האם המרכז הכלכלי של ישראל מחשב מסלול מחדש לירושלים?
בכנס ירושלים לכלכלה ועסקים שנערך לאחרונה, נדמה היה שהשיח על העיר מצליח לגעת בנקודות העמוקות ביותר של האיזון העירוני. ירושלים, כך עולה מדברי המומחים, כבר אינה נתפסת רק כבירה היסטורית המביטה אל העבר, אלא כמעין מעבדה חיה המנסה לשלב בתוכה אוכלוסיות מגוונות, כלכלה מודרנית ואתגרי פיתוח מורכבים. הפאנל המרכזי שרטט את מנועי הצמיחה של העיר, תוך התייחסות למגוון רחב של תחומים – מתכנון ובנייה ועד לרפואה מתקדמת בקהילה ושירות למגזר העסקי.
אילה לונדנר, המובילה את תחום הפיתוח העסקי והתעשייה ברשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), שיתפה בתפיסת העולם של הארגון כזרוע המבצעת של הממשלה לפיתוח כלכלי. בהתייחסה לשאלה מה צריכה לדעת חברת הייטק הבוחנת מעבר לירושלים, היא הסבירה כי העיר מציעה כיום תנופת פיתוח משולבת. לדבריה, החברות נחשפות לשינוי משמעותי בשלושה היבטים: בנייה מואצת למגורים שנועדה לתת מענה לדור הצעיר, חיבור תחבורתי באמצעות רשת רכבות קלות המגיעה למרכזי התעסוקה, ובנייה נרחבת של שטחי עבודה מודרניים. לונדנר הדגישה כי לצד הנגישות, העיר מציעה מערך תמריצים ייחודי הכולל הטבת מס חברות משמעותית של 7.5% ומסלולי מענקים שיכולים להגיע למיליוני שקלים, במיוחד עבור חברות בתחומי הביוטק וההייטק המעוניינות לצמוח על בסיס ההון האנושי המקומי הכולל עשרות אלפי סטודנטים.
מהנדס העיר, אינג' יואל אבן, הרחיב על היקפי הפיתוח הפיזי וציין כי ירושלים נמצאת כיום במקום שקשה למצוא לו מקבילות בארץ. בתשובה לשאלות על השינויים המהותיים במרחב העירוני, הסביר אבן כי העירייה מתמקדת במימוש של חמישה מנועי צמיחה המשלבים דיור, תעסוקה ותשתיות ציבוריות. הוא ציין כי הביקוש לדיור בעיר הוא קשיח ומושך אליו לא רק תושבים מקומיים אלא גם קהלים בינלאומיים, מה שמוביל לקצב היתרי בנייה גבוה במיוחד של אלפי יחידות דיור בשנה. בהקשר של המתח המובנה בין שימור לבינוי, הסביר אבן כי המפתח הוא חלוקה נכונה של המרחב: בנייה אינטנסיבית של מגדלים לאורך צירי התנועה הראשיים ובכניסה לעיר, תוך הקפדה על בנייה נמוכה ושימור אדריכלי בשכונות ההיסטוריות כמו נחלאות ורחביה, כדי לכבד את השכבות ההיסטוריות של ירושלים.
בתחום השירות לבעלי העסקים, הציגו כפיר ניימן, מנהל אגף קידום עסקים, ואריאל בזיז, מחזיק תיק העסקים, את השינוי בגישת העירייה. ניימן תיאר את המאמצים להפוך את האגף לשירותי ונגיש יותר, בין היתר באמצעות הקמת מוקד ייעודי לקשר ישיר עם בעלי העסקים והטמעת טכנולוגיות המאפשרות לנציגי העירייה לפעול בשטח ביעילות.
אריאל בזיז הוסיף כי העסקים הקטנים והבינוניים הם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, ולכן המדיניות העירונית מתמקדת כיום בהפחתת בירוקרטיה ובחיזוק הכלכלה בתוך השכונות. בזיז לא התעלם מהקשיים, וציין כי עבודות התשתית של הרכבת הקלה אמנם יובילו לשיפור בעתיד, אך הן מייצרות אתגרים יומיומיים לבעלי העסקים, ולכן העירייה מפעילה פרויקטים תומכים לצמצום הפגיעה. בנוסף, הוא הדגיש את המחויבות לעסקים של משרתי המילואים דרך מתן עדיפות במכרזים וליווי אישי.
גם עולם הבריאות הירושלמי עובר תמורות, כפי שתיאר ארז לוי, מנהל כללית מחוז ירושלים. לוי הסביר כי האתגר הוא לשלב בין הקידמה הטכנולוגית לבין הקשר האנושי. הוא פירט על פרויקטים המבוססים על בינה מלאכותית המסייעים לרופאים לדייק את הטיפול במטופלים, ועל הנגשת שירותי רפואה מורכבים ישירות לתוך הקהילה. בין היתר, הזכיר לוי מכשור מתקדם לשיקום פיזיותרפי ומערכות המאפשרות בדיקות פיזיות מרחוק ומשלוח תרופות עד הבית. לדבריו, שיתוף הפעולה עם העירייה חיוני במיוחד בהתאמת השירותים לאוכלוסיות המגוונות בעיר ובמניעת תחלואה ופציעות, כמו מיזמים למניעת נפילות בקרב בני הגיל השלישי.
הפאנל הסתיים בנימה של אופטימיות זהירה, כאשר הדוברים הסכימו כי ירושלים נמצאת בתהליך של התרחבות המוקד העסקי והכלכלי שלה. נראה כי השילוב בין פיתוח תשתיות, טכנולוגיה רפואית, ותמיכה ביוזמות מקומיות, מכוון את העיר למקום שבו היא מנסה להפוך למרכז משמעותי ומשפיע בכל תחומי החיים בישראל.
החמצתם את הכנס? צפו בכל רגעי השיא מכנס ירושלים לכלכלה ועסקים 2026
הכנס בהשתתפות עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, בנק יהב, חברת אלדן, כללית מחוז ירושלים, פאהן קנה יועצים GT Israel, ויסמן אחזקות, מטי ירושלים, סנטרל פארק, סמוב, לשכת המתווכים, לשכת היועצים העסקיים, להב – לשכת העצמאים בישראל, לשכת עורכי הדין,התאחדות התעשיינים, יקבי ירושלים, בוני ירושלים, חברת יפעת MI מגדל הנשרים בגבעת שאול, גב ים קמפוס העברית, מכללת עזריאלי להנדסה, המרכז האקדמי לב, העמותות: אלווין ישראל, הורה ירושלים, ושקל וכן אתר electrica. את הכנס הפיק משרד מסר אחד בהנהלת פיני קבסה