"מעבירה את זה הלאה": איילה בת ה-10 מתנדבת מדי שבוע במחלקה בהדסה בה ניצלו חייה לאחר שהחלימה מלוקמיה
כשהייתה בת ארבע וחצי, אושפזה איילה במחלקה להמטואונקולוגיה ילדים בהדסה, ויחד עם משפחתה חוותה מסע של טיפולים ממושכים, עד להחלמה. היום – היא "מעבירה את זה הלאה", כשהיא מגיעה בקביעות לעודד ילדים ומשפחות במחלקה שהייתה לה לבית.
איילה ירט בת העשר, המתגוררת עם משפחתה בעיר ירושלים, מגיעה מדי שבוע אל המחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים בבית החולים הדסה עין כרם כדי לעודד את הילדים והמשפחות המאושפזים בה. היא מחלקת ארוחות חמות שמכינה חווי ירט אימה, משוחחת עם המטופלים ומשפחותיהם, מפזרת את חיוכיה מלאי המתיקות ובעיקר משתפת בסיפורה האישי. לפני שנים אחדות הייתה גם היא מאושפזת באותה מחלקה, לאחר שחלתה בלוקמיה והחלימה, ועכשיו היא מעניקה כח לאחרים.
הסיפור של איילה ירט במרכז הרפואי הדסה התחיל עוד קודם למחלתה, לפני כמעט עשור, בערב ראש השנה. איילה ירט הייתה אז בת חצי שנה בלבד, ונפגעה בראשה כתוצאה מנפילה. הוריה בחרו להביאה לבית החולים הדסה, ושם עברה ניתוח מורכב שעבר בהצלחה. חווי ירט, אימה של איילה, מספרת כי היה ברור להם שהדסה זה המקום לנסוע אליו כשיש משהו, ובאמת המשפחה עברה טיפול מצוין ומהיר כצפוי.
לאור הניתוח המוצלח, חזרה המשפחה לאחר כמה שנים לאשפוז נוסף בהדסה, הפעם בדרך לא צפויה. במהלך מגפת הקורונה, כשהייתה בת ארבע וחצי, חששו הוריה של איילה שהמשפחה נדבקה בנגיף וביצעו בדיקת דם כדי לשלול אפשרות כזו. שמריהו ירט, אביה של איילה, משתף כי לכל המשפחה היה חום, אך לאחר הבדיקה שיצאה שלילית הם שמחו, ורק לאיילה המשיך להיות חום בלתי מוסבר. לאחר כמה ימים התקשרה אחות מקופת חולים והמליצה להגיע בדחיפות לבית חולים לצורך בדיקות מקיפות יותר, לאחר שזוהה בדם שלה ממצא חריג. כבר באותו יום פנתה המשפחה אל מיון ילדים בהדסה, ולמחרת הגיעה משלחת של רופאים ועובדת סוציאלית כדי לבשר להורים שאיילה חולה בלוקמיה, סרטן הדם. הוריה של איילה נזכרים ברגעים הקשים של קבלת הידיעה ומציינים כי היה מדובר בהלם טוטאלי שאי אפשר להתכונן אליו, שוק אמיתי שבו מבינים שיוצאים למסע לא מוכר ולא ידוע.
במשך כל התהליך המורכב והמתמשך, מספרים ההורים שצוות המרכז הרפואי הדסה היה תמיד לצד המשפחה, מהרגעים הקשים של גילוי המחלה ועד להחלמתה השלמה של איילה. לדבריהם, הצוות נתן להם קרקע יציבה לעמוד עליה ברגעים שבהם הכול נראה מפורק, ונסך בהם הרגשה שהכול בר טיפול ויסתדר. הצוות הרפואי עטף את בני המשפחה נפשית, תמך בהם והיה לצידם לאורך כל הדרך, מה שהעניק להם את הכוח לצלוח את האתגר בשלום. לאחר שנה שלמה של אשפוז בהדסה שכלל טיפולים אינטנסיביים, ועוד שנת אשפוז לסירוגין בבית ובמחלקה, איילה החלימה מהמחלה וחזרה לקו הבריאות.
כיום, איילה ירט זוכרת את חווית האשפוז כחיובית, בעיקר הודות לצוות הרופאים והרופאות, האחיות ובנות השירות של הדסה שהיו שם בשבילה. היא מספרת על האחות שישבה והקריאה לה סיפור, על החיוך שתמיד קידם את פניה ועל החיבוק החם ברגעים הנחוצים. הצוות מצידו זוכר ילדה מתוקה שנכנסה ללבבות של כולם והפכה לבת בית במחלקה. בתקופת הטיפולים המאתגרת, בחג פורים, סיפרה לצוות כי חלומה הוא להתחפש לאחות במחלקה, והאחיות תפרו במיוחד עבורה תחפושת במידותיה והגשימו לה חלום בימים מורכבים. במקרה אחר שבו סבלה איילה מכאבי אוזניים, אחות נוכחת רכשה עבורה טיפות והעניקה לה עיסוי מרגיע במקום. הזיכרונות הללו מהווים את המניע המרכזי לכך שאיילה חוזרת כיום למחלקה מרצונה החופשי, כדי לחזק ילדים אחרים הניצבים באותו המצב.
נוכחותם של בני משפחת ירט, ובמיוחד של איילה, מותירה אווירה נעימה ומחויכת בקרב המטופלים ובני משפחותיהם. איילה מספרת את סיפורה לילדים המאושפזים ומשמשת עבורם דוגמה חיה לאפשרות לצלוח את הטיפולים, להחלים ולשוב לשגרה מלאה. הוריה מציינים כי התמיכה במאושפזים מתוך נקודת מבט של מי שחוו את התהליך על כל מורכבויותיו מעניקה להם סיפוק עצום ומרגיעה את המשפחות האחרות, ורואים בכך שליחות גדולה מאז סיום הטיפולים ועד היום.
ד"ר סיגל וינרב, אונקולוגית וסגנית מנהל מחלקת המטואונקולוגיה ילדים בהדסה, שליוותה וטיפלה באיילה לאורך כל תקופת מחלתה, מציינת כי איילה הגיעה למחלקה כילדה קטנה ומפוחדת, אך במהרה יצרה קשר עמוק עם אנשי הצוות שנקשרו אליה מאוד. ד"ר סיגל וינרב מדגישה את כישרונה של איילה בציור וביצירה, ומספרת כי ציוריה נתלו בחדרה לאורך תקופת הטיפול. עוד הוסיפה הרופאה כי איילה התמודדה עם לוקמיה מסוג נדיר אצל ילדים שדרשה טיפול ממושך וקשה שכלל תופעות לוואי רבות, עד להחלמתה המלאה. במקביל, גם ההורים שמריהו ירט וחווי ירט השתלבו בהווי המחלקה, יצרו קשרים עם הורים נוספים, וכיום רותמים את כוחותיהם לסיוע לאחרים. במהלך תקופת הטיפולים נולד לאיילה אח קטן, אירוע שהוסיף מורכבות טכנית לצד שמחה גדולה. לדברי ד"ר סיגל וינרב, הגעתה של איילה לביקורות תקופתיות וההתנדבות השבועית של המשפחה בימי שישי עם אוכל ביתי מעוררות התרגשות רבה בקרב הצוות והמשפחות השוהות במחלקה בסופי שבוע.
בני משפחת ירט בחרו לקיים את מיזם ההתנדבות דווקא בימי שישי, מתוך מודעות לכך שבשאר ימות השבוע פועלים במחלקה ארגוני התנדבות שונים, ואילו לקראת שבת נוצר מחסור במתנדבים עקב זמינות נמוכה. מעבר לחלוקת המנות החמות בערבי שבת, דואגת המשפחה לסיר חמין עבור המאושפזים שנשארים לשבת במחלקה, וכן לחלוקת מגשי פיצה לצוות ולמשפחות במוצאי שבת. מיזם זה מתקיים ברציפות מזה ארבע שנים, כאשר גם בנסיעות לחו"ל מקפידים בני המשפחה לשוב לקראת סוף השבוע כדי לא לפספס את הפעילות בהדסה עין כרם.
שמריהו ירט מסכם את התחושות ומציין כי בית החולים הדסה הפך לבית עבור המשפחה במהלך שנתיים של שהות במקום. הוא מדגיש כי לצד הטיפול הרפואי המקצועי, המקום מתאפיין ביחס אישי, נפשי ואנושי המעמיד במרכז את החולה ומשפחתו, ומביע הערכה עמוקה על הליווי המסור שזכו לו לאורך כל הדרך.
האגף לרפואת ילדים (בניין אם וילד) של בית החולים הדסה עין כרם, מפעיל את המחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים, שהיא היחידה באזור ירושלים והסביבה המעניקה מענה כולל לאבחון וטיפול במחלות דם ובגידולים סרטניים בגיל הילדות. על פי נתוני המרכז הרפואי הדסה, מערך זה כולל מחלקת אשפוז, יחידת אשפוז יום, מרפאות מומחים ומרפאת מעקב ייעודית לטווח ארוך אחר ילדים שהחלימו ממחלות ממאירות, המופעלות על ידי צוות רב-תחומי הכולל רופאים מומחים, אחיות אונקולוגיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומערך חינוכי המסייע לילדים המאושפזים.