כוכבי הרשת של המזרח התיכון: הדור הערבי הצעיר כפי שלא הכרתם. במועדון האקטואליה של אחוזת בית הכרם 

מהשפה החדשה "ערביזי" ועד למיליוני עוקבים ברשתות: החוקרת נעמה אביעד חשפה בפני דיירי אחוזת בית הכרם בירושלים את התופעה שמשנה את פני המזרח התיכון – הרחק מהפוליטיקה והחדשות השוטפות.

בעוד שהשיח הציבורי בישראל מתמקד לרוב בדיווחים ביטחוניים ומדיניים על הנעשה במזרח התיכון, מתחת לרדאר מתרחשת מהפכה שקטה ותרבותית בקרב הדור הערבי הצעיר. המזרחנית, נעמה אביעד, חוקרת במשרד החוץ ומרצה העוסקת שנים רבות בהנגשת תרבות המזרח התיכון לציבור הרחב, הרצתה במועדון האקטואליה באחוזת בית הכרם בירושלים והציגה בפני הדיירים סקירה מרתקת על עולמם של צעירי האזור – דור הרשתות החברתיות, הטרנדים והטכנולוגיה.

אחד הגילויים המרכזיים שהציגה אביעד נוגע לשינוי העמוק שחווה השפה הערבית עצמה. צעירי המזרח התיכון אינם מדברים כיום כפי שדיברו הוריהם או סביהם. כחלק מחיים בלתי נפרדים ברשתות החברתיות, נולדה שפה חדשה בשם "ערביזי" (Arabizi) או "ערביש" (Arabish) – הכלאה טבעית בין ערבית לאנגלית וצרפתית. הצעירים משלבים מילים לועזיות בתוך משפטים בערבית ואף משתמשים בספרות כדי לייצג אותיות בערבית שאינן קיימות באלפבית הלטיני. מגמה זו נתמכת גם במחקרים מקיפים שנערכו אודות צעירי העולם הערבי, המראים כי כ-75% מהם אינם תופסים את הטכנולוגיה כאיום על זהותם או מסורתם, אלא ככלי מעצים המאפשר להם להפיץ את תרבותם הלאומית בעולם.

מתחת לרדאר מתרחשת מהפכה שקטה ותרבותית בקרב הדור הערבי הצעיר. המזרחנית, החוקרת והמרצה נעמה אביעד, העוסקת שנים רבות בהנגשת תרבות המזרח התיכון לציבור הרחב, במועדון האקטוליה של אחוזת בית הכרם בירושלים
מתחת לרדאר מתרחשת מהפכה שקטה ותרבותית בקרב הדור הערבי הצעיר. המזרחנית, החוקרת והמרצה נעמה אביעד, העוסקת שנים רבות בהנגשת תרבות המזרח התיכון לציבור הרחב, במועדון האקטוליה של אחוזת בית הכרם בירושלים

 

במקום לצאת להפגנות רחוב מסוכנות, כפי שקרה בתקופת "האביב הערבי", מעדיפים צעירי הדור החדש להשפיע ולהוביל מגמות דרך המסכים. בהרצאה נחשפו דיירי האחוזה לנתונים חסרי תקדים על היקף החשיפה של משפיעני הרשת המובילים במרחב הערבי.

בין הדמויות הבולטות שנסקרו נמנית נור נעים, המוכרת בכינוי "נור סטארז". נור, ילידת 1997 שנמלטה מעיראק כפליטה ועברה דרך סוריה ותורכיה עד שהגיעה לארצות הברית, החלה לצלם סרטונים מחדרה הקטן במישיגן. כיום היא מעצמת תוכן עם למעלה מ-22 מיליון עוקבים באינסטגרם ועשרות מיליוני עוקבים נוספים ביוטיוב ובטיקטוק. נור הפכה למובילת דעה ולאייקון של אופטימיות והעצמה נשית, כשהיא מלמדת את מעריצותיה כיצד לבנות "לוח חזון" (Vision Board) ולהגשים חלומות למרות קשיים נסיבתיים.

דמות מרתקת נוספת היא עביר אל-צע'יר, שפית לבנונית בת 27, שצברה מיליוני עוקבים בזכות סרטוני בישול בעריכה קולנועית מוקפדת. עביר משלבת בסרטוניה מוזיקה ואפקטים קוליים במקום דיבור, ומקפידה להכין מאכלים לאומיים מכל רחבי העולם הערבי. לצד התוכן הקולינרי, ניצלה עביר את מעמדה ברשת בתקופות לחימה כדי לגייס תרומות ומזון עבור עקורים ונזקקים בלבנון, תוך הפגנת מעורבות חברתית עמוקה.

בתחום המדע וההומור בולט יוצר התוכן המצרי אחמד אל-ע'נדור, המוכר בדמות שיצר בשם "אל-דחיח" (החרשן). אל-ע'נדור מנגיש נושאים מדעיים, היסטוריים ופילוסופיים מורכבים דרך סרטונים הומוריסטיים בשפה עממית. מודל הלימוד הקליל שהציע זכה להצלחה כה כבירה עד שהגיע לתכניות משלו ברשת אל-ג'זירה ופלטפורמות הסטרימינג המובילות במזרח התיכון. כמו כן, נסקרה דמותה של איימי רוקו, דוגמנית וקומיקאית מסעודיה, המופיעה ברשתות כשהיא עוטה רעלה מלאה (ניקאב) ומשתמשת בהומור מושחז כדי להציג את כוחן של נשים בחברה הסעודית ולנפץ סטיגמות מערביות.

ההרצאה נחתמה בהצגת השפעת הדור הצעיר על עולם הטלוויזיה, כשהדוגמה הבולטת היא הסדרה הירדנית "תיכון הבנות רוואבי" בנטפליקס. הסדרה, שעוסקת בנושאים רגישים כמו מגדר, מיניות ופער דורי, עוררה סערה ציבורית בירדן אך הפכה לאחת הנצפות ביותר בעולם הערבי. המפגש המעורר מחשבה באחוזת בית הכרם הוכיח שוב כי היכרות עומק עם התרבות והלשון של שכנינו היא מפתח חיוני להבנת המציאות המשתנה סביבנו.

השאר תגובה