מרפסות סוכה בירושלים: האתגר ההנדסי וההלכתי שמקפיץ את שווי הדירות במאות אלפי שקלים

מצוות "תשבו כעין תדורו" מציבה מבחן תכנוני מורכב במגדלי המגורים בבירה, כאשר מרפסת הסוכה הפכה למנוף יוקרה ולמקדם שווי נדל"ני משמעותי; משרד וקסלר אדריכלים מעמיק את פעילותו בירושלים, והסמנכ"ל לייבי גליקסון מסביר כיצד הופכים את הדרישה ההלכתית ליצירה הנדסית וטכנולוגית המניבה החזר השקעה דרמטי

מרפסות סוכה בירושלים מעסיקות בימים אלה את ענף התכנון והבנייה בבירה לקראת החג. עבור מרבית תושבי ישראל, חג הסוכות מסמל שבוע של חופשה משפחתית, טיולים ואירוח סמלי תחת סכך ירוק. אולם בירושלים ובסביבתה, עבור עשרות אלפי משפחות מהציבור הדתי והחרדי, המעבר לסוכה הוא הלכה למעשה, כאשר הבית כולו עובר למרפסת למשך שבעה ימים מלאים לסעודות החג, לשינה, ללימוד ולאירוח רב-דורי. הציווי ההלכתי "תשבו כעין תדורו", שלפיו הישיבה בסוכה צריכה להתקיים באותו האופן ובאותה רמת נוחות שבה אדם מתגורר בביתו, מציב בפני עולם האדריכלות וההנדסה אתגר תכנוני ייחודי שכמעט ואין לו אח ורע בעולם המערבי.

"בציבור הדתי והחרדי, דירה ללא מרפסת סוכה תקנית סובלת מירידת ערך משמעותית ביחס לדירה עם מרפסת מתאימה". לייבי גליקסון, סמנכ"ל הפיתוח העסקי במשרד וקסלר אדריכלים
"בציבור הדתי והחרדי, דירה ללא מרפסת סוכה תקנית סובלת מירידת ערך משמעותית ביחס לדירה עם מרפסת מתאימה". לייבי גליקסון, סמנכ"ל הפיתוח העסקי במשרד וקסלר אדריכלים

בציבור הדתי והחרדי, דירה ללא מרפסת סוכה תקנית סובלת מירידת ערך משמעותית ביחס לדירה עם מרפסת מתאימה, מבהיר כבר בפתח הדברים לייבי גליקסון, סמנכ"ל הפיתוח העסקי במשרד וקסלר אדריכלים. מדובר באחת מחברות התכנון הבולטות בישראל, הנמצאת בבעלותו ובניהולו של המנכ"ל והנדסאי האדריכלות ישראל וקסלר, אשר מעמיקה בימים אלה את פעילותה ונוכחותה בפרויקטים באזור ירושלים והסביבה. לדבריו, בעבר הפתרון המקובל היה ירידה אל חצרות הבניינים והקמת מבנים ארעיים על גבי מדשאות וחניות, אך כיום הסטנדרט השתנה לחלוטין. הדייר דורש שהסוכה תהיה המשך טבעי, מרווח ומכובד של חלל הסלון, מרחב נעים, מוצלל ולעיתים אף ממוזג, שיכול להכיל בנוחות שולחן חג רחב ומיטות לשינה.

בעולם שבו עתודות הקרקע בירושלים מצטמצמות והבנייה בעיר מזנקת לגובה במגדלים של 15, 20 ואף 30 קומות, האתגר התכנוני נעשה סבוך שבעתיים. הכלל ההלכתי הבסיסי קובע כי הסוכה חייבת לעמוד תחת כיפת השמיים, ללא כל קירוי, תקרה או מרפסת של שכן בקומה שמעל. משמעות הדבר בשטח היא צורך בדירוג של קומות הבניין או ביצירת זיזים ומרפסות מתחלפות. אלא שלדירוג כזה יש גבול הנדסי ואדריכלי, שכן חזית מדורגת יתר על המידה עלולה לפגוע בשפה העיצובית של המבנה, לייצר מראה שבור ומגושם, ולעיתים אף לפגוע באחוזי הבנייה ובשטחים העיקריים של הפרויקט.

