מהפכת ההקלות שיצאה משליטה?

המבקר מצביע על זינוק בלתי נתפס בתוך עשור: בשנת 2016 רק 5% מהתלמידים קיבלו הארכת זמן. השינוי הדרמטי החל ב-2015, אז ביטל משרד החינוך את הדרישה לאבחון מקצועי חיצוני והעביר את הסמכות לבתי הספר. מאז, כך נראה, הסכר נפרץ.

"ממצאי הביקורת מטרידים ביותר ומעלים סימן שאלה גדול על שיטת הארכות הזמן", קובע המבקר אנגלמן. הדוח מציין כי בעוד לקויות למידה והפרעות קשב קיימות אצל 5%-15% מהאוכלוסייה, בפועל כמעט מחצית מהנבחנים מקבלים התאמות על בסיס זה.

הקשר בין ארנק לציונים

אחת הנקודות הכואבות בדוח נוגעת לפער הסוציו-אקונומי. מתברר כי ההתאמות, שנועדו לצמצם פערים, דווקא מעמיקות אותם:

• בקרב תלמידים ממעמד גבוה: שיעור הזכאות עומד על 55%.

• בקרב תלמידים ממעמד נמוך: שיעור הזכאות צונח ל-39%.

המשמעות היא שתלמידים המגיעים מרקע חזק יותר נהנים יותר מההטבה, שמוסיפה בממוצע כ-2.5 נקודות לציון הסופי. בנוסף, נמצא כי תלמידי 5 יחידות במתמטיקה זכאים ליותר הארכות זמן מאשר תלמידי 3 יחידות.

אין פיקוח במחוז ירושלים

בדיקת עומק שביצע המבקר ב-11 תיכונים, בין היתר במחוז ירושלים, העלתה כי אף בית ספר לא עבר פיקוח או בקרה מצד המחוז על אופן מתן ההקלות. המבקר מתריע כי המצב הנוכחי יוצר חוסר אחידות משווע: "ייתכן מצב שבו לשני תלמידים דומים בבתי ספר שונים ייקבעו החלטות שונות – לאחד תאושר הזכאות ולאחר לא".

מנהלת תיכון שנבדקה בביקורת הודתה כי התהליך יוצר "חיכוך" מול הורים ומורים, שנדרשים לקבוע התאמות מבלי שהוכשרו לכך.

המבקר אנגלמן קורא לשר החינוך לבחון מחדש ובאופן דחוף את מדיניות ההקלות: "יש לטייב את ההליך כך שישקף צורך אמיתי ולא יעמיק פערים בין התלמידים".