זינוק חד בהערכה לאיכות תפקוד העירייה ובשביעות הרצון מהשירות בירושלים
מסקר הלמ"ס אשר התפרסם היום (23.9), עולה כי בעשור האחרון עלה שיעור תושבי ירושלים המעריכים בחיוב את תפקוד העירייה מ־39% ל־68%; שיעור הסבורים כי העירייה מספקת שירותים באופן שוויוני עלה מ־35% ל־67%; ושביעות הרצון מהשירות עלתה מ־56% ל־70%.
עיריית ירושלים זוכה לעדנה ולשיפור ניכר בעמדות הציבור כלפיה, כך מצביעים נתוני הסקר החברתי 2025 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), המשקפים שינוי חיובי ומשמעותי ביחסם של תושבי הבירה לתפקוד הרשות ולשירותים המוענקים בהשוואה לנתוני שנת 2015.
על פי ממצאי הלמ״ס, שיעור בני 20 ומעלה בקרב תושבי ירושלים המעריכים באופן חיובי את תפקוד הרשות המקומית קפץ מ־39% בשנת 2015 ל־68% בשנת 2025. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים כי לאורך העשור האחרון ניכר שיפור בהערכת תפקוד העירייה בירושלים, לצד מגמת שיפור שנרשמה גם בערים גדולות נוספות.
ממד נוסף שבו נרשם שיפור משמעותי נוגע לתפיסת השוויוניות בחלוקת השירותים העירוניים ברחבי הבירה. שיעור התושבים בירושלים הסבורים כי הרשות המקומית מספקת שירותים באופן שוויוני, ללא הבדל בין קבוצות האוכלוסייה השונות, זינק מ־35% בשנת 2015 ל־67% בשנת 2025.
במדד שביעות הרצון מאיכות השירות שהתקבל בפועל נרשמה מגמה חיובית בולטת: שיעור התושבים שפנו לקבלת שירות והיו מרוצים ממנו עלה מ־56% בשנת 2015 ל־70% בשנת 2025. הנתון מקבל משנה תוקף בהשוואה לערים גדולות אחרות בישראל; בתל אביב־יפו שיעור המרוצים ירד מ־84% בשנת 2015 ל־78% בשנת 2025, ובחיפה נרשמה ירידה מ־66% ל־63%.
מגמה זו באה לידי ביטוי גם ביחסם של עובדי הרשות אל הפונים. בירושלים עלה שיעור המרוצים מיחס העובדים מ־63% בשנת 2015 ל־70% בשנת 2025, בעוד שבתל אביב־יפו חלה ירידה מ־83% ל־77%, ובחיפה מ־70% ל־65%.
בנוסף, הסקר מלמד על שיפור מהותי בהנגשת המידע לתושבים: בשנת 2025, 73% מהפונים בירושלים דיווחו כי קיבלו מידע ברור ומדויק אודות תהליך קבלת השירות, לרבות התנאים לקבלתו, המסמכים הנדרשים ומשך הטיפול. ממצאי הלמ״ס משקפים שינוי רחב באופי צריכת השירותים העירוניים, כאשר לאורך העשור האחרון חל מעבר ממפגשים ישירים מול פקידים לשימוש מוגבר בערוצים מקוונים, והאינטרנט ביסס את מעמדו כאמצעי הפנייה השכיח ביותר לרשויות המקומיות.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "אני גאה בעובדי עריית ירושלים ובמנהלי המינהלים והאגפים. נתוני
הלמ״ס משקפים את המהפכה שאנו מובילים בשירות העירוני בירושלים בשנים האחרונות. העלייה המשמעותית בנתונים היא עדות לעבודה מקצועית, מסורה, יומיומית ועקבית של כלל המערכת העירונית. ירושלים היא עיר גדולה, מגוונת ומורכבת, ולכן השיפור הזה משמעותי במיוחד. לצד ההישגים, אנחנו ממשיכים להשתפר, להרחיב את השירותים הדיגיטליים, להנגיש את השירות לכלל התושבים, לייעל תהליכים ולהציב את התושב במרכז העשייה העירונית. המטרה שלנו ברורה: להמשיך ולשפר את איכות השירות ואת שביעות הרצון של תושבי ירושלים."
במבט ארצי על נתוני הלמ"ס
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך לקט הסקר החברתי 2025 המתפרסם היום (23.9), בחינת עמדות הציבור בכלל הרשויות המקומיות בישראל מעלה תמונה רחבה ומפורטת על הרגלי צריכת השירותים, תפיסת השוויוניות ויחסי תושב-רשות ברחבי המדינה כולה. ברמה הארצית, 66% מכלל האזרחים הבוגרים בני 20 ומעלה מעריכים באופן חיובי את תפקוד הרשות המקומית ביישוב מגוריהם, כאשר ירושלים עוקפת נתון זה ומתייצבת מעל הממוצע הארצי.
בחלוקה גיאוגרפית, נתוני הלמ"ס חושפים פערים מובהקים בין ערי המרכז לפריפריה: בראשון לציון וברמת גן נרשמו שיעורי שביעות רצון גבוהים במיוחד הנעים סביב 80%-81%, בעוד שבערים דוגמת אשדוד, פתח תקווה ובאר שבע עומד שיעור שביעות הרצון על טווח שבין 51% ל-62% בלבד.
בנוסף לכך, על פי נתוני הלמ"ס, מגמת הדיגיטציה של השירותים העירוניים מקיפה כיום את כלל הרשויות בישראל ומייצרת פער בין-דורי מובהק; בעוד שקבוצות הגיל הצעירות (בני 20 עד 44) מנהלות כ-78% מכלל הממשק מול הרשויות באופן דיגיטלי מלא, בקרב בני 65 ומעלה עדיין נרשם צורך משמעותי במענה אנושי טלפוני ובקבלת קהל פרונטלית. מומחי מדיניות ציבורית מציינים כי הזינוק הייחודי של ירושלים נובע בין היתר מהשקעה מסיבית בשדרוג המוקדים העירוניים, פריסת נקודות שירות במינהלים הקהילתיים ברחבי השכונות וצמצום בירוקרטיה בהליכי רישוי ותשלומים.