מנגינת חיים בתוך הרעש: מנכ"לית הורה ירושלים טלייה הקינן רוז בראיון על המופע שהפך לכתב ההגנה של התרבות המקומית
איך הופכים מפגש סוער בסטודיו לקונספט של מופע קיץ מצליח, וכיצד שומרים על שושלת מחול חיה בזמן מלחמה? מנכ"לית הורה ירושלים, טלייה הקינן רוז, לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של המופע "זן נדיר" ומסבירה איך חיבור בין-דורי של רקדנים בני 14 לצד ותיקים הרוקדים מעל 50 שנה מייצר את הלב הפועם של העיר.
בתוך המציאות היומיומית המורכבת והשברירית, קל לפעמים לאבד את המנגינה הפנימית שלנו. אבל בצהרי יום שישי האחרון, באולם רבקה קראון המלא במתחם תיאטרון ירושלים, עלה מופע הנעילה החגיגי "זן נדיר" והוכיח שיש דברים ששום רעש רקע לא יכול להשתיק. המופע, שעלה במסגרת "פסטיבל ירושלים מזרח ומערב" הרביעי, הפך למפגן עוצמה מרגש של תנועה, קצב ושייכות מקומית.
כדי להבין איך נולד הרעיון השאפתני הזה, שוחחנו עם מנכ"לית הורה ירושלים, טלייה הקינן רוז, שמנהלת ביד רמה את אחד מגופי התרבות המובילים בעיר. "הכל התחיל ביום שני רגיל לחלוטין, בשעה 11:30 בבוקר". "התכנסנו בסטודיו לסיעור מוחות טעון בעיצומה של תקופת המלחמה. קשה מאוד להסתער על יצירה חדשה בימים כאלה, והפגישה הרגישה יותר כמו פריקת מחשבות משותפת מאשר ישיבה רשמית. פתאום דניאל טורים, אחת היוצרות בצוות, שיתפה אותנו בריקוד חדש שהיא בנתה עבור להקת ה'אפרוחים' הצעירה שלנו, וסיפרה שהיא בחרה ליצור ריקוד חדש לצלילי "זן נדיר" לזיכרה של קורין אלאל הזמרת האהובה וכי היא ממש מזדהה עם זה שאנחנו זן נדיר. באותו רגע בסטודיו, המילים האלו פשוט פתחו לכולנו את הראש והלב. הבנו מיד שזה הסיפור שאנחנו רוצים ויכולים לספר הקיץ".
המטרה לא הייתה להעלות עוד מופע פולקלור שגרתי ורגיל, אלא להביא לבמה סיפור עמוק של המשכיות. את המופע פתחו דבריה של חגית זרגרי, מנהלת אמנותית וכוריאוגרפית בהורה ירושלים, אשר נכתבו במיוחד לרגל האירוע. בדבריה ציינה כי קהילה תרבותית מתפתחת ממש כמו זן ייחודי בטבע, וכי ישנם ארבעה שלבים קבועים שמחזיקים את הלהקות:
קודם כל התחדשות בלתי פוסקת, שבה כל דור של רקדנים וכוריאוגרפים מביא איתו פרשנות מקורית ונטילת סיכונים אמנותית שמוסיפה שכבה חדשה לקלאסיקה המוכרת. השלב השני הוא שימור של מה שבאמת חי ורלוונטי, כדי שהערכים והמסורות יעברו הלאה דור אחרי דור. מעבר לזה, בעולם דיגיטלי והישגי שרץ קדימה ושוכח לעיתים את השורשים, הורה ירושלים פועלת כמו אי קהילתי השומר על שפה אנושית ותרבותית משלו. השלב האחרון והחשוב ביותר הוא הטיפוח המכוון – המדריכים והמורים שמגדלים כאן לאורך עשרות שנים, בסבלנות אין קץ, את הכישרון, את אהבת הבמה ואת הזיקה העמוקה לעיר ולארץ. לא מדובר ביד המקרה, אלא בעבודה קשה ומסורה.
אחד האלמנטים המרכזיים במופע שהפכו אותו ליוצא דופן בנוף המקומי הוא החיבור הבלתי אמצעי בין חומרי פולקלור מסורתיים לבין עיבודים עכשוויים ובועטים. לראות את הדור הצעיר עף מהעיבוד המוזיקלי לריקוד המולדבי, משתגע מהפינאלה של 'יורינקה' וצועק 'היי הופה' בשמחה מתפרצת מול שירה עברית שהוא מכיר על בורייה – זו תופעת טבע תרבותית שאין לה אח ורע.
הקסם האמיתי קורה מאחורי הקלעים ובא לידי ביטוי על הבמה במפגש הבין-דורי. מצד אחד עומד רקדן צעיר מלהקת האפרוחים שרוקדים בקושי שנתיים, ומצד שני עומדים לצדו רקדנים ותיקים עם רקורד של עשר, עשרים ואפילו 46 שנים בלהקה. המפגש הזה הוא 'התורה שבעל פה' של המחול הישראלי. זו שרשרת אנושית חסינה, שמוכיחה שיש ללהקות שורשים עמוקים מספיק כדי להחזיק מעמד גם כשהקרקע בחוץ שברירית ולא יציבה. דברי חגית זרגרי מתוך המופע.
שיאו של האירוע נרשם בחיבור הקוסמי והכמעט מובן מאליו בין להקות המחול לבין תזמורת ירושלים מזרח ומערב, בניצוחו של מאסטרו תום כהן. העוצמה המוזיקלית והעיבודים המתוחכמים של התזמורת העניקו לרוקדים מעטפת מושלמת שהרעידה את האולם.
בסיום המופע החגיגי, הביעו ראש עיריית ירושלים וראשי הנהלת הורה ירושלים את התרגשותם הרבה מהרמה האמנותית הגבוהה שהוצגה על הבמה. ראש העיר, משה ליאון, הגדיר את האירוע כ"חוויה ענקית" והוסיף: "זה היה מופע מדהים בצהרי יום שישי, מול אולם מלא מפה לפה. פשוט חוויה יוצאת דופן, יישר כוח לכל העוסקים במלאכה". לצידו, החמיאה יו"ר הורה ירושלים, פרופ' צפירה גרבלסקי ליכטמן, למקצועיות חסרת הפשרות של הרקדנים וציינה בגאווה: "מדובר ברמה גבוהה ביותר ובלהקה הייצוגית הטובה ביותר בארץ, שהשמיים הם הגבול עבורה". נשיא הכבוד של הורה ירושלים, עו"ד יאיר גרין, חתם את הדברים המרגשים ואמר: "בעיניי, המחול הישראלי הוא אות ומופת לעם המחדש את עלומיו בארצו. המופע המרהיב הזה מציג את ישראל היפה, האנרגטית והטובה, שמביאה לכולנו שמחה גדולה בלב – והלוואי שירבו מופעים כאלה".
"זהו מפגש פסגה של גופי תרבות ירושלמיים שיוצרים יחד את ההיסטוריה התרבותית של העיר ירושלים", מסכמת המנכ"לית טלייה הקינן רוז בהתרגשות רבה. "ההיסטוריה הזו נכתבת בצלילים ובתנועה, והיא היסטוריה נושמת, פועמת, שמחברת מזרח ומערב, שורשים וכנפיים. תמיד עולה המנגינה של הורה ירושלים, ולמרות שלפעמים קשה לשמוע אותה בגלל רעשי הרקע של התקופה, באולם היא נשמעה כקול צלול, חזק וברור. מנגינת חיים שהיא זן נדיר ואדיר, וכזו שכאן כדי להישאר".
"זן נדיר":
ניהול אמנותי כללי: הראל יצחקי
ביצוע: הלהקות הייצוגיות של הורה ירושלים
ניהול אמנותי להקות: הראל יצחקי, דניאל בן חמו, חגית זרגרי, דניאל טורים