במשרד וקסלר אדריכלים מסבירים כי הפתרון טמון בשליטה מעמיקה ברזי התקנות וזכויות הבנייה. גליקסון מחדד את הפער שבין ההלכה הפורמלית למציאות החיים: בעוד שמבחינה הלכתית טהורה שיעור הגודל המינימלי לסוכה כשרה הוא זעיר ועומד על שבעה על שבעה טפחים בלבד (כ-56×56 ס"מ, ויש המחמירים ל-70×70 ס"מ), בפועל סוכה בגודל כזה אינה עונה על דרישת "כעין תדורו" של משפחה מודרנית. כדי לייצר מרחב שמיש, מכובד ונוח שיכיל שולחן סעודה ומיטות שינה, התכנון בפועל נדרש לשטח אפקטיבי ומרווח של לפחות שניים על שניים מטרים נקיים תחת כיפת השמיים, ועל כן סוכות מרווחות מסוג זה זוכות לביקוש שיא ומתומחרות גבוה בהרבה בשוק הנדל"ן. אדריכלות חכמה יודעת לנצל את החוקים המאפשרים חריגה מבוקרת מקווי בניין במרפסות לא מקורות, וכן תכנון של מרפסות גג בנסיגות הקומות העליונות, שהן שטחים שאינם נגרעים מזכויות הבנייה העיקריות של היזם. באמצעות הסטת מרפסות לזוויות שונות בחזיתות המבנה, ניתן להבטיח שלכל דירה תהיה נקודת שמיים פתוחה, תוך שמירה על קו אדריכלי יוקרתי ונקי שאינו מקריב את המראה החיצוני של הבניין.

לצד המענה ההנדסי של שלד הבניין, תחום המרפסות עובר מהפכה טכנולוגית שמגדירה מחדש את

עלויות הביצוע ואת שווי הנכס. התכנון המבוקש ביותר כיום מתבצע על ידי הצמדת מרפסת הסוכה לקיר הסלון באמצעות מפתחי זכוכית רחבים במיוחד, המאפשרים הרחבה ויזואלית ופונקציונלית של הסלון. בעת אירוח רב-משתתפים השולחן נמשך מתוך הבית החוצה, ובני הבית יושבים יחד במרחב אחיד וממוזג. בד בבד, שילוב של מערכות אלומיניום וזכוכית מתקדמות מאפשר שליטה מלאה בקירוי באמצעות סגירות וגגות הזזה חשמליים. עלות התקנתה של מערכת קירוי חשמלית אטומה ומבודדת כזו נעה כיום בטווח שבין 35,000 ל-70,000 שקלים למרפסת סטנדרטית, בהתאם לגודל המפתח ולרמת הגימור. לאורך כל חודשי השנה משמש החלל כחדר שמש יוקרתי וממוזג, ולקראת החג נפתח הגג בלחיצת כפתור אחת ומאפשר את הנחת הסכך, כאשר במקרים של מזג אוויר הפכפך או גשם חריג הגג נסגר במהירות ומגן על ציוד הסוכה ורהיטי הבית. מעבר לחג עצמו, תכנון מותאם למגזר מחייב הסתכלות שנתית כוללת, החל מפתרונות אחסון ייעודיים לציוד החג המונעים עומס בארונות הבית, דרך חימום תת-רצפתי המותאם לחורף הירושלמי הקר, ועד לתכנון חללים ציבוריים מרווחים בתוך הדירה המאפשרים לילדים מרחב משחקים מוגן ונעים תחת עיני ההורים לאורך ימות השנה.

עבור יזמי נדל"ן הפועלים בירושלים, סוגיית מרפסת הסוכה מתורגמת ישירות לדו"חות האפס

בסוכות תשבו
פערי המחירים בין דירה הכוללת מרפסת סוכה כשרה לבין דירה נטולת מרפסת כזו נעים בממוצע בין 7% ל-12%,

ולשורת הרווח. ניתוחי שמאות מראים כי בשכונות בעלות צביון מסורתי, דתי או חרדי, פערי המחירים בין דירה הכוללת מרפסת סוכה כשרה לבין דירה נטולת מרפסת כזו נעים בממוצע בין 7% ל-12%, ובפרויקטים יוקרתיים מגיעים אף ל-15%. בפועל, מדובר בפער שווי שנאמד ב-200,000 עד 400,000 שקלים לטובת הדירה עם מרפסת הסוכה, כאשר דירה נטולת פתרון כזה סובלת מזמן מדף ארוך פי כמה ונמכרת לעיתים קרובות במחירי פשרה כואבים. המשמעות עבור היזם ברורה: השקעה תכנונית והנדסית מוקדמת בפתרון מרפסות איכותי מחזירה את עצמה פי כמה במחיר המכירה הסופי.

את הניסיון בגישור על הפער שבין דרישות הרישוי והתב"ע לבין צורכי הדיירים בשטח, מביאים כעת בוקסלר אדריכלים גם לשוק הבנייה בבירה. המשרד, בבעלותו ובניהולו של ישראל וקסלר, החל להעמיק בחודשים האחרונים את הקשרים מול יזמים מקומיים סביב פרויקטים באזור ירושלים. לייבי גליקסון מסכם ומדגיש כי תכנון נכון בסביבה עירונית צפופה דורש הבנה מדויקת של קהל היעד, וכאשר מתייחסים למרפסת הסוכה כאל רכיב אדריכלי מרכזי ולא כאל תוספת של הרגע האחרון, מרוויחים גם פונקציונליות לחג וגם איכות חיים שמלווה את המשפחה לאורך כל ימות השנה.

פרוייקט השכירות של פמיני בגבעת מרדכי

היבטי רגולציה ושמאות מקרקעין בירושלים

על פי חוות דעת של הייעוץ המשפטי במינהל התכנון ומדיניות הרישוי בעיריית ירושלים, מרפסות וגזוזטראות שאינן מקורות אינן נחשבות כשטח בנייה עיקרי ואינן נגרעות ממכסת זכויות הבנייה, עובדה המאפשרת לאדריכלים גמישות תכנונית משמעותית בהוספת מרפסות זיז פתוחות לשמיים גם בבניינים קיימים ובמגדלים חדשים. יחד עם זאת, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים מקפידה על שפה עיצובית אחידה של חזיתות המבנים, ואינה מאפשרת על פי רוב מרפסות בודדות ומבודדות בחזיתות ראשיות, אלא מחייבת תכנון בצמדים אנכיים או דירוג מובנה והרמוני לאורך הבניין כולו.

על פי ניתוחים של שמאי מקרקעין וסקירות ענפיות של שוק הנדל"ן, מרפסת סוכה בירושלים ובאזורי ביקוש מסורתיים ודתיים אינה נתפסת כמותרות אלא כדרישת סף קריטית המשפיעה ישירות על הסחירות ועל זמני המדף של הנכס. שמאי מקרקעין מציינים כי בעוד שבשוק הכללי מרפסת שמש מוערכת בכשליש עד מחצית משווי מ"ר בנוי רגיל, קיומו של חלק הפתוח תחת כיפת השמיים לצורך סוכה כשרה מעניק פרמיה עודפת שמקפיצה את שווי הדירה בעשרות ומאות אלפי שקלים, ומבטיחה ביקושים יציבים גם בתקופות של האטה בענף.

 

השאר תגובה