זוכי פרס וולף לשנת 2026 הוכרזו בירושלים: כבוד עולמי לשני חוקרים ישראלים
במשכן נשיאי ישראל בירושלים נחשפו שמונת הזוכים בפרס היוקרתי ברפואה, פיזיקה, כימיה ומתמטיקה; פרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל אביב זכו בפרס במתמטיקה; הטקס הרשמי ייערך בכנסת
זוכי פרס וולף לשנת 2026 הוכרזו היום במשכן נשיאי ישראל בירושלים, רגע לפני ההכרזות על זוכי פרס נובל בשבוע הבא. פרס וולף, הנחשב לאחד מהיוקרתיים והחשובים בעולם ומדורג שני לפרס נובל, מוענק מדי שנה על ידי נשיא מדינת ישראל בשם קרן וולף הישראלית למדענים ולאמנים מכל רחבי תבל עבור תרומה משמעותית לאנושות, ללא הבדלי דת, גזע ומין.
ההכרזה הרשמית נערכה במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג וממלאת מקום יו"ר מועצת קרן וולף, הפרופסור אסנת לוקסנבורג. השנה הוענקו הפרסים בתחומי הרפואה, הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה לשמונה זוכים מרחבי העולם, אשר יגיעו לטקס הענקת הפרס החגיגי שיתקיים בחודש יוני 2027 בכנסת ישראל.
השנה נרשם כבוד ישראלי מיוחד בתחום המתמטיקה, כאשר פרס וולף במתמטיקה לשנת 2026 מוענק במשותף לפרופסורים הישראלים דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית בירושלים ויוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל אביב. הפרס ניתן להם על עבודתם המכוננת בתורת ההצגות, בתבניות אוטומורפיות ובגאומטריה אלגברית, ועל תרומתם ליצירת תורת ההצגות הגאומטרית. השניים שינו מן היסוד את הדרך שבה מתמטיקאים מבינים את הקשרים בין תחומים שונים במתמטיקה, ורעיונותיהם פורצי הדרך יצרו גשרים חדשים בין אלגברה, גאומטריה ואנליזה, והניחו את היסודות לתחום מרכזי במתמטיקה המודרנית. הכלים והמושגים שפיתחו הפכו לאבני יסוד במחקר המתמטי ומשמשים עד היום לפתרון בעיות עמוקות בתחומים רבים, מתורת החבורות ועד לתוכנית לנגלנדס.
בתחום הרפואה, פרס וולף ברפואה לשנת 2026 מוענק לפרופסור הצ'יליאני צ'ארלס צוקר מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, על שחולל מהפכה בהבנתנו את חוש הטעם, האחרון מבין חושינו שסודותיו פוענח. מחקריו של פרופ' צוקר חשפו את התאים והקולטנים המאפשרים לנו לזהות את חמשת הטעמים הבסיסיים – מתוק, מר, מלוח, חמוץ ואומאמי – והראו כיצד המידע הזה מועבר ומקבל משמעות במוח. בניסויים פורצי דרך הוא הוכיח כי תחושת הטעם אינה נקבעת רק על ידי הקולטן שמזהה חומר מסוים, אלא בעיקר על ידי המסלול העצבי שאליו מחובר תא החישה, ובכך הפך את חוש הטעם למערכת שמנגנוניה המולקולריים והעצביים מוכרים לפרטי פרטים.
בתחום הפיזיקה, פרס וולף בפיזיקה לשנת 2026 מוענק במשותף לפרופסור הגרמני עמנואל בלוך ממכון מקס פלאנק ומאוניברסיטת מינכן שבגרמניה, ולפרופסור הסיני ג'ון יה מהמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) בארצות הברית, על הישגים פורצי דרך ובעלי יישומים רחבים בשליטה במערכות של אטומים אולטרה־קרים. עמנואל בלוך וג'ון יה חוללו פריצות דרך ביכולת לשלוט באטומים ולחקור את העולם הקוונטי בדיוק חסר תקדים. פרופ' בלוך הפך אטומים אולטרה־קרים לפלטפורמה מרכזית להדמיה ולחקר של מערכות קוונטיות מורכבות, והיה ממעצבי תחום הסימולציה הקוונטית. פרופ' יה הוביל את פיתוחם של השעונים האטומיים האופטיים המדויקים והיציבים בעולם, המאפשרים למדוד זמן ותדירות ברמות דיוק יוצאות דופן ולבחון שאלות יסוד בפיזיקה. עבודותיהם המשותפות מדגימות את המעבר מהתבוננות בעולם הקוונטי ליכולת לשלוט בו, למדוד אותו ולרתום אותו למחקר ולטכנולוגיות חדשות.
בתחום הכימיה, פרס וולף בכימיה לשנת 2026 מוענק במשותף לפרופסור ההודי שנקר בלסוברמניאן, לפרופסור האנגלי דייוויד קלנרמן, שניהם מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, יחד עם הפרופסור הצרפתי פסקל מאייר, על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית. שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו נקרא ה-DNA, ועבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. פיתוח זה הפך את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניע את מהפכת הגנומיקה הכוללת מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח הרפואה המדויקת.
על מה זכו הפרופסורים דוד קשדן ויוסף ברנשטיין בפרס קרן וולף?
במשך מאות שנים מתמטיקאים התחלקו לשני עולמות עיקריים: אנשי האלגברה (שעסקו במשוואות, מספרים ונוסחאות מופשטות שקשה מאוד לדמיין בראש), ואנשי הגאומטריה (שעסקו בצורות, מבנים ומרחבים שניתן "לראות" ולהבין). הבעיה הגדולה הייתה שישנן בעיות אלגבריות עמוקות וסבוכות כל כך, שהנוסחאות הרגילות פשוט נתקעות מולן.
הפרופסורים הישראלים דוד קשדן (מהאוניברסיטה העברית בירושלים) ויוסף ברנשטיין (מאוניברסיטת תל אביב) פעלו כמעין מתורגמנים גאונים: יחד הם מצאו דרך לקחת משוואות מופשטות ומסובכות, ולתרגם אותן לצורות גאומטריות במרחב. בדומה לאופן שבו קריאת תווי מוזיקה על דף עשויה להיות קשה להבנה עבור רבים אך הופכת ברורה כששומעים אותה או כשרואים אותה מיוצגת בוויזואליה של גלי קול, קשדן וברנשטיין יצרו יחד שפה מדעית חדשה שמאפשרת "לראות" ולהמחיש מבנים מתמטיים מופשטים.
השפה המשותפת שהשניים פיתחו, המכונה "תורת ההצגות הגאומטרית", הפכה לגשר ענק שמחבר בין ענפים שונים לחלוטין במדע. בזכות הכלים והמושגים שהעניקו קשדן וברנשטיין לקהילה המדעית, מתמטיקאים ופיזיקאים ברחבי העולם פותרים כיום תעלומות מורכבות ביותר – החל מתורת המספרים והצפנה מודרנית ועד לתורת הקוונטים בפיזיקה.
מעמדו הבינלאומי של פרס וולף והמסורת הירושלמית
על פי נתוני קרן וולף וההיסטוריה של הפרס, פרס וולף נוסד בשנת 1975 על ידי ד"ר ריקרדו וולף, ממציא, דיפלומט ופילנתרופ, והוענק לראשונה בשנת 1978. הפרס מוענק בישראל על פי חוק מיוחד שחוקקה הכנסת.
על פי ניתוחים בקהילה המדעית הבינלאומית, פרס וולף נחשב לאחד המנבאים הבולטים ביותר בעולם לזכייה עתידית בפרס נובל: למעלה מ-30% מזוכי פרס וולף בתחומי הרפואה, הפיזיקה והכימיה זכו בהמשך דרכם בפרס נובל. בתחום המתמטיקה (שבו לא מחולק פרס נובל), פרס וולף נחשב לאחד מתארי הכבוד הגבוהים והיוקרתיים ביותר בעולם.
על פי רישומי האקדמיה הישראלית, זכייתו של פרופ' דוד קשדן השנה ממשיכה שרשרת מפוארת של חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים שזכו בפרס וולף לאורך השנים:
- במתמטיקה: פרופ' הלל פורסטנברג (2006/7, שזכה בהמשך גם בפרס אבל היוקרתי) ופרופ' שהרן שלח (2001).
- ברפואה: פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרן רזין (2008), על מחקרם החלוצי בתחום האפיגנטיקה.
- בפיזיקה: פרופ' יעקב בקנשטיין ז"ל (2012), על מחקריו פורצי הדרך בחורים שחורים.
- בכימיה: פרופ' רפאל דוד לוין (1988), על מחקריו בדינמיקה של תגובות כימיות.