוד הישראלי לרפואת עיניים, האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים – AAO).
