הצצה לעתיד של מתחם ההייטק הוותיק: כך שינו 44 מיליון שקלים את פני פארק הר חוצבים

לאחר שש שנות עבודה מאומצת בשלושה שלבים, פרויקט השדרוג המסיבי של הרל"י ועיריית ירושלים מגיע לקו הסיום: תשתיות מתקדמות, גינון, מקומות חניה מוסדרים, דקים ציבוריים והכנה לפודטראקים שישרתו את אלפי העובדים

פארק הר חוצבים, ממוקדי התעסוקה והטכנולוגיה המרכזיים בבירה, מגיע בימים אלה לשלבי הסיום של פרויקט השדרוג המקיף שלו. המהלך התבצע לאורך שש שנות עבודות שחולקו לשלושה שלבים נפרדים, בהשקעה כוללת הנאמדת ב-44 מיליון שקלים. הפרויקט רחב ההיקף קודם ובוצע ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) ועיריית ירושלים, במטרה לחדש את התשתיות של פארק ההייטק הראשון שהוקם בעיר.

כיום פועלות במתחם חברות טכנולוגיה, ביומד וסטארט-אפים מהמובילות במשק, ובהן אינטל, מובילאיי, רפאל, מדטרוניק, מדינול, אלביט מערכות רוקר, אופיר אופטרוניקס וכן אלפא תאו. היקף השטחים הבנויים בפארק עומד כיום על כ-450 אלף מטרים רבועים, המאכלסים כ-15 אלף עובדים. בהתאם לתוכניות הפיתוח, בשנים הקרובות צפוי המתחם להתרחב ל-800 אלף מטרים רבועים של תעסוקה ומסחר, ולהגדיל את מצבת כוח האדם לכ-25 אלף עובדים, כאשר בשנה האחרונה כבר נחנך במקום הקמפוס החדש של חברת רפאל.

פארק ההייטק הר חוצבים בירושלים לאחר עבודות השדרוג

במסגרת תוכנית החידוש בוצעו עבודות תשתית נרחבות: חודשו כבישים ומדרכות, הוסדרו מקומות החניה, הותקנו עמודי תאורה מתקדמים ושודרג המרחב הציבורי לרווחת המועסקים והמבקרים. בנוסף לכך, הוקמו פינות ישיבה ירוקות ודקים מעץ, הוטמע גינון מחודש בכיכר, מכולות האשפה הישנות הוחלפו במערכי פחים טמוני קרקע, והונחה תשתית טכנולוגית המיועדת לתמוך במערכי הביטחון באזור. כחלק משיפור איכות השהייה של העובדים, הוכנו גם תשתיות לשלושה מתחמי פודטראקים שצפויים לפתוח את פעילותם כבר במהלך החודשים הקרובים.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, התייחס להשלמת המהלך: "הר חוצבים הוא מהנכסים הכלכליים החשובים ביותר של ירושלים ומנוע צמיחה מרכזי לעיר כולה. ההשקעה בשדרוג הפארק אינה רק השקעה בכבישים, במדרכות ובמרחב הציבורי, אלא השקעה באלפי העובדים, בחברות המובילות ובדור הבא של יזמי ההייטק הירושלמי. לצד הרחבת הפארק והגעתן של חברות נוספות, אנו מחזקים את מעמדה של ירושלים כעיר של חדשנות, תעסוקה איכותית והזדמנויות לצעירים. נמשיך לפתח מוקדי תעסוקה מתקדמים בכל רחבי העיר, כדי לבסס את ירושלים כבירה כלכלית מובילה בישראל ובאזור כולו".

פארק ההייטק הר חוצבים בירושלים לאחר עבודות השדרוג
פארק ההייטק הר חוצבים בירושלים לאחר עבודות השדרוג

מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, צחי נמיר, הוסיף: "הר חוצבים הוא נדבך מרכזי בהתפתחות הכלכלה הירושלמית ואחד המקומות שבהם נבנה לאורך השנים הבסיס לתעשיית ההייטק בעיר. השקעה בתשתיות של מתחם כזה היא השקעה ישירה במנועי הצמיחה של ירושלים – בחברות שפועלות כאן, בעובדים וביכולת של העיר להמשיך למשוך אליה חברות, יזמים וכוח אדם איכותי. חיזוק ההייטק משמעותו חיזוק התעסוקה, הגדלת הפעילות הכלכלית ויצירת הזדמנויות חדשות לתושבי ירושלים. אנחנו רוצים לראות את הר חוצבים ממשיך להתפתח ולהיות עוגן מרכזי בכלכלה הירושלמית גם בשנים הבאות".

מענקיות השבבים ועד הביומד: מבט מבפנים על מהפכת הר חוצבים

על פי נתוני הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), פארק הר חוצבים הוקם בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 כאזור לתעשיות עתירות ידע, ומאז הוא נחשב לאחד מעוגני הטכנולוגיה המובילים בישראל. לצד ההשקעה בנראות ובמרחב הציבורי, סביבת המתחם מהווה ציר מרכזי בתוכניות התחבורה של העיר, לרבות חיבורים עתידיים לרשת קווי הרכבת הקלה ומערכי תחבורה ציבורית משלימים, שמטרתם להקל על עומסי התנועה באזור שבו צפוי לגדול מספר המועסקים עד ל-25 אלף איש.

על פי נתוני מנהלת פארק הר חוצבים ואתרי החברות, המתחם מרכז פעילות גלובלית בחזית המדע והביטחון: ענקית השבבים אינטל מפעילה במקום מעבדות מחקר, פיתוח וייצור מתקדמות בתחום המיקרו-מעבדים, בעוד שחברת מובילאיי מובילה מהקמפוס המרכזי שלה את פיתוח מערכות הראייה הממוחשבת והרכב האוטונומי. קמפוס רפאל החדש שנחנך בפארק מתמקד במחקר ופיתוח ביטחוני, מערכות ניווט, ראייה ממוחשבת ושעונים אטומיים, לצד שיתוף פעולה הדוק עם האקדמיה.

במקביל, הפארק מהווה מוקד משמעותי לתעשיית הביומד והמכשור הרפואי: מדטרוניק ומדינול מפתחות בו פתרונות קרדיווסקולריים וטכנולוגיות צנתור, ואלפא תאו מקדמת טיפולים חדשניים במחלת הסרטן. חברות טכנולוגיה נוספות, כגון אלביט מערכות רוקר ואופיר אופטרוניקס מקבוצת MKS, מתמחות בפיתוח מערכות אלקטרו-אופטיות, רכיבי לייזר וציוד מדידה מתקדם לשווקים הבינלאומיים.

על פי עיריית ירושלים, מיקומו של המתחם בסמוך למוסדות אקדמיים מובילים מאפשר גיוס ישיר של בוגרי הנדסה ומדעים, ומבסס את ירושלים כמרכז פיתוח בינלאומי.