בין ארנונה לבקעה: האם הסנטר יהפוך למקום המפגש לשכונות דרום העיר?
דליה שטובינסקי יצאה לבדוק איך מתחם אחד על ציר דרך חברון משלב בין רשתות גדולות לעסקים ירושלמיים שורשיים, להתמודד עם בעיית החניה, ולשמור על ה-DNA המקומי.
מאת: דליה שטובינסקי
לפני שבועיים קבעתי עם חברה טובה, סטודנטית שעברה לא מזמן לירושלים ושוכרת דירה בשכונת ארנונה. בעודי בדרך אליה, הנייד שלי צילצל. "מה בא לך לאכול?", היא שאלה, "סושי? פיצה? המבורגר? או שרק נשב על כוס בירה?"
צחקתי. "מה נסגר", שאלתי, "פתחת מסעדה מתחת לבית?"
"לא", היא השיבה, "אבל יש פה את בית הנציב במרחק הליכה קצר, ויש שם פשוט הכל".
הסתקרנתי. הכרתי את השם, כמובן, אבל הייתי בטוחה שמדובר בעוד מרכז מסחרי שכונתי טיפוסי – מהסוג שקופצים אליו רק כדי לקנות חלב ולברוח הביתה. כשהגעתי למקום, הבנתי מיד שטעיתי.
למרות התנועה הערה והעמוסה כרגיל של ציר דרך חברון, החניון התת-קרקעי היה זמין ומרווח להפתעתי (וכירושלמית, אתם בטח יודעים שחניה זמינה היא כבר חצי אירוע). עליתי במעלית, ומה שתפס את העין שלי ברגע שיצאתי ממנה היה הפסיפס האנושי: משפחות בעיצומה של ארוחה משותפת, צעירים שתפסו בירה של אחר הצהריים, ותושבים שעצרו לרגע לסידורים. המקום לא הרגיש כמו קניון מנוכר וסגור, אלא כמו מרכז קהילתי תוסס ומלא חיים.
התיישבנו לארוחה חלבית, ובזמן ששוחחנו קשה היה לפספס את האדם שישב בשולחן הסמוך. הוא היה צמוד לנייד, ובמקביל החליף מילה עם חצי מהאנשים סביבו, שאל לשלומם, והביט בכל רגע סביב, מנסה לוודא שהכל מתנהל כשורה – המתחם נקי, שהשירות מתוקתק ושיש תנועה טובה בסנטר. קל היה להבחין שמדובר בדמות דומיננטית במקום.
בחוצפה ישראלית קלה ניגשתי ושאלתי אם הוא קשור למתחם. הוא חייך והשיב : "קשור, בטח קשור". אחרי שתי דקות של שיחה קצרה, הבנתי שמדובר ביוסף כהן, מנכ"ל בקבוצה שנקראת "זמרת נצח" ומובילה את המתחם. כדי שהחברה שלי לא תתעצבן שגם במפגש חברתי אני נסחפת לעבודה עיתונאית, הצעתי שנדבר בהמשך השבוע. יוסף שקלט את הסיטואציה הציע: "את מוזמנת לכאן השבוע לקפה, ונשב לדבר כדי שתקבלי כל מידע שרק תרצי על ה-סנטר (מה שהתברר כשמו של המתחם)".
חייגתי, קבענו, וחזרתי לפגישה. ישבנו לשיחה מרתקת בגובה העיניים בסנטר או כמו שהוא ה-CENTER כדי לשמוע איך מייצרים מתחם מצליח, בלי לאבד את הלב והנשמה של העיר.
יוסף, אז איך בכלל נולד הרעיון של CENTER בית הנציב?
"מלכתחילה המטרה שלנו לא הייתה לבנות עוד קניון סטנדרטי ומנוכר. חיפשנו לייצר מקום שיהיה חלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית של התושבים כאן. מקום שאתה יכול לפתוח בו את הבוקר עם קפה משובח, לסגור את כל הסידורים של הבית בלי לרוץ חצי עיר, ובערב לשבת לאכול בכיף עם המשפחה או עם החבר'ה. הרגשנו שהיה חסר בדרום העיר מתחם נעים, נגיש ומזמין, שפשוט נותן פתרון איכותי להכל במקום אחד".
בסופו של דבר, ירושלים מלאה במרכזים מסחריים. מה הופך דווקא את המקום הזה לשונה?
"הסוד הוא בחשיבה על הפרטים הקטנים ובדיוק של העסקים שיכנסו למתחם. הכנסנו לכאן עסקים שמדברים לאנשים בגובה העיניים. כשתושב יודע שהוא מוצא קולינריה משובחת, שירותים חיוניים כמו תיקון לנייד, חנויות בילוי ופנאי כמו מסעדות, פיצה, וסושי ומסחר כמו סופר, תחת קורת גג אחת, ובנוחות – הוא פשוט חוזר ונהנה בכל פעם מחדש".
אתם אלו שבחרתם ובחנתם באופן אישי את העסקים שנכנסים למתחם?
"בוודאי, וזה אולי החלק הכי חשוב בתהליך. לצד רשתות גדולות ומוכרות כמו רולדין, כיתן, ג’פאן ג’פאן ופיצה עגבנייה, היה לנו קריטי לתת בית חם לעסקים ירושלמיים אותנטיים ושורשיים כמו ‘תבלין ובוטן’, ‘אבנר דגים’ ו’באבוש’. זה בדיוק מה שמעניק למקום את האופי והנשמה האמיתיים שלו. אנחנו מחפשים עסקים שמשלימים זה את זה, ומעבר לזה – אנשים שיודעים לתת שירות חם ומכל הלב".
*אני מבינה שהעסקים כאן שומרים על יציבות ורצים יחד כבר שנים ארוכות. בשוק התזזיתי של היום, זה ממש לא מובן מאליו.*
"נכון, וזה הסיפוק הכי גדול שלנו כמנהלים. העסקים כאן בנו לעצמם עם השנים קהל לקוחות קבוע, נאמן וחזק מאוד מהסביבה. כשהעסקים במתחם משגשגים ומחזיקים מעמד לאורך שנים, זו ההוכחה הטובה ביותר עבורנו שהמודל של המתחם עובד נכון ובריא".
אי אפשר לדבר על מרכז מסחרי בירושלים בלי לדבר על נגישות וחניה. עד כמה זה פקטור כאן?
"זה מרכיב מאוד קריטי. הקרבה לשכונות כמו ארנונה, בקעה, ארמון הנציב ותלפיות מביאה אלינו מסה של תושבים מדי יום. ידענו מראש שאם ההגעה לא תהיה חלקה והחניה לא תהיה נוחה, אנשים פשוט יוותרו ויחפשו אלטרנטיבות. לכן השקענו בחניון משאבים רבים. כשההגעה פשוטה ויש חניה בשפע, כל חוויית הביקור משתנה. אנשים מגיעים לעיתים בשביל סידור קצר של חמש דקות, ומוצאים את עצם נשארים שעה שלמה לקפה פשוט כי נעים להם".
מה התוכניות של 'זמרת נצח' להמשך הדרך כאן בסנטר?
"אנחנו חברה שמתמחה במרכזים קהילתיים ומסחריים מהסוג הזה, אף פעם לא קופאים על השמרים. בסנטר בית הנציב אנחנו עובדים בימים אלו על שדרוג של חוויית המבקר. אנחנו מתכוונים להכניס עוד כמה אלמנטים חדשים, מפתיעים ומעניינים, ונמשיך לפתח ולגוון את הפעילויות במקום".
לסיכום אז למה להגיע דווקא לסנטר בית הנציב?
"כי זה השילוב המושלם של הכל במקום אחד – אוכל מצוין, מסחר, שירותים, אווירה שכונתית עוטפת, והכי חשוב: ה-די.אן איי הירושלמי האמיתי".
בדרך חזרה מהביקור השני שלי בבית הנציב, נזכרתי שוב בשיחת הטלפון מהחברה שלי: "מה בא לך לאכול?". אחרי כמה שעות במצטבר במתחם, הבנתי שזה באמת כבר לא משנה. כשיש מקום אחד שמרכז את הכל, קרוב לבית ועם חניה, האפשרויות הופכות לטובות ומזמינות. לפעמים, וכמו שירושלמים אוהבים לומר – פשטות, אותנטיות ונוחות הן השילוב הירושלמי המנצח.
מדד שטוב | עם דליה שטובינסקי
הכירו את המדור החדש שלנו שיעשה לכם סדר בסצנת האוכל והבילוי הירושלמית. איפה באמת שווה להעביר את הזמן, ומה קורה כשמניחים את ההבטחות השיווקיות בצד ובודקים את החוויה האמיתית בגובה העיניים?
סיכום הסיור ב-Center בית הנציב:
הטעם והמגוון הקולינרי: 4 מתוך 5 בסולם שטוב. (תמהיל נכון ומגוון . החל מרשתות פופולריות כמו רולדין וג'פאן ג'פאן, ועד מוסדות מקומיים עם נשמה אותנטית כמו 'באבוש' ו'אבנר דגים').
אווירה, שירות וחוויית מבקר: 4.5 מתוך 5 בסולם שטוב. (המתחם פתוח, מזמין ושוקק חיים, ויוצר תחושה של כיכר קהילתית שכונתית ותוססת, רחוק מהניכור של הקניונים הגדולים).
נגיש, נוח ומהר (חניה ומיקום): 5 מתוך 5 בסולם שטוב! (חניון תת-קרקעי זמין, מרווח ונוח לגישה ישירות מציר דרך חברון העמוס. יתרון למי שמחפש לעצור לסידור קצר או לפגישת קפה מהירה).
בשורה התחתונה: 4.5 מתוך 5 במדד שטוב. סנטר בית הנציב מפצח את הנוסחה הירושלמית: הוא מעניק פתרון שלם, נגיש ונוח להכל במקום אחד, מבלי לאבד את האופי, השירות החם והנשמה המקומית. מומלץ !