טראומה, עקירה ובינה מלאכותית: מה עובר על הגיל השלישי בשלוש שנות מלחמה?
הכנס הדו-שנתי ה-26 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, שיתקיים בתאריכים 2-3 בספטמבר בבנייני האומה בירושלים, יעמוד השנה תחת הכותרת "בין שגרה לחירום, אתגרים, הזדמנויות ומרחבי צמיחה". האירוע יעסוק במגוון רחב של היבטים בתחום הזקנה וישים דגש מרכזי על האופן שבו מצבי שגרה וחירום משפיעים על האוכלוסייה המבוגרת באופן מיוחד, כמו גם על אנשי המקצוע והמערכות העוסקים בטיפול בהם.
לאורך השנים ביסס הכנס הדו-שנתי את מעמדו כאירוע המרכזי והמשפיע ביותר בתחום הזקנה בארץ, והוא משמש כמקום מפגש ובמה רחבה לאנשי המחקר והאקדמיה המציגים את מיטב ההישגים המדעיים, לקובעי המדיניות הפועלים להרחבת ההתייחסות הלאומית לנושא, ולאנשי השדה הנושאים בעול הישיר והמעשי בטיפול, בליווי ובסיוע לזקנים.
במסגרת ימי הכנס יוקדשו מושבים מיוחדים למלחמה ולהשפעתה על הזקנים. בין היתר יוצגו מחקרים אקדמיים העוסקים בנושא הטראומה והחוסן בגיל השלישי, השלכות הפינוי והעקירה מהיישובים בקו העימות הצפוני, הזדקנות בצל המלחמה ומיזמים שנולדו בעקבות אסון השבעה באוקטובר כדוגמת "שנת שירות למבוגרים". לצד נושאים אלה יוצגו מחקרים פורצי דרך בתחום החדשנות הטכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית (AI) עבור האוכלוסייה המבוגרת, פתרונות מקיפים למצוקת הסיעוד בישראל ומושבים שיעסקו באיכות הטיפול, ביטחון ורווחה של זקנים במסגרות לטיפול ממושך.
באירוע ייקחו חלק שלושה חוקרים מהמובילים בעולם בתחום הזקנה והחוסן: פרופ' ג'יי אולשנסקי, מומחה בינלאומי בהזדקנות, אריכות ימים (לונג'יוויטי) וביו-דמוגרפיה מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו שבארה"ב; פרופ' מולי להד, מומחה בינלאומי לחוסן וטראומה, נשיא ומייסד מרכז משאבים בישראל, שירצה על חוסן ופסיכוטראומה; ופרופ' אמריטוס דב שמוטקין מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומכון הרצג לחקר הזיקנה באוניברסיטת תל אביב.
השנה מציינת האגודה הישראלית לגרונטולוגיה 70 שנים להיווסדה. מיום הקמתה חרטה האגודה על דגלה לחתור לחברה שבה כלל האוכלוסייה הזקנה במדינת ישראל תחיה חיים בעלי משמעות, בכבוד, בעצמאות מרבית, במעורבות ובחברה שוויונית. במהלך עשרות שנות פעילותה איגדה תחתיה קהילת חוקרים ואנשי מקצוע, פעלה לחיזוק מקצוע הגרונטולוגיה, ושימשה כוח מניע בעיצוב מדיניות חברתית – לרבות ניסוח המלצות תאורטיות ומעשיות לנבחרי הציבור ולקובעי המדיניות, תוך השמעת קולם של הזקנים והובלת שינוי חברתי במעמדה של האוכלוסייה המזדקנת בישראל.
יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, פרופ' יצחק בריק, התייחס לחשיבות הכינוס: "כמעט שלוש שנים עברו מאז הטראומה של ה-7 באוקטובר ומאז אנו בעיצומן של שלוש שנות מלחמה. השנה יוצגו בכנס מעל 400 מחקרים, תוכניות ומיזמים, כמות מרשימה המעידה על ביסוס והתפתחות מחקר הזקנה בישראל כמו גם על התפתחות השירותים. כמו כן יוענק פרס מטעם האגודה למחקר בתחום הזקנה, תוענק תעודת הוקרה למפעל חיים ויוענקו תעודות הוקרה לציון תרומה ייחודית למען האוכלוסייה הזקנה בישראל. אנו ניצבים כחודשיים לפני הבחירות הארציות, ובהזדמנות זאת אנו קוראים לממשלת ישראל ולראשי המפלגות להציב את נושא הזקנה במקום הראוי לו בחברה הישראלית. כולי תקווה שנוכל להמשיך להוביל את השינוי החברתי למען הזקנים ולרתום את קובעי המדיניות למען רווחתם".
יושבי ראש הוועדה המדעית של הכנס, פרופ' יעקב בכנר וד"ר רינת ליפשיץ, הוסיפו: "הכנס הוא עדות לכך שתחום הזקנה בישראל, במחקר ובשדה מתרחב ומשגשג, המודעות לנושא גדלה והתחום מושך אנשים מדיסציפלינות מגוונות".
מהי גרונטולוגיה, וכיצד היא עוצבה לאורך 70 שנה בישראל?
מקור המונח גרונטולוגיה מגיע מיוונית עתיקה – הלחם של המילים גֶרוֹן (Geron, ישיש/אדם זקן) ולוֹגְיָה (Logia, תורה או מדע), כלומר "תורת הזקנה וחקר ההזדקנות". את המונח טבע לראשונה בשנת 1903 חתן פרס נובל לרפואה, הזואולוג והאימונולוג היהודי-רוסי איליה מצ'ניקוב. בניגוד לגריאטריה המתמקדת אך ורק בטיפול הרפואי והמחלות של הגיל השלישי, גרונטולוגיה מהווה תחום דעת רב-תחומי רחב החוקר את ההיבטים הביולוגיים, הפסיכולוגיים, החברתיים והכלכליים של תהליך ההזדקנות.
האגודה הישראלית לגרונטולוגיה נוסדה בישראל בשנת 1956 במטרה לתת מענה מדעי, חברתי ומקצועי לגידול הדמוגרפי המתמיד בשיעור האוכלוסייה המבוגרת. לאורך 70 שנות פעילותה מובילה האגודה כתבי עת מדעיים (כגון 'גרונטולוגיה וגריאטריה'), מפעילה ועדות מקצועיות, ומקדמת רגולציה וחקיקה למען זכויותיהם ואיכות חייהם של הזקנים בקהילה ובמסגרות הסיעודיות.