87% מהתלמידים: צוותי הוראה אינם מכינים אותנו לעתיד; 43% מהמורים חושבים אחרת

סוגיית הבינה המלאכותית יצרה גם היא מחלוקת ברורה בין הדורות. קרוב לשמונים אחוזים מהתלמידים וכשבעים אחוזים מההורים מעריכים כי הבינה המלאכותית תחליף בעתיד חלק ניכר ממשימות ההוראה, לעומת חמישים ושישה אחוזים בלבד מצוותי ההוראה. מעל שבעים וחמישה אחוזים מהתלמידים וההורים סבורים שמערכת החינוך טרם התאימה את עצמה לעידן הבינה המלאכותית, בעוד ארבעים אחוזים מהמורים סבורים שההתאמה כבר בוצעה. במקביל, כשמונים אחוזים מהתלמידים וההורים אינם שבעי רצון מהתמודדות המערכת עם אתגרי הרשתות החברתיות, שיימינג ופייק ניוז, לעומת כארבעים אחוזים מעובדי ההוראה שחושבים כי המערכת פועלת כנדרש.

המחקר מציג תמונה מורכבת של כבוד הדדי בבתי הספר. רוב בני הנוער, בשיעור של חמישים ושבעה אחוזים, מעידים כי יחס התלמידים כלפי מורים אינו מכבד, עמדה שזוכה להסכמה דומה אצל חמישים וארבעה אחוזים מהמורים וחמישים ושלושה אחוזים מההורים. מנגד, חמישים וארבעה אחוזים מצוותי ההוראה טוענים שיחס ההורים כלפיהם מכבד, לעומת חמישים ואחד אחוזים מההורים שמעידים כך על עצמם. שביעות הרצון הכללית נמוכה ביותר בקרב הלומדים, כאשר מעל שישים ושישה אחוזים מהתלמידים וכחמישים ושבעה אחוזים מההורים אינם מרוצים ממערכת החינוך, בעוד שבקרב המורים רק ארבעים ושלושה אחוזים מביעים חוסר שביעות רצון.

הפתעה נרשמה בשאלת הגיאוגרפיה, כאשר חמישים ושבעה נקודה שני אחוזים מבני הנוער סבורים שהפערים בין המרכז לפריפריה הם שוליים או אינם קיימים כלל, לעומת כמחצית מהמורים ושישים אחוזים מההורים שרואים בהם פערים משמעותיים. בד בבד, למעלה מתשעים אחוזים מההורים והמורים, ויותר משמונים ושישה אחוזים מהתלמידים, מסכימים כי לאחר משברי הקורונה והמלחמה, תפקידה המרכזי של מערכת החינוך הוא להעניק מרחב רגשי ונפשי בטוח ויציב.

בפילוח הפנימי של עובדי ההוראה בלט פער מגדרי מובהק, כאשר המורות ביקורתיות ופחות חיוביות מהמורים הגברים בכל המדדים. שבעים ושניים אחוזים מהמורים הגברים מרוצים ממערכת החינוך לעומת חמישים אחוזים בלבד מהמורות. שישים ושישה אחוזים מהגברים משוכנעים שהמערכת מכינה לעולם העבודה לעומת שלושים ושלושה אחוזים בלבד מהנשים. חמישים וארבעה אחוזים מהגברים סבורים שהמערכת מותאמת לעידן הבינה המלאכותית לעומת שלושים וארבעה אחוזים מהנשים. שישים וחמישה אחוזים מהגברים חשים יחס מכבד מצד התלמידים לעומת שלושים ושמונה אחוזים בלבד מהמורות, ושישים ושישה אחוזים מהגברים מרגישים כבוד מההורים לעומת מחצית מהמורות.

עם חשיפת הממצאים הדגישו בעיריית ירושלים, יוזמת הוועידה הבינלאומית, כי תוצאות המחקר מציבות תמונת מצב חשובה ומורכבת שמחייבת את כלל המערכת להקשיב, ללמוד ולפעול. בעירייה ציינו כי הפערים שהתגלו בין התלמידים, ההורים וצוותי ההוראה מהווים הזדמנות מנהיגותית לאתגר תפיסות קיימות ולבחון יחד כיצד להתאים את החינוך למציאות המשתנה ולצרכים של דור העתיד. עוד הוסיפו כי קיומו של כנס בינלאומי בהיקף כזה בבירה מייצר שיח מקצועי רחב עם מומחים ומקבלי החלטות מהארץ ומהעולם, במטרה לגבש פתרונות פורצי דרך שיקדמו חינוך רלוונטי, מכיל ומעניק חוסן, המעמיד את התלמידות והתלמידים במרכז

הסקר נערך על ידי מכון קנטאר בקרב מדגם של שש מאות ושבעה משיבים, מתוכם מאתיים ואחד בני נוער בגילאי 14 עד 17, מאתיים וארבעה הורים לתלמידים, ומאתיים ושניים מורים ומנהלי בתי ספר מכל רחבי הארץ. טעות הדגימה המרבית עומדת על ארבעה נקודה אחד אחוזים